בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה תכח
שיל"ת חוסט שנת תרמ"ב לפ"ק:
לכבוד ידידי הרבני המופלא ומופלג, מלא פלג וכו' מו"ה פנחס ארי' הכהן נ"י ביישוב עדיעק תע"א:
מכתבו היקר קבלתי וכו' ומה ששאל אודות אחד שרוצה לנטוע אילנות ופרחים על קבר קרוביו, הנה הוא מעשה הבל ותעתועים ובורות והתדמות לעכו"ם וראוי לגעור בו בנזיפה, ומה שהביא מהאהל שעושים על קברי צדיקים הא הנה התחילו בזה החסידים לעשות כן לגדוליהם ורבותיהם ומסתמא יש להם טעם בזה עפ"י נסתר אבל נ"ל בזה תרי ותלת טעמי גם עפ"י פשוטו:
א) דמבואר בשו"ע יו"ד שס"ב ס"ה דאין קוברין צדיק וכשר ובינוני אצל חסיד מופלג, ומשמע אפילו בשיעור הרחקה דהיינו וי"ו טפחים כמבואר שם ס"ד ולכן עושים אהל לחסיד מופלג שיהי' מחיצה מפסקת [ע"ל סי' ת"ל ביתר ביאור]:
ב) דמבואר שם בסימן שע"א ס"ה דמת מטמא תוך ד' אמות עש"ה בש"ך סקי"ח, אלא ביש מחיצות גבוהות יו"ד, והנה קברי צדיקים אינן מטמאי' ועיין תוס' כתובות ק"ג ד"ה אותו מ"ש ר"ח כהן על ר"ת ז"ל ועיין בס' ישמח משה פ' שמיני דאין לסמוך ע"ז לדינא, [ע"ל סי' תמ"ח] אבל מ"מ עושים אהל במחיצות שלא יגיע טומאה לשם מד' אמות של שאר קברים, ואולי עושים רמז למה שאחז"ל עתיד הקב"ה לעשות מדור לצדיקים לכל אחד מדור בפ"ע לפי כבודו:
ג) ויותר נ"ל דהנה מה שהולכין על יום וא"צ של צדיקים הוא עפ"י רש"י יבמות דף קכ"ב ע"א ד"ה תלתא ריגלי ע"ש והנה בב"ק ט"ז דרשינן גבי חזקי' מלך יהודא וכבוד עשו לו במותו שהושיבו ישיבה על קברו, והקשה בשמ"ק שם הא הוי לועג לרש ותירץ כיון שהוא הרבה תורה בחייו ליכא משום לועג לרש ע"ש שהאריך עוד ועיין במג"א וטו"ז או"ח סי' מ"ה וסי' ע"א דבביה"ק אפילו חוץ לד' אמות של קבר שייך משום לועג לרש וא"כ איך אפשר להושיב ישיבה על קברי צדיקים ביום יא"צ הלא הוא לועג לרש וניהו דמשום איהו גופא ליכא משום לועג לרש כתי' שמ"ק הנ"ל אבל משום שאר מתים איכא ואפילו הוא חוץ לד' אמותם כנ"ל, לכן עושים אהל כדי שיהי' רשות חלוק לעצמו ומותר וא"ש:
ועכ"פ גם זה אין לעשות כ"א לאדם גדול וכמו שאחז"ל במגילה דף כ"ג כיון דבעי למימר עמדו יקרי' וכו' בציר מיו"ד לאו אורח ארעא ופרש"י דא"כ מה הנחת למרובים וה"נ דכוותי' מה הנחת לגדולים, אבל לנטוע אילנות וציצים ופרחים דברים אשר בדו שוטים מלבם ולשון נכרים הוא דברים אשר לא שערום אבותינו ודאי יש למחות בידו והחדש אסור בכל מקום מה"ת, וה' יחיינו מיומים, ויבנה ערי יהודה וירושלים ובלע המות וכו' כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: