אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שפח

תשובה שפז

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק לס' תרומה תרו"ן לפ"ק:

שוכ"ט לאהובי חתני הרב המאוה"ג כמו"ה יוסף צבי סופר נ"י בק"ק שאמשאן:

נועם מכתבך קבלתי תמול לעת ערב ומה שנוגע לפלפולא בעלמא אין לי פנאי כעת אבל מה ששאלת איך דעתי מסכמת למעשה באחד שנולד לו בן בכור אור ליום ה' קרוב לד' שעות אחר חצות הלילה וא"כ כלו כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקי שעה בעש"ק אימת לעשות פדיון הבן:

הנה הש"ך ביו"ד סי' ש"ה סוף סקי"ט הביא דעת הב"ח דפודין אותו בע"ש דכבר הוא מבן חודש ולמעלה ונראה שהש"ך הסכים עמו ומג"א סי' של"ט סק"ט חולק וס"ל דלא מהני הפדיון קודם יום ל"א וכן הסכים בתשו' חכ"ץ סי' קי"ד ובאמת שכן משמע מלשון הרמב"ם פי"א מבכורים הי"ז ומלשון הטור והמחבר סי' ש"ה ע"ש:

ומה שאני מסתפק לדעת מג"א וחכ"ץ למ"ש בספר יראים סי' שנ"ג מהא דנדה מ"ז ע"ב דקאמר שבבן ושבבת כולן מעל"ע דגם לענין פדיון הבן בעינן חודש מעל"ע ולדעתם חודש מלא בעינן של ל' יום אי בעינן ג"כ שלושים מעל"ע ולפ"ז גם ביום ל"א הי' צריך לדקדק אם כבר נשלמו שלושים מעל"ע דאם נולד ביום סמוך ללילה לא שלמו מעל"ע דשלושים יום עד יום שלושים ואחד ולא ראיתי מדקדקין בזה:

ולפענ"ד מה שהביא הש"ך סקי"ב דנוהגין לפדות ביום הוא מה"ט דכשנולד לעת ערב גם ביום ל"א לא שלמו כ"ע יום י"ב שעות תשצ"ג עד היום ובקיץ בימים הארוכים אפשר שלא שלמו עד חצי שעה עשירית ולכן נהגו ג"כ שעושין הפדיון בסעודת צהריים ולא חששו להיות זריזין מקדימין מצפרא:

ואמנם גם לדעת הב"ח מ"ש הש"ך על דברי הב"ח דיש לחלק בין הגיע הבן ביום וי"ו בהשכמה לבן קודם שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג וכו' דבהשכמה לאו דוקא דה"ה כל יום וי"ו וכו' ובאמת בב"ח לא כתב לשון בהשכמה אלא שעה ב' או ג' על היום, ולפענ"ד דהוא דוקא משום דהב"ח ג"כ ס"ל דאין לעשות פדיון בלא סעודה וכמ"ש תה"ד סי' רס"ט ומ"ש הש"ך סקי"ב ואפשר לומר דמשום סעודה לחוד לא מקדימין לפדות ביום ל' חידוש בעיני השתא מאחרין משום הסעודה כמ"ש תה"ד שם ואי לאו משום הסעודה היה יכול לפדות בע"ש שיחול הפדיון בשבת ע"ש כ"ש דמקדימין בשביל זה וצ"ע, ועיין במג"א סי' רמ"ט סק"ה דפדיון הבן שעבר זמנו אסור לעשותו בע"ש משום סעודה, ועיין שם סק"ז דאפי' בזמנו מצוה להתחיל קודם שעה עשירית כ"כ הב"ח ועיי"ש בשם של"ה ולכן גם בשלמו כ"ט י"ב תשצ"ג בע"ש ס"ל לב"ח כיון שאין זה עיקר זמנו שהרי לכתחילה מודה הב"ח דממתינן עד יום ל"א לכן דוקא אם שלמו שעה ב' או ג' על היום שאפשר להתחיל הסעודה קודם שעה עשירית אז עושין הפדיון בערב שבת אבל כל היום לא דבלי סעודה אין עושין וגם סעודה אין עושין אז מפני שאינו עיקר זמנו, אבל בנ"ד כיון דלא שלמועד קרוב לסוף שעה חמישית אחר חצות היום סמוך להכנסת שבת ואז ודאי א"א לעשות סעודה ודאי אין פודין בע"ש:

ואמנם אם לעשות הפדיון במוש"ק או ביום א' כבר האריכו בזה אחרונים וגם אני כתבתי בזה בתשובה אחת [הקודמת] והעליתי לפדות ביום אבל בבנך בכורך חיים נ"י זכרונך כוזב לך כי היה הפדיון בליל מוצש"ק אך אמרת כי בבן אחותך הבכור היה הפדיון בבית אביך הגאון זצ"ל ביום א' בחצות היום ובאמת היה חידוש בעיני שאין מדקדקים בזה שאם שלמו כ"ט י"ב תשצ"ג ביום ל' לפדות מיד בליל ל"א או עכ"פ פ ביום ל"א בבוקר דזריזין מקדימין מצפרא עיין פסחים ד' וכ"ש דשיהוי מצוה לא משהינן כדאמרינן יבמות ט"ל ואין מחמיצן את המצות ולפמש"ל א"ש, ואפשר לומר עוד כיון דכתיב ופדויו מבן חודש תפדה ואמרינן במגילה ה' ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים וא"כ לענין פדיון אין שום מעלה לשעות אלא לימים וביום שצריך לפדותו אין נפ"מ אם מקדים או מאחר רק שלא ישהה יום יותר ועיין כעין זה בתוס' שבועות י"ז ד"ה טימא:

כללא של דבר לא יעשה הפדיון בע"ש רק במוש"ק או ביום א' ואין כ"כ קפידא בזה ויש דיעות שונות באחרונים ואודות שיעור דמי הפדיון הוא כ' צוואנציגער וחת"ס כתב להוסיף אחד שיהיה כ"א צוואנציגער ובכסף שלנו טוב ליקח כ"א או כ"ב קראנען ומה ששוה בשביל הצורה והמטבע אין לחשוב שוה כסף דהוי כמו שטרות ואין פודין בשטרות, [ע"ל סי' שפ"ד] חמיך דוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה