אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שצ

תשובה שפט

שיל"ת מאדע יום ב' שופטים תרל"ז לפ"ק:

יזרח אור לישרים, עדי יכונן בית ד' בראש הרים, לאהובי ידיד נפשי הרב המאור הגדול בתורה ובחסידות, מאנשי מדות, בנש"ק כקש"ת מו"ה חנניא יו"ט ליפא נ"י טייטעלבוים אבדק"ק טעטש:

אחרי הברכה באתי לגלות אזנו למען הקים את דברי התורה בדבר אשר שאל חוו"ד אודות בכור שנשחט במומו ונסתפק פר"מ במקום שאין מנקרים חלק אחורים ואסור באכילה לישראל אם מותר למכרו לעכו"ם משום ואכלת ולא לכלביך:

הנה מסברא פשוט אצלי דמותר למכרו לעכו"ם דלא דרשינן ואכלת ולא לכלביך אלא במקום שהשחיטה לא הוכשר כלום לישראל כגון בנמצא טריפה אבל במקום שהשחיטה התירה באכילה לישראל חלק הפנים גם חלק אחורים התיר במכירה לנכרי ולא שייך ביה ואכלת ולא לכלביך ועוד כיון שבאמת גם חלק אחורים מותר לישראל רק שאינו יכול לסלק האיסור משם שפיר קרינן ביה ואכלת דהרי הבשר ראוי לאכילה לישראל ועיין באשר"י חולין דף צ"ד בשם הראב"ד דמה"ט לא שייך לענין ניקור חזקת איסור ונאמן ע"א לפי שהבשר לא נאסר מעולם עיי"ש ועיין ביו"ד סי' קכ"ז בטו"ז סק"ו ובנקה"כ שם:

וראיה לסברא ראשונה מפסק השו"ע בסי' ש"ו סעיף וי"ו דחלבו ודמו וגידו וקרנים נמכרים במקולין וכו' אלמא אע"ג דחלבו וגידו ודמו אסורים באכילה לישראל מ"מ כיון שהבשר מותר לישראל ממילא חלבו וגידו ודמו מותר במכירה לנכרי, אמנם אין ראיה מזה דעדיין ין י"ל דהיכא דאסור באכילה לישראל אסור ג"כ למכרו או להאכילו לעכו"ם מגזה"כ דואכלת ולא לכלביך משום בזיון קדשים הגם דלפי האמה איסור בזיון קדשים הוא רק מדרבנן כמבואר בכמה דוכתי ועיי' ביש"ש פ"ד דחולין סי' ד' מ"מ י"ל ג"כ שהוא מה"ת והא דמותר למכור חלב ודם וגיד היינו לישראל ליהנות בו ולא לאכול לעכו"ם:

אבל אחר העיון הא בורכא דהרי במקום שאסור משום ואכלת ולא לכלביך אסור בכל הנאות ואפילו העור טעון קבורה כמבואר בשו"ע סי' ש"ז ס"ב בנמצא טריפה והוא מגמ' זבחים ק"ד וא"כ אי ס"ד דגם במקום שהתירה זביחה הבשר לישראל מ"מ חלב וגיד ודם שאסור לישראל אסור להאכילו לעכו"ם משום ואכלת ולא לכלביך א"כ היה אסור בכל הנאות אלא עכ"ח כיון שהתירה השחיטה חלק ממנו לישראל גם החלק ממנו שאסור לישראל מותר להאכילו לנכרי וכנ"ל:

ובזה ישבתי בתשובה אחת [עיין סי' הקדום] דברי הגהות מרדכי ספי"א דיבמות ומהרי"ל בתשובה סי' מ"ב בשם הפרנס שכתבו טוב והגון למכרו לעכו"ם מחיים וכו' והתפלא בחת"ס יו"ד סי' ש"ג הלא הגוי יעשהו נבלה וודאי וצריך קבורה יעיי"ש ולפמ"ש לק"מ דאין איסור במה שמאכיל לעכו"ם או לכלבים מצד עצם אכילת העכו"ם או הכלב עד שנאמר דאסור לגרום אכילה גוי מדרבנן עכ"פ ועיין מל"מ פ"א דמעילה ה"ט דאסור להאכילו ולמכרו לעכו"ם משום דאסבה"נ ומכירה ונתינה בכלל שאר הנאות ועיין חי' רשב"א נדרים דף מ"ז ע"ב ואפי' עורו אסור בהנאה אלא דבמקום שמותר באכילה לישראל מותר בכל הנאות אבל היכא דאסור לישראל כתבה התורה ואכלת ולא לכלביך שאסור בכל הנאות והנה בבכורות ט"ו אמרינן תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב ואכלה ולא לכלביך מכאן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים איכא דאמרי תזבח ואכלת אין לך בהם היתר אכילה אלא משעת זביחה ואילך אבל פודין את הקדשים להאכילן לכלבים ופרש"י מהכא מפיק גיזה וחלב דאסור ובשר אורחיה דקרא ולא דריש ואכלת לאפוקי כלבים עיי"ש ומבואר דלא"ד אין בו היתר אלא מזביחה ואילך אבל לת"ק דצריך קרא בשר ולא חלב ע"כ ס"ל דיש בו היתר אכילה קודם זביחה והוי ס"ד דחלב שרי וצריך קרא בשר ולא חלב וא"כ דכתב קרא תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב מ"מ מותר בהנאה מחיים חוץ מגיזה ועבודה ומותר ליהנות בהנאת מכירה לעכו"ם מחיים ולפ"ז כשמכרו לעכו"ם מחיים מה בכך שעכו"ם יעשהו נבלה אח"כ ויהא אסבה"נ הרי אז היא לא נהנה ממנו שכבר הוא של עכו"ם ובשעה שנהנה ממנו ומכר והרי הי' מותר בהנאה ואי שהעכו"ם נהנה מאיה"נ וכי ניתנה תורה לעכו"ם ומי אסור עליו פסוהמ"ק שמותר בהנאה הגע בעצמך וכי אסור למכור חמץ לעכו"ם קודם פסח משום שעכו"ם יהנה ממנו בפסח בשעה שהיא אסור בהנאה הא וודאי ליתא ועיין פסחים כ"א ובאו"ח סי' תמ"ג וה"נ ל"ש וא"ש קושי' חת"ס:

אמנם יש להשיב על ראיה הנ"ל דדוקא חלב ודם וגיד שגם בבהמת חולין כשרה אסור לישראל ולא קאי כלל כל זה ואכלת וממילא נמי לא ממעטינן ביה ואכלת ולא לכלביך שיהא אסור לעכו"ם אבל בחלק אחורים דשייך ביה ואכלת במקום שמנקרין אותו שפיר י"ל דבמקום שאין מנקרין אותו ואינו ראוי לאכילה לישראל אסור גם להאכילו לעכו"ם משום ואכלת ולא לכלביך, ולא מלבי אני אומר סברא זו אלא הדבר מפורש יוצא מפי האור זרוע בה' בכורות סי' תנ"ד וז"ל שם אחר שמישב קושי' ר"א דבבכורות ל"ב מתיר ר"ע בכור בע"מ אפי' לגוי ובזבחים נ"ג משמע דאוסר אפי' בנמצא טרפה בשרו לעכו"ם ותי' דבכשר שמותר לישראל איתקש לצבי ואיל ומותר גם לעכו"ם אבל בטרפה דלא חזי לישראל לא איתקש ואסור לעכו"ם והאריך שם וכתב ומתוך כך נסתפק החבר שמואל על חלבו של בכור אם מותר להאכילו לעכו"ם כי שמא כמו כן אסור להאכיל חלבו לעכו"ם ולא מקשינן לצבי ואיל כיון שאינו נאכל לישראל או דילמא אפי' לב"ה דאסרי להאכיל בשרו לעכו"ם הכא יתירו דאינו בר אכילה כלל כיון שגם בבהמת חולין כשרה אינו בר אכילה לישראל הרי מפורש יוצא כסברא הנ"ל:

אלא דמתשובתו שם יש ללמוד היתר שכתב ושאל לריב"ש זצ"ל והשיב לו דודאי לר"ע מותר להאכיל חלבו לעכו"ם כמו בשרו וכיון שגם בפסהמ"ק היה מותר לעכו"ם מכצבי ואיל אי לאו מיעוטא כדאמר לעיל בפ"ב אי מה צבי ואיל חלבו לעכו"ם מותר אף פסהמ"ק חלבו מותר ת"ל אך חלק [ולשון זה חלבו לעכו"ם מותר ליתא שם בגמ' וצריך פירוש ואכ"מ] ואפי' לב"ה דברייתא נ"ל שמותר מטעם שאינו בר אכילה לישראל וכו' הרי שלא הוצרך סברא זו דאינו בר אכילה לישראל רק לב"ה דברייתא אבל לר"ע חלבו מותר לעכו"ם בלי הך סברא אלא אפי' היה בר אכילה לישראל במקום אחר ועכשיו אסור לישראל מ"מ היה מותר לעכו"ם כיון שבשרו מותר לישראל איתקש לצבי ואיל ולהכי גם החלק שאסור לישראל מותר להאכיל לעכו"ם וא"כ בנ"ד בחלק אחורים נמי דכוותי' וזה ברור:

ועוד נ"ל ראיה ברורה לסברא שנייה שכתבנו לעיל והנה מצד הגיד בעצמו שאסור לישראל ודאי מותר למכור לעכו"ם כמו חלבו אפילו לב"ה דברייתא וכ"ש לר"ע וכמ"ש האו"ז הנ"ל אלא דנימא דבמקום שאין מנקרין גם הבשר אסור מחמתו לישראל ויהיה אסור גם לגוי וכתבתי כיון שהבשר מצד עצמו מותר לישראל ל"ש ביה ואכלת ולא לכלביך וראי' לזה מתוס' זבחים ע"א ע"ב ד"ה ובטרפה הק' ר"א כיון דלא ידיעא מה מועלת כאן רעייה דלמיכלא א"א משום ספק טריפה ולכותים ולכלבים א"א דאין פודין קדשים להאכילן לכלבים ומחיים נמי לא אפשר ליהנות דפסהמ"ק אסורים בגיזה ועבודה וכו' ותירץ בתי' השני דכי אמרינן אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים הנ"מ היכא דלא חזו אלא לכלבים כגון קד קדשים שמתו או נטרפו אבל הני אסורים מחמת טרפות חולין שנתערבו בהם אבל קדשים גופיהו אם היה מכירן דחזי לדידיה שרי להאכילן לכלבים ולכותים עיי"ש מבואר אף דעכשיו אסורים לישראל מחמת תערובות הטריפה מ"מ כיון שאין הקדשים בעצמותן אסורים לישראל לא קרינן ביה ואכלת ולא לכלביך וה"נ כיון שהבשר בעצמותו מותר לישראל ואינו אסור רק מחמת הגיד שבתוכו והגיד הא וודאי מותר למכרו ולהאכילו לעכו"ם כנ"ל והוי רק כתערובות בהמה טריפה של חולין לא שייך ביה ואכלת ולא לכלביך ומותר למכור חלק אחורים לעכו"ם בלי ניקור בבכור שנשחט במומו והוא כשר כמו חלק הפנים להמתירים למכור בלא זימנן זה הנראה לפענ"ד בענין ה ובזה אחתום בברכה משולשת ידידו הנאמן הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה