בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה תלה
שיל"ת ב' אויפאלו ג' ויקרא ר"ח ניסן תמה"ר לפ"ק:
ישאו הרים שלום לידידי הרבני המופלג, מלא פלג, העדני העצני כמו"ה ישעי' נ"י מאנהיים בק"ק דערעטשקע:
אחד"ש במה ששאל מעלתו בשם ראשי ח"ק דקהלתכם על דבר ביה"ק אשר יש על הגבול סביב הרבה אילני סרק מקודם שנעשה ביה"ק וגם אח"כ הוסיפו הרבה אילנות ע"ד לקוצצם ברבות הימים אבל גם על הקברות יש שנטעו יחידים ליפות או לסימנא בעלמא, והאריך קצת דאותן שאינן על הקברים פשיטא ני' דמותר לקצצן ולהשתמש בהעצים אבל באותן שעומדי' על הקברים הוא מסופק אם מותר לקצצן כיון דעי"ז מיפים האילנות א"כ אין בזה איסור משום כבודם של מתים כי אדרבה זהו כבודם לקצצם עכ"ד:
תנן במגילה כ"ט ביה"ק אין נוהגין בו קלות ראש וכו' ואין מלקטי' בה עשבים ואם ליקט שורפן במקומן וכו' וכתבו תוס' שם ד"ה אין מרעין בהם בהמות משום כבודן של מתים אבל האילנות שנוטעין בהם מותרין ואין בהן משום כבודן של מתים אחרי שאינן על הקברות עצמן ומ ומשמע מלשונם שאם היו על הקברות עצמם הי' אסורי' משום כבודם של מתים ולא מדינא דמחובר אינו נאסר, ואפילו קבר כעין של עכשיו שמחזירין העפר נמי אינו נאסר דס"ל כדעת הטור והרא"ש בסימן שס"ד דתלוש ולבסוף חברו כזה הו' מחובר ודלא כר"י שם והארכתי בזה בתשובה אחת [עי' תשו' הקודמת] וכ"מ מלשון האשר"י שם שכתב תחלה הא דאין מרעין בהמות היינו אף בקרקע עולם ואח"כ כתב והאילנות הנטועי' בביה"ק מותר ללקוט פירותיהן וכו' משמע דעל קרקע עולם דלעיל מיני' קאי אבל על הקברים עצמם אסורי', וכן פירש ק"נ שם, וכן מבואר יותר במרדכי שם עיי"ש:
אך כ"ז באילנות אבל בעשבים אינו מבואר בדבריהם אם אסור מה שאינו על הקבר אם לאו, וב"י בסי' שס"ח הביא בשם סמ"ג דגם בעשבים אין איסור רק מה שהוא על הקברים עצמם ולא מה שהוא על קרקע עולם, ובד"מ שם חולק וס"ל דעשבים בכל ענין אסור, והטעם לחלק בין אילנות לעשבים כתב הב"ח סימן שס"ח משום הרואים מרחוק דבעשבים יחשבו שלוקטין מהקברות עצמן אבל בלקיטת פירות מהאילנות ליכא חשש זה שהפירות אינם גדלי' על הקברים רק על האילן ומן האילן הוא מלקט ולא מן הקבר, ולפ"ז התיר שם אפילו האילן עומד על הקבר עיי"ש, אך נ"ל דכ"ז ללקוט הפירות או עצים מן הענפים אבל לקצוץ האילן עצמו בסמוך לארץ אפילו אינו עומד על הקבר אסור מפני חשש הרואים שיחשבו שלוקח מן הקבר עצמו:
אמנם לבסוף העלה שם טעם אחר דעשבים שעולים מעצמם וגדילי' גם על הקבר עצמו חיישינן מפני הרואים שיאמרו שלוקח מקברים עצמם לכן אסור ללקט בכל ביה"ק אבל באילנות שטועני' פירות ע"י שנוטעין אותן ופשיטא דאין נוטעין על הקברות עצמן לכן מותר אם אינן על הקברים דהכל יודעים שאינן על הקברים, אבל אם הם על הקברים ודאי אסור ע"ש, ולפ"ז באילני סרק העולים מעצמם הי' אסור לקצצם בכל ביה"ק משום הרואים שיאמרו שמן הקברות עצמם הוא קוצץ:
ולפענ"ד הי' נראה עוד לתת טעם לחלק עפמ"ש המאירי שם במגילה ואם ליקט שורפן במקומן ולא די להם בתולש ומניח שלא ליהנות ממה שיונק מגוף המתים ועיין בתשובת מהרי"א יו"ד סימן שס"ג דלפ"ז עשבים ואילנות שהם על הקברים אסורי' בהנאה מה"ת משום שיונק מגוף המתים, אלא שהקשה שם הא הוי זוז"ג ומותר דהא יונק גם מקרקע עולם, ובזה א"ש מה שהאריך הב"ח בלשון תוס' והרא"ש ומרדכי דמשמע מלשונם דפשיטא להו שאינן על הקברים וכן מסקנת הב"ח דאין נוטעין על הקברים עצמם משום דקיי"ל זוז"ג אסור לכתחילה ומדינא אין נוטעין על הקברים בלי טעמא דכבודן של מתים, ולפ"ז למאי דמבואר ב"ב דף כ"ו ע"ב דשרשי אילן משתרשי שש עשרי אמה א"כ מדינא אסור לנטוע אילן תוך י"ו אמה מקבר משום דיונק מגופו של מתים אבל זרעים אמרינן שם י"ט ע"ב דלא משתרשי לצדדין ועיין בר"ן ספ"ק דקידושין וב"י ביו"ד סימן רצ"ה ומותר לזרוע מדינא אצל הקבר ואינו יונק מגוף המת, ומשו"ה בעשבים דאם ישאר על הדין יהי' מותר ליקח גם זרעים שזרע סמוך לקבר שפיר אסרו מפני הרואים שיאמרו שלקח מקבר עצמו וזה אסור מפני כבודן של מתים שלא יהנה ממה שיונק מגופן, אבל באילן דמדינא צריך להרחיק י"ו אמה מן הקבר ליכא למיטעי שלוקח מקבר עצמו ולכן מותר במה שאינו על הקברות עצמן, אך יצמיח מזה דין חדש דמה שהוא תוך י"ו אמה של הקברים דיונק מגופן של מתים אף דאינו אסור מה"ת משום דהוי זוז"ג אבל עכ"פ אסור מדרבנן משום כבודן של מתים שלא יהנה ממה שיינק מגופן והארכתי בזה בתשובה [עיין תשו' הקודמת]:
אבל הר"ן כתב ואם לקט שורפן במקומן מפני שאסורי' בהנאה והבין הב"י בסימן שס"ח דהר"ן יהיב טעמא על מה שאין מלקטין בהם עשבים מפני שאסורים בהנאה וס"ל דאסבה"נ מה"ת ומיירי בקבר בנין, אבל הב"ח שם פירש דגם כוונת הר"ן דאסור בהנאה מדרבנן משום כבודן של מתים ע"ש, אלא דצריך ביאור דא"כ ערבך ערבא צריך דקאמר מר דאין מלקטין משום דאסורי' בהנאה ומ"ט אסורי' בהנאה, והו"ל למימר משום כבודן של מתים, אבל לפענ"ד לפי דברי הר"ן שלפנינו אינו בא לתת טעם על שאין מלקטין רק על מה ששורפן במקומן דוקא, וכוונתו עפמ"ש המרדכי והא דשורפן במקומן אין זה כבודן של מתים אלא משום שליקט באיסור או משום שלא יחשדוהו שמוליכו לבהמתו ע"ש, וזה כוונת הר"ן דס"ל כטעם שני שבמרדכי משום חשדא ויהיב טעמא דמשו"ה שורפן במקומן מפני שאסורי' בהנאה ויחשדוהו שרוצה ליהנות ולהוליכו לבהמתו וא"ש:
ומ"ש במכתבו שהר"ן הוציא שאסור מה"ת בהנאה ממס' שמחות רפי"ד דקתני לא ילקט משם עצים ועשבים ואם לקטן אסור בהניי', הוא תימא איך מבואר שם דאסור מה"ת דלמא אסור בהנאה מדרבנן משום כבודן של מתים וכן משמע מדהקדים ולא ילקט וכו' והיינו דאסור ללקט משום כבודן של מתים לכן ואם לקטן אסור בהנאה כדי שלא יהנו לו מעשיו, ועוד דלא הועיל בזה כלום דאפילו ס"ל למס' שמחות כן מ"מ הלא הלכה פסוקה היא בכל הש"ס דמחובר אינו נאסר ואי על הקבר ובקבר בנין בזה א"צ למס' שמחות וזה פירש הב"י בהר"ן לכן מחוורתא כמ"ש הב"ח:
ובגוף דברי מס' שמחות כבר עמד עליהם בתשובת מהרי"א הנ"ל שאין לו ביאור ופירוש בו פירוש רחוק ע"ש, ול"נ פשוט דס"ל הא דשורפן במקומן הוא מטעם שני שכתב המרדכי משום קנסא וא"כ א"ש דקתני ולא ילקט משם עצים ועשבים משום כבודן של מתים ולא יחשוב שזהו כבודם ליפות האילנות וכדומה כי הרואים יאמרו שהוא לצרכו ומבזה המתים ואם ליקטן אסור בהניי', אבל א"צ לשורפן במקומן דוקא כיון שהוא שוגג שחישב לעשות מצוה ל"ש קנסא, ואם בשביל הניית עצמו לקטן שורפן במקומן דוקא משום קנסא וכמ"ש המרדכי:
ובמש"ל יובנו דברי המאירי שם שכתב ויש מתירין לקיימן אלא שמוחין בהם שלא ליטע ושלא לזרוע דקאי על מ"ש קודם לזה ודוקא במקום קברות וס"ל דלכתחילה אסור ליטע ולזרוע דזוז"ג אסור לכתחלה ובדיעבד מותר לקיימן דזוז"ג מותר בדיעבד וכמ"ש המהרי"א הנ"ל:
היוצא ממ"ש לדינא:
א) דאילנות שעל הקברים לכ"ע אסור לקצצם, ובקברים שעושים עכשיו שמחזירים העפר שלקחו מן הקבר לדעת ר"י שבריש סימן שס"ד אסור בהנאה מה"ת, ולטור ורא"ש שם מותר מה"ת ואינו אסור אלא משום כבוד המתים:
ב) וכ"ז לקצוץ האילן בסמוך לארץ אבל לקצוץ מן הענפים או ללקוט הפירות לדעת ר"י ודאי אסור אבל לדעת הטור והרא"ש לפי טעם א' שבב"ח הנ"ל מותר אבל לטעם השני גם זה אסור:
ג) אבל אילנות שאין עומדים על הקברות ללקוט הפירות מהן ודאי מותר וכמו שפסק המחבר סימן שס"ח ס"ב, וכן לחתוך ענפים מאילני סרק לטעם ראשון שבב"ח ודאי מותר אבל לטעם הב' יש לצדד לאסור כיון שעולים מעצמם. אבל לקצצם סמוך לארץ אסור לשני הטעמים:
ד) ולפי הטעם שכתבתי יש לאסור אפילו ללקוט הפירות באילן העומד תוך י"ו אמה סמוך לקבר משום דיונק מגוף המת וכמ"ש המאירי ונהי דאינו אסור מה"ת משום דהוי זוז"ג אבל אסור מדרבנן משום כבודן של מתים:
ה) וכ"ז מפני כבודן של מתים אבל מדינא י"ל אפי' לדעת הר"ן מותר וכמ"ש הב"ח וממילא מותר לרפואה או לצורך ביה"ק וכמ"ש רמ"א סימן שס"ח ס"א:
ולכן בנידון שאלתו אותו אילנות שעומדים על מיצר ביה"ק מותר לקצצן ואפילו עומדים תוך י"ו אמה של קבר כיון דלא נזכר איסור זה בשום פוסק רק אני המצאתי כן מדברי המאירי וגם גוף דברי המאירי לא הובאו בפוסקים [ועיין תשו' מיש חיים סי' י"ח שאפי' לס"ס א"א לצרף דעה שלא הובא בשו"ע] ומכ"ש אותן שהיו שם קודם שנעשה ביה"ק אפשר דל"ש בזה כבוד המתים, ואולי לא הוסיפו ולא הגדילו כלל אחר שנעשה ביה"ק ואת"ל הוסיפו נתבטלו בעיקרן ועיין חת"ס חיו"ד סימן שכ"ז שהתיר אפילו למכור עשבים שעל הקברים אם בחייהם היו יודעים שעושין כן אחולי אחלו ליקריהו' אך בנ"ד ששאל ע"ז ודאי לא הי' מנהג ול"ש היתר זה, אבל אותן שהן תוך ביה"ק, וכ"ש אותן שעומדים סמוך לקבר לא נ"ל להתיר מכל הלין טעמי שכתבתי:
ומ"ש מעלתו שלקצוץ הענפים מיפה האילנות, מ"מ אסור דהרואה יאמר דלצרכו קוצצים והוי בזיון המתים כמש"ל בפירוש מס' שמחות, וגם גוף הדבר שכתב שזה כבוד המתים אם מיפה האילן שעל קברו כמדומני שכל העמדת אילן אצל הקבר ממש הוא כנחל שוטף כבוד גוים אשר חדשים מקרוב באו לדמות למנהגי' אוה"ע ולא כבוד ישראל כי לא ראיתי ולא שמעתי לעשות כן בכל קהלות ישראל והוא דבר הבדוי מלב שיש בזה כבוד המתים, לכן באותן שעומדים אצל הקברים אין להתיר כלל לפענ"ד, ועיין תשובת מהרי"א סימן הנ"ל דאין ראוי להתיר רק מה שנהגו למכור לנכרים לצורך ביה"ק או לרפאות חולים ועניים אבל לא באופן אחר, ובזה אחתום בכל חותמי ברכות ושלום על ישראל כנפשו ונפש ידידו הטרוד מאוד הדו"ש:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: