אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה תיט

תשובה תיח

שוכ"ט לכבוד אהובי ש"ב ידינ"פ הרב הגדול חו"ב צדיק ונקי כש"ת מו"ה יעקב יחזקי' גרינוואלד נ"י אבדק"ק סערעדנע:

אחדש"ת באהבה עתה באתי עד"ת על דבר הקושי' שהקשית לשיטת ר"א ממיץ שברא"ש נדרים נ"ט דגם על תרומה שהיא ביד כהן יכול הישראל לשאול עלי' והקשית ע"ז דא"כ למה אינו מועיל שאלה בהקדש כשבא ליד גיזבר אפילו למ"ד עירוכין כ"ג יש שאלה, והנה שותא דידך לא ידענא אן מצאת שהר"א ממיץ לא ס"ל באמת כן גם גבי הקדש ומה שהקשית על הרמב"ם וכתבת שכן סובר הרמב"ם פ"ד דתרומות הי"ז לא עיינת יפה דפסק שם דמועיל שאלה בתרומה ולא חילק בין בא ליד כהן ובין לא בא וע"ז כתב שם ה"ה בתחילה שסובר כר"א ממיץ וחזר בו וכתב מאחר שכ' הרמב"ם המפריש תרומה ומעשרות משמע שלא עשה אלא הפרשה לחוד ולא בא ליד כהן עדיין ע"ש ואדרבה לכאורה משמע מדברי הרמב"ם פ"ד דנדרים ה"ז דפסק יש שאלה בהקדש ולא חילק בין בא ליד גיזבר ללא בא משמע דאפילו בא ליד גבאי מועיל שאלה אך זה יש לדחות דמאחר שכתב וכשם שנשאלין על נדרי איסור ומתירין אותו כך נשאלין על נדרי הקדש ומתירין אותו נראה דרק באופן שהם כנדרי איסור שאין בו אלא דיבורו בלבד אז מועיל שאלה ולא אם יש דבר נוסף על דיבורו שבא ליד גבאי דאז לא הוי דומיא דנדרי איסור אבל מ"מ הלא צדקו דברי הה"מ דגם בה' תרומות סמך עצמו על המשמעות ואיני יודע שום ריח קושי' על הרמב"ם, וב וביותר אני תמה עליך שהקשית למה אינו עובר גבי הקדש ול"ש תירוץ התוס' דבא ליד גבאי דהא גם ביד כהן מועיל שאלה וכמדומה שכונתך למ"ש תוס' פסחים מ"ו ד"ה הואיל ואבמ"ע והבנת דכונתם דבא ליד גבאי אינו מועיל שאלה אבל באמת אין זה כונת תוס' דז"ל למה אינו עובר בחמץ גבוה הא אי בעי מיתשל עלה ותרצו דבא ליד גבאי לא אמרינן דמשום אבמ"ע הוי כשלו ואי בעי פדה נמי לא אמרינן דאם היה מיתשל או פודה הי' קונה קנין חדש דאטו נחשוב חמץ של נכרי כשלו הואיל ואי בעי קני לי' וכונת התוס' במקום שהנכרי רוצה להקנות לו או שיכול ללקחו בלא דעת וידיעת הנכרי וה"ה שהיו יכולין להקשות הכי עובר בחמץ של הפקר דשייך וודאי אי בעי קני לי' ואין כונתם דאינו מועיל שאלה בבא ליד גבאי אלא אפילו מהני לא מיחשב כשלו בשביל זה והגע בעצמך הרי פדיה וודאי מהני אפילו בא ליד גבאי וע"כ דאע"ג דאפשר בהכי מ"מ לא מיחשב כשלו בעבור זה קודם שעשה זאת והבן ואדרבה משמע מדברי תוס' אלו דאפי' בא ליד גבאי מועיל שאלה כיון שהוצרכו לחדש דמשום זה לא מיחשב כשלו ולא כתבו בפשיטות דאינו יכול לשאול עליה אם בא ליד גבאי:

אמנם הש"ך בחו"מ סימן רנ"ה הביא תשו' רבי בצלאל שכ' בשם חידושי רשב"א פ' ג"פ דלא מהני שאלה בהקדש שבא ליד גבאי מכ"ש דתרומה ביד כהן והרי מבואר דרק מק"ו דתרומה ילפינן וא"כ לשיטת ר"א ממיץ דמהני גבי תרומה אפשר דגם בהקדש נמי מועיל שאלה ואפשר לומר דאפילו לדעתו ג"כ אינו מועיל שאלה בהקדש דחמיר מתרומה וכמו שהאריך שם הש"ך בראיות ע"ש:

ובר מן דין נ"ל לחלק בסברא בין הקדש לתרומה ואסברא טעמא דמילתא למה לא יועיל שאלה בהקדש כשבא ליד גבאי יותר מאם לא בא ליד גבאי והנה הש"ך שם כתב דקודם שבא ליד גיזבר אתי דיבור ומבטל דיבור אבל כשעשה מעשה שנתנה ליד גבאי לא אתי דיבור ומבטל מעשה ובגוף סברת הש"ך לא ידענא אם הגבאי לקחה בלא ידיעתו ואז הוא לא עשה מעשה אם נאמר בזה לא אתי דיבור ומבטל מעשה ואם כנים דברי דלא אמרינן בזה לא אתי דיבור ומבטל מעשה ליתא לדברי הש"ך דלא נזכר בשום מקום נתן ליד גבאי אלא בא ליד גיזבר ואדרבה אז הי' מקום בראש לומר סברא זו בתרומה דשם הוא הנותן כדכתיב ונתן לכהן את הקודש אבל אינני יכול להחליט בזה, ולפי סברת הש"ך ג"כ יש חילוק בין הקדש לתרומה דבהקדש מעשה שלו שנותן להקדש מורה על איסור לזרים ולכן אין דיבור מבטל מעשה וקיים מעשה שלו שמורה על שאין לזרים חלק והיתר בו משא"כ נתינת תרומה ליד כהן זה אינו מורה כלל שהוא תרומה ועל האיסור לזרים ואם תאמר אתי דיבור ומבטל דיבורו שקרא עלי' שם תרומה אין מעשה הנתינה לכהן מורה כלל על איסור לזרים והבן זה כי קצרתי:

אמנם לי נראה טעם אחר דהנה שאלת חכם ילפינן חגיגה דף יו"ד מלא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו על דברו ועיין ברמב"ם פ"ו דשבועות והנה יש לנו ב' אופני הקדש האחד אם הקדיש שום חפץ לגבוה הן קדושת הגוף או קדושת דמים לב"ה וזה הוי הקדש פה ואפילו לא בא ליד גבאי וזה דומה לנדרי איסור אמנם יש עוד הקדש אחר שיהיה קדוש קדושת דמים ומועלין בו אם הקדש זכה חפץ מן הפקר אשר לא הקדיש שום אדם רק שגיזבר הקדש עשה בו קנין או אדם אחר זוכה בו להקדש וזה נקרא הקדש מחמת קנין ויש לו כל דיני הקדש יען שהוא ממון גבוה, ועיין היטב בר"ן נדרים ל' אהא דהיתה לפניו ככר של הפקר ועיין קצו"ח סי' ר' מה שהאריך בזה ולפ"ז קודם שבא ליד גבאי דאין כאן אלא הקדש פה יען שהוא הקדיש ועל דיבורו יכול לשאול כיון שהקדש הוא מחמת דיבורו ואחרים מוחלין לו על דברו אבל כשבא ליד גבאי דאז יש כאן איסור הקדש גם בלא דיבורו אלא מחמת קנין שיש להקדש בממון זה א"כ מה בכך שנמחל דיבורו הלא אכתי נשאר קנין הקדש ולא פקע להיות ממונם כמו אם מקנה להדיוט שא"י לחזור בו והבן וכ"ז בהקדש אבל בתרומה גם לאחר שבאה ליד כהן אין עלי' איסור לזרים אלא מחמת שם תרומה שקרא עלי' וזה הוא איסור שבא מחמת דיבורו ואחרים מוחלין לו על דברו ומשו"ה סובר ר"א ממיץ דמועיל שאלה אפילו בא ליד כהן וזה נכון וישר בסברא:

ואני מסתפק אם שואל על תרומה שביד כהן לשיטת ר"א ממיץ אם הכהן מחויב להחזיר לו התרומה כיון דשואל עלי' ולא היתה תרומה מעולם וחולין לא רצה ליתן לו או דילמא נהי דאיסור שבו הלך אבל ממונו של זה לא פקע ועיין ר"ן נדרים פ"ה ד"ה רבא אמר שאני תרומה, והנה יש לחלק דלא דמי לשם דהתם זכה בו מן ההפקר אבל הכא מיני' קא זכי דהא יש לו בה טובת הנאה כיון שנתנה לו תורה רשות ליתן ונתן לכהן את הקודש י"ל טפי שצריך להחזיר לו ודו"ק בחילוק זה, ומדברי הרא"ש בנדרים דף נ"ט משמע שא"צ להחזיר לו שאחר שהביא דברי ר"א ממיץ כתב וצ"ל דמש"ה לא מקרי דשיל"מ דלא שכיח שישאל עלי' אבל כל זמן שהוא בידו זימנין דאין לו תבואה לאכול ומיתשיל עלה ואכיל לה ומשמע שאם הוא ביד כהן ל"ש ה"ט דאין לו תבואה לאכול ומיתשיל עלה ואכיל לה ואינימא דהכהן צריך להחזיר לו התרומה א"כ גם ביד כהן שייך טעם זה ולמה כתב דלא שכיח ואלא ודאי דס"ל דאין הכהן צריך להחזיר ושפיר הוי מילתא דלא שכיח דלמה יעשה זאת אם אין לו שום ריוח בשאלתו וזה ודאי לא שכיח שכהן ירצה להחזיר לו, ואפשר שאם שואל ולפמ"ש מדברי הרא"ש שאין הכהן צריך להחזיר לו ונשארה התבואה לכהן א"כ צריך להפריש תרומה אחרת וא"י לאחר שאלתו לומר שוב שתרומה שהיא ביד כהן תהי' תרומה יען דפקע להיות שלו, אך לפ"ז קשה למה צריך הרא"ש לומר משום דלא שכיח הול"ל יען דלא שייך עד שתאכלנה כלנה באיסור תאכלנה בהיתר דהא אם ירצה לעשות בהיתר יפסיד שצריך להפריש פעם אחרת אכן לטעם השני של דשיל"מ משום שהם שווין באיסור והיתר כמ"ש הר"ן בנדרי' נ"ב א"ש אבל לטעם הראשון קשה, וצ"ל דאכתי הלא שייך עד שתאכלנה כלכה וכו' אם הכהן יהיה מרוצה להחזיר לו תרומה הראשונה דאז לא יפסיד ומש"ה צריך הרא"ש ליתן טעם דלא שכיח והכונה כמ"ש שכהן לא יעשה זה להחזיר לו ובלא חזרה הוא לא ירצה להפסיד לעצמו וכ"ז כתבתי לפי מה שעלה במצודת רעיוני בתחילת העיון ויותר לא היה לי פנאי להביאם בכור הבחינה ואם ערבים עליך דברי הודיעני דעתך ותשובתך וה' יראינו מתורתו נפלאות כנפשך ונפש אוהבך וידידך ש"ב הדוש"ת באהבה רבה:

עמרם הק' בלוהם:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה