בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שסד
שיל"ת: בתשובת יד אלי' סי' פ"ח כתב בס"ת שנמצא בו טעות ואח"כ נשכח מהו הטעות וא"א לבוא על הטעות ונתערב ס"ת זה בספרי תורה אחרים דבטל ברוב ע"ש ועיי' חת"ס יו"ד סי' רע"ז ולפענד"נ סברא ישרה דמה שכתב הר"ן בנדרים נ"ט ע"ב ד"ה וע"כ דהיתירא לא בטיל שאיסור דרכו להתבטל ולא ההיתר היינו משום דהויה אפשר להתבטל ולא העדר ושם איסור הוא הויה ויש שמות איסורים נפרדים ושפיר בטל שם איסור אבל שם היתר אינו הויה רק העדר שאינו אסור והעדר א"א להתבטל ולפ"ז פסול אינו הויה רק העדר שאינו בהכשר והעדר א"א להתבטל:
ויותר תמוה בעיני דממנ"פ אם הטעות הוא בחסרות וודאי ל"ש ביטול לבטל מה שחסר ואינו בעולם אלא אפי' הטעות ביתירות מ"מ הרי כתב הר"ן בנדרים נ"ב דלמה דקי"ל מב"מ בטיל ועולין אין מבטלין זה את זה אין הפירוש בביטול שהעצם נתבטל אלא ששם איסור נתבטל וא"כ ביתירות כיון דאין עצם אות או תיבה בטל ואיכא יתירות בס"ת איך אפשר להכשיר הס"ת:
ועוד יותר חידוש מה שהביא שם בשם ספר הלכות קטנות סי' ס"ז דאם שכח לקדש השם דלא בטיל ומשמע שם דמשום תורת דבר חשוב דאינו בטל אתי עלה ע"ש ולפמ"ש בלא"ה ל"ש בזה ביטול דמה דלא נתקדש השם וודאי הוא העדר ובהעדר מדר ל"ש ביטול, ובזה יש עוד טעם דל"ש ביטול דא"א להיות בטל לגבי המבטל אלא אם המבטל עוד עמד טעמו בו גם בשעת הביטול אבל בקדושת השם אין שום שינוי ניכר בשאר שמות המבטלים מבשם הבטל רק גזה"כ הוא שצריך לקדש השם קודם כתיבתו לשם קדושת השם והרי בשעת ביטול כבר כלתה כונתו ומחשבתו ול"ש כאן ביטול כלל הנלענ"ד כתבתי:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: