בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שעט
שיל"ת ב' אויפאלו א' מו"מ תרנ"ה לפ"ק:
בין המצרים ד' קרנך ירים. אהובי חתני הרב הגדול חו"ב כמו"ה יוסף צבי סופר נ"י רב בק"ק שאמשאן:
אחרי הודיע משלומינו וכי אני הולך אי"ה ביום ג' הבע"ל לפעליקסבאד אודות המיחוש שיש לי בידי ואני מוטרד מאוד והיום הוכרחת' עי"ז להשלים תשובה בענין חמור לכן אשיב לך בקצרה ע"ד שנשאלת אם מותר ליקח אילן מורכב מנכרי ולנטוע בתוך כרמו ועיניך שפיר חזו בשו"ע יו"ד סוס"י רצ"ה וברמב"ם פ"א מכלאים ה"ז ולפום ריהטא נראה לך סתירה מניה וביה ויותר לא הי' לי אפשר לקרות בכתבך כ' נאבד מתח"י ולא מצאתיו, הנה בלי ספק דכונתך דק"ל כיון דכתב אסור לקיים המורכב כלאים איך כתב מיד ומותר ליקח ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר:
הנה לפמ"ש הכ"מ שם בהל' כלאים ה"ו דהא דכ' הרמב"ם שם ואסור לישראל להניח לעכו"ם שירכיב לו אילנות כלאים אינו מפני שהעכו"ם מצווה על הרכבת האילן דהאי ירושלמי פ"ק דכלאים אתיא כר"א דאמר בפ' ד' מיתות דב"נ הוזהרו אף על הרכבת אילן ורבינו פ"ט ממלכים פסק דלא כוותיה אבל טעמיה מהאי דפרק הפועלים שכתבתי לעיל וסובר רבינו דנקטינן בה לחומרא וכו' והיינו משום איסור אמירה לעכו"ם עיי"ש אין כאן סתירה דנהי דאסור לקיים המורכב כלאים היינו דוקא מורכב באיסור שהרכיבו ישראל והא דמותר ליקח ענף מהמורכב היינו בהורכב בהיתר כגון שהרכיבו עכו"ם:
אבל לפמ"ש הכ"מ עצמו בפ"י ממלכים ה"ו דאע"ג דלית הלכתא כר"א דא"כ הו"ל ח' מצות ב"נ שנהרג עליהן ואנן ז' אשכחן אבל על שמונה מצות נהרג לא אשכחן מ"מ כיון דשמואל מפרש למילתיה אלמא דס"ל דאסורים הם בכלאים אע"פ שאין נהרגין עליהם ולכן כתב הרמב"ם שם מפי הקבלה שב"נ אסורים בהרבעת בהמה ובהרכבת אילן בלבד ואין נהרגים עליהם ע"ש וכן פירש המל"מ שם בה' כלאים דהא דאסור להניח אינו משום אמירה לעכו"ם רק משום לפ"ע דגוי אסור בהרכבת אילן ע"ש ודברי כ"מ בה' כלאים הנ"ל תמוהים שסותר דעת עצמו וגם שהרמב"ם בה' מלכים הנ"ל כתב להדיא דב"נ אסור בהרכבת אילן וא"כ ליתא לתירוץ הנ"ל:
ועדיין אפשר לומר דהא דכתב הרמב"ם פ"א מכלאים ה"ג דאסור לקיים כלאים היינו דוקא אם הוא עצמו זרע באיסור כיון דתחילתו היה במעשה איסור נחשב הקיום אח"כ כמעשה כמ"ש תוס' שבועות י"ז ד"ה או אבל בזרע נכרי פלאים אין איסור על ישראל בקיומו ועיין מל"מ פ"ג מביאת מקדש סוף הכ"א ותבין ושפיר י"ל דהא דמותר ליקח ענף מהמורכב ולנטעו במקום אחר היינו בהרכיבו גוי דלית ביה משום מקיים ולפ"ז היה מותר ליקח אילן המורכב מן הגוי ולנטוע בכרמו:
אבל האמת יורה דרכו דודאי גוף האילן המורכב אסור לקיים אבל ענפים החדשים שמוציא אילן זה המורכב מותר ליקח ולנטעו וז"ל הרא"ש בה' כלאים אע"פ שלוקין על הרכבת אילן ועל קיומו אפ"ה הפרי מותר וכן מותר ליקח ייחור מן האילן המורכב ולנטעו בארץ דאין לך בכלאים שיאסור הפרי והעץ אלא כה"כ דתנן כלאים פ"ח וכו' כלאי זרעים אסורים לזרוע ולקיים ומותרים באכילה וכ"ש בהנאה ע"ש הרי לך מבואר כמ"ש:
אמנם מלשון ירושלמי שהביא ב"י על דין זה תני גוי שהרכיב אגוז ע"ג פרסק אע"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו ייחור והולך ונוטע במק"א משמע קצת כמ"ש תחילה דס"ל דגוי אינו בהרכבת אילן ולהכי אין בו משום כלאים במקיים ולהכי מותר ליקח ייחור דאל"כ למה נקט גוי שהרכיב וגם לשון אע"פ שישראל אסור לעשות כן משמע דגוי שרי רק ישראל אסור:
אלא דא"א לומר כן שהרי הכ"מ פ"א דכלאים ה"ו כתב דירושלמי פסק כר"א ולדידי' ב"נ נהרג אפילו על הרכבת אילן וע"כ צ"ל דנקט גוי שהרכיב משום דלא בעי למינקט ישראל שהרכיב באיסור דאין ישראל עושה אבל אכתי לשון אע"פ שישראל אסור לעשות כן קשה דהו"ל למימר שאסור לעשות כן דהא גם גוי אסור לעשות כן ואע"פ שהרכיב באיסור מ"מ הפרי והייחור מותרים, ועוד ל"ל להביא הירושלמי וכן ציין בכ"מ ואמאי לא הביא מתני' דכלאים שהביא הרא"ש ובזה יש לדחוק משום דירושלמי נקט בהדיא נוטל ממנו ייחור והולך ונוטע אבל בלשון הירושלמי גופא יש לדקדק כיון דאתי רק לאשמעינן דהפרי והייחור מותר בהנאה למה נקט והולך ונוטע במקום אחר הו"ל למינקט שאר הנאות הרבה:
לכן נ"ל דיש בזה עוד כוונה אחרת דתוס' חגיגה ב' ע"ב ד"ה לישא הקשו ישא בת מיני' וליתי צד חירות לישתמש בצד חירות וצד עבדות בצד עבדות דומיא דפרדה שתבעה אין מרביעין עליה וכו' אלא מינה ותי' דהתם לא קפיד קרא אלא בכלאים דתרי מינים והא ליכא אבל הכא וכו' ומטעם דשרי הרבעה שרי גם לרכוב על הפרדה וכו' מבואר דקשי' להו איך מותר לרכוב על הפרדה כיון דפרדה גופא הוא משני מינים הרי עובר על לאו לא תחרוש בשור וחמור ותי' מה שתירץ ולפי"ז כאן נמי תקשה כיון דייחור זה בא מאילן המורכב א"כ הוא מורכב משני מינים ואיך רשאי לנטען במקום אחר הרי בנטיעה זו גופא מרכיב כלאים וצ"ל נמי כתי' התוס' והיינו דקמ"ל הירושלמי נוטל ממנו ונוטע במק"א אע"פ שישראל אסור לעשות כן להרכיב כלאים והו"א דאסור כקושי' הנ"ל קמ"ל דמותר כתי' הנ"ל וא"ש ולפ"ז יפה עשה כ"מ וב"י שהביא ירושלמי דממתני' דכלאים לא נשמע דין זה והו"א אע"פ דמותר בשאר הנאות מ"מ לנטוע במקום אחר אסור לכן הביא ירושלמי דמותר ונכון הוא:
סיומא דפסקא ליטול גוף אילן המורכב ולנטוע במקום אחר אסור משום מקיים כלאים במעשה ועיין בכ"מ פ"א מכלאים ה"ג ד"ה ואסור לאדם לקיים אבל ליטול ייחור חדש שהוציא אילן זה המורכב ולנטוע במק"א מותר, ובזה שלום לך ושלום אהלך, ואני חפץ כל גבולך, כנפשך ונפש חמיך דוש"ת באהבה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: