אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שעו

תשובה שעה

שיל"ת ב' אויפאלו ג' שלח תרס"ד לפ"ק

שוכ"ט לאהובי חתני הרב המאוה"ג מו"ה יוסף חיים נ"י אבדק"ק מ' טעלעגד:

על אשר שאלת אם מותר למכור לעכו"ם פירות שני ערלה לג' שנים מאחר שלא באו לעולם, הנה ראית פסק השו"ע סי' רצ"ד סט"ו דמותר ומה שדחה טו"ז סקכ"ג א"כ למה בעי בסי"ג התנו בתחילה דוקא בתחילת השותפות אמאי לא מהני גם אח"כ כ"ז שלא גדלו הפירות והניח דין זה בצ"ע כבר יישבו היטב בנקוה"כ:

ולפענ"ד נראה לפמ"ש בדה"ב הטעם בשם הרשב"א כיון דאין אדם מקנה דשלב"ל לא מכר לו אלא מקום צמיחתן ועצי ערלה מותרים ע"ש וא"כ בשותפין אם לא התנו בתחילה הרי מקום צמיחתן הוא גם של העכו"ם ול"ש ה"ט דמכר לו מקום צמיחתן ולהכי בעינן התנו בתחילה:

וברכי יוסף סימן הנ"ל אות ז' הביא ספק אם גם בשאר איה"נ שרי חכמים למוכרם קודם שיבואו לעולם ולפמ"ש נראה דהיכא דל"ש ה"ט שמכר לו מקום צמיחתן ודאי אסור דכשבא לעולם המה ברשות המקנה ומרשותו באים לרשות הקונה וא"כ המקנה נהנה מאיה"נ אבל כאן כיון שמקום צמיחתן של הקונה הוא וברשות הקונה גדלו וכשבאו לעולם לא באו לרשות המקנה ולכן שרי והארכתי בזה במקום אחר ועל כל פנים נראה שגם הרב מהר"ש צרור וברכי יוסף מסכימים לפסק השו"ע:

ומה שנסתפקת אם יותר טוב שהעכו"ם יעבוד כל הכרם ויטול כל הפירות או טוב יותר שימכור לו הפירות במעות וישלם לו שכר העבודה, לפענ"ד פשוט שטוב יותר שהגוי יעבוד הכרם ויטול הפירות דאיכא תרתי לטיבותא חדא טעם הנ"ל ושנית דין המבואר שם סי"ד מותר לומר לעכו"ם בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה ותן לי כרמך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה וכ"ש כשאין הישראל נוטל כלום ועיין טו"ז סקנ"ז וש"ך סק"ל, ויען אני טרוד מאד אקצר, וכ"ט מכם לא יבצר חמיך דוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה