אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה תלא

תשובה תל

שיל"ת ב' אויפאלו יום ב' עשי"ת ותר"ם כראם קרני לפ"ק:

יגמור ד' החתימה לטובה בעדו, ויהיה כזית הודו, ידידי הרב הגדול בתורה כמו"ה יוסף ליב נ"י סופר רב בק"ק דערעטשקע:

מכתבו הגיעני תמול לעת ערב והיום הנני להשיב בקוצר כי הימים ימי ביקורי מעשים וד' יקבל ברחמים וברצון את תפלתינו וימלא כל משאלות לבינו לטובה אמן סלה, בדבר אשר שאל שבני אשה אחת בקשו להעמיד מצבת אבן על קבר אמם וטעו כי לא ידעו היטב מקום קבורה והעמידו על קבר אשה אחרת בחשבם כי זה קבר האם ושוב נתברר להם איה מקום קבורת אמם אם מותר ליטול המצבה ממקום שהועמדה ולהעמידה על קבר אמם והאריך קצת:

תשובה: בשו"ע יו"ד סי' שס"ד ס"א כתב רמ"א ויש אוסרין עוד לישב על האבן שנותנין על הקבר למצבה ויש חולקין והוא דעת הרא"ש שהביא הטור וסיים שאינו נחשב מן הקבר אלא ציון שנותנין עליו אח"כ עיי"ש ובתשובת יד אליה סי' צ"ד הביא שני טעמים של דעה ראשונה בהג"א כתב הטעם משום דאסור בהנאה [והיינו משום דקניא מיתנא כדאמרינן יבמות דף ס"ו גבי איצטלא דפרסוה אמיתנא] טעם שני מקורו ברוך בירושלמי ברכות שהוא בזיון המת:

ולפ"ז לטעם הראשון הרי מבואר בסי' הנ"ל דקבר בנין אינו נאסר אלא אם בנאו לשמו ונתנו בתוכו אפי' אדעתא לפנותו או אפי' לא בנאו לשמו רק שנתנו בתוכו ע"ד להיות בו עולמית אבל בלא"ה אינו נאסר דלא קניא מיתנא ומעתה בהאי מצבה שלא הזמינו לשם אשה זו רק לשם אמם אף אם היו מעמידין על קבורת אשה זו לפי שעה לא היה נאסר והיה מותר ליטלה משם דלא קניא מיתנא ורק משום דטעו והעמידוה שם שתשאר עולמית נימא דקניא מיתנא ז"א דהרי בטעות היה וכמו דהקדש טעות אינו הקדש דקי"ל כב"ה בעירובין כך איסור בטעות אינו איסור כיון דהמעשה בעצמו אינו אוסרת רק משום מחשבתו שתשאר שם עולמית וכיון שהמחשבה בטעות אינו נאסר:

ואולי אפשר לחדש בהא דנאסר בנתנו בתוכו ע"ד להיות בו עולמית אע"פ שלא הזמינו לשמו היינו דוקא בהזמינו סתמא אבל בהזמינו שלא לשמו דהיינו לשם חי אפי' נתנו בו ע"ד להיות בו עולמית אינו נאסר ולא קניא מיתנא ועיין ירושלמי מגילה פרק בני העיר הלכה א' וחת"ס יו"ד סי' של"ה ומכ"ש במצבה זו דאיכא ידים מוכיחות שלא נעשה לשם אשה זו שהרי חקוק עליה שם אמם ודאי לא קניא מיתנא כיון שאינה נאסרת בהנאה וא"כ מותר ליטלה משם:

ועוד נ"ל דעד כאן לא אמרינן דאם נתנו בתוכו ע"ד לישאר שם עולמית נאסר אלא דוקא אם אפשר להיות שם עולמית אבל אם עכ"ח יפנהו אף שדעתו היה שיהיה שם עולמית מ"מ כיון שעכ"ח לא תתקיים מחשבתו ויהיה מוכרח לפנותו אינו נאסר וה"נ בהך מצבה כיון דעכ"ח יפנה אותה מקבר אשה זו דהא חקוק עליה שם אחרת א"כ לא קניא מיתנא ואינה נאסרת ועיין רש"י ותוס' מנחות דף מ' והארכתי בזה בתשובה אחת [ע"ל תל"ד] מה אמרת הא יכול למחוק שם החקוק עליה ולחקוק שם האחרת א"כ הוי מחוסר מעשה והו"ל כטווי לאריג בסנהדרין מ"ח דאינו נאסר ולא קניא מיתנא ומותר ליטלה משם:

וגם דהרי אמרינן בסנהדרין מ"ז דקבר הנמצא מותר לפנותו והכי קי"ל בסי' שס"ד ופרש"י שם כיון שבגזילה נקבר שם אין תורת קבר עליו וש"ך סי' הנ"ל פירש משום דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ובמק"א ביארתי באורך וה"נ כיון שאין מצבה זו של אשה זו שהועמדה על קברה או של יורשין אינה נאסרת דאין אדם אוסר דשא"ש ואין תורת קבר עליו ולא קניא מיתנא ומותר ללוקחה משם ועיין סי' שס"ב ואף דכאן העמידוה שם מדעת בעלים דהיינו היורשין מ"מ הרי היתה בטעות כסבורין שהוא אמם וכמש"ל ועיין בחו"מ סי' רכ"ז וסי' רל"ג לענין מקח טעות חילוק בין מין אחד לשני מינים דבשני מינים המכר בטל לגמרי וה"נ כיון שחקוק על המצבה שם אמם שאינו כשם אותה אשה הוי טעות גמור ואינו כלום ומכש"כ לדעת הרא"ש דמצבה אין לה דין קבר ואינה אסורה בהנאה ודאי דלא קניא מיתנא ומותר ליטלה משם:

וגם לטעם השני דמצבה הוא כבוד המת נראה דמותר ליטלה ולא מיבעיא אם יש למצבה דין קבר ודאי אין זה כבודה להיות קבור בקבר שאינה שלה וכדאמרינן ב"ב קי"ב נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו וכמ"ש חת"ס יו"ד סי' ש"ל ושל"א וכ"ש הוא התם אינו גזול רק כמו שאול עיי"ש היטב אבל כאן שאינם נותנים מצבה שהזמינו לאמם ברצון לאשה זו הוי כמו גזול ודאי גנאי הוא לה אלא אפי' אין למצבה דין קבר מ"מ גנאי הוא לה בגזול וכדאמרינן ב"ק צ"ד ע"ב וכמה דוכתי אם הניח להם אביהם פרה וטלית וכל דבר המסויים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם וה"נ מצוה ליטול המצבה משם מפני כבודה והגם שיש לחלק משם מ"מ כיון שהוא דבר מסויים ומילתא דתמיהי מדכר דכירי אינשי ואמרו שהוא מצבה של אחרת ובטעות הועמדה שם ותשבע קלון מכבוד זה:

ונ"ל עוד לפי מה שהביא פ"ת סי' שס"ד אות ז' דעושה מצבה לאביו אסור למכרה לצורך מת אחר מפני כבוד אביו והא דכתב בשו"ע שם חוצב קבר לאביו דאחר מותר ליקבר בו מיירי במקום הפקר או בביה"ק שייך לציבור עיי"ש ועיין קידושין נ"ג ע"ב במקדש אשה בקדשים בשוגג דאמרינן נן לא ניחא לה דנחתין הקדש על ידה ועיין ב"ש אה"ע סי' כ"ח סק"ג ותשו' אב"מ סי' כ"ח סק"ג ותשו' אב"מ סי' כ"א ולפ"ז הכא נמי כיון דאין הבנים רשאין ליתן ולמכור מצבה שהזמינו לאמם לאשה אחרת מפני כבוד אמם אלא שבטעות העמידוה על קבר אשה אחרת ואם תשאר שם עבדי איסורא בשוגג אמרינן לא ניחא לה לאשה הקבורה שם דליתעביד איסורא על ידה ואף דבמתים חפשי מן המצות מ"מ חוב הוא להם דליתעביד איסורא ע"י וזכות דליתעביד מצוה ע"י ועיין באו"ח סוס"י תרכ"א וא"כ ניחא לה ליטול המצבה משם ולהעמידה על קבר האשה שהוזמנה בעבורה וזהו כבודה:

סיומא דפסקא מותר ליטול המצבה ומקום שהועמדה ולהעמידה במקום קבר האשה שנעשית בשבילה, וד' יחדש עלינו שנה טובה ומבורכת:

כאלה וכאלון אשר בשלכת, מצבת בם זרע קודש מצבתינו, וינחילנו כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו, כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה