בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שס
שיל"ת ב' אויפאלו א' וארא תרו"ן לפ"ק:
שוכ"ט להמופלג וכו' מו"ה מנחם מענדל נ"י פערל:
מכתבו קבלתי והגם שאין הפנאי מסכים להשיב מ"מ אמרתי אולי רוצה לידע האמת בהא דקי"ל דטבילת גר צריך מקוה הכשר לטבילת נדה כמ"ש רמב"ם פי"ג מא"ב הי"ג וש"ך יו"ד סי' רס"ח וגם צריך להיות בלי חציצה כמ"ש ביו"ד וש"ך שם ע"ש וקשי' ליה מהא דיבמות מ"ה דקאמר האי דהוי קרי ליה בר ארמאה אריב"ל מי לא טבל לקירויו ומה אהני ליה מה דטביל לקירויו לענין גרות הא טבילת בעל קרי סגי במ' סאה מים שאובין כמ"ש מג"א סי' פ"ח סק"א וטבילת גר צריך מקוה הכשר לטבילת נדה ועוד דטבילת בעל קרי מהני אפי' בחציצה כמ"ש שע"ת או"ח סי' פ"ח ועיין פ"ח דמקואות מ"א ובתויו"ט שם וטבילת גר צריך להיות חציצה:
הנה מחציצה ודאי לק"מ דמה"ת אינו חוצץ אלא ברובו ומקפיד עליו עיין טו"ז יו"ד סימן קצ"ח סק"ד ובזה י"ל דלא מהני אפי' בטבילת בעל קרי ורק מיעוטו ומקפיד או רובו ואינו מקפיד דאפילו בטבילת נדה אינו חוצץ רק מדרבנן בזה כתב מאמר מרדכי שבשע"ת דאינו פוסל בטבילת בעל קרי וא"כ כי טבל לקריו הוי גר מה"ת ורק מדרבנן לא הוי גר ושפיר קאמר מי לא טבל לקריו ואיך קרי לי בר ארמאה והא מה"ת גר הוא:
אבל גם משאובין לק"מ ולא מיבעיא למ"ש מ"מ פ"ג מא"ב ה"ט בדעת הרי"ף ורמב"ם דהק' מי לא טבל היכא אפשר לחוש שלא נתגיירו כראוי והרי הם נוהגים בכל המצות כישראלים גמורים וטובלים מטומאתן וטבילה דנקט לאו דוקא ע"ש א"כ אפי' טובל לקריו בשאובין וגם בחציצה מ"מ הוא ראיה כיון שנוהג בדרכי ישראל שנתגייר כראוי, אלא אפי' לדעת חי' רמב"ן ב ביבמות שם דטבילה לשם קריו גופא עולה לו לטבילת גרות מ"מ הרי אפשר שלא טבל לקריו מעולם כמ"ש רמב"ן שם וא"כ צריכין לידע בבירור שטבל לקריו וכמ"ש טו"ז סי' רס"ח סק"ח וא"כ שפיר מיירי בידענו בבירור שטבל לקריו במקוה כשרה לנדה בלי חציצה ושפיר מהני גם לגירות רק דאשמעינן דאפי' לא טבל לשם הגירות רק לקריו מהני משום דדת יהדות הוא כמו שפירש"י שם:
אמנם מעיקרא דדינא שיבוש הוא דהא דסגי לבעל קרי בטבילת שאובין או בחציצה היינו לתפלה וד"ת וכמ"ש הרמב"ם והר"ש שם רפ"ח דמקואות אבל לענין טומאה וטהרה צריך מקוה כשירה כנדה ובלי חציצה וא"כ הא דאמר בגמרא מי לא טבל לקריו היינו לטומאה וטהרה דזה שפיר מהני גם לטבילת גירות, ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדיה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: