אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שנח

תשובה שנז

שיל"ת א"ח שבועות תרי"ז לפ"ק:

שוכ"ט לכבוד ידידי הרבני המופלג, מלא פלג חרוץ ושנון כמו"ה אליעזר גינז נ"י בקראלע:

עתה באתי ע"ד תורה על מה שפקפק על דברי במ"ש ליישב דקדוק השמ"ק ופנ"י בכתובות י"א אהא דקאמר ר"ה דגר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד דלמה לא נקט רבותא טפי דאפילו מלין אותו ע"ד בי"ד אע"ג דאיכא קצת חובה דהא אית לי' צערא בגופא, ואמינא דהנה תוס' שם ד"ה מטבילין הקשו הא זכיה מטעם שליחות ואין שליחות לקטן כדאמרי' בא"נ דף ע"א ואם כן האיך זכין לקטן ועוד דאכתי נכרי הוא ואמרינן שם דקטן דאתי לכלל שליחות אית לי' זכיה מדרבנן נכרי דלא אתי לכלל שליחות אפילו זכיה מדרבנן לית לי' והנה בקושיא הראשונה תרצו דה"נ זכין לו מדרבנן לקטן אמנם קושי' השניה תירצו בדוחק ול"נ דהנה המל"מ פ"ו דגירושין ומג"א סי' תמ"ח הביאו דעת מ"ב דאע"ג דנכרי לאו בר שליחות ה"ד אינהו לדידן ואנן לדידהו דממעטינן מה אתם ב"ב וכו' אבל נכרי לנכרי נעשה שליח דלא שייך מיעוטא דאתם גם אתם ע"ש ומעתה אני אומר שזה סברת הפוסקים דמחלקי' בין נתגייר אביו עמו ובין הביאו לקטן לב"ד להתגייר דבנתגייר עמו א"י למחות ובלא נתגייר עמו יכול למחות דבנתגייר עמו נעשה האב שלוחי דנכרי לנכרי נעשה שליח ובפ"א נעשים ישראלים אבל בלא נתגייר עמו א"י להיות שלוחו ולפי"ז מתורץ קושי' תוס' די"ל דהכא מיירי כשכבר נימול וא"צ רק טבילה שפיר מטבילין אותו ע"ד ב"ד דכיון דאמו הביאתו להתגייר ונתגיירה עמו נעשית שלוחו דנכרי לנכרי נעשה שליח, והנה בגיטין כ"ג ע"ב אמרינן דאין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין ומילתא דליתא בדנפשי' שליח לא מצי הוי ולפ"ז התינח לענין הטבילה שפיר הוי האם שלוחו אבל לענין המילה י"ל דבאמת אין מלין אותו ע"ד בי"ד כקושית תוס' דאכתי נכרי הוא ואי דאמו נעשית שלוחו הלא ליתא בדנפשה ואינה נעשית שליח דלאו בת (היתירא) מילה היא ושפיר לא נקט מלין:

וע"ז פקפק ידידי נ"י דהרי הוא פלוגתא בע"ז כ"ז ע"א אם אשה כשרה למול או לא ולמ"ד דכשרה למול שפיר הוי מילתא דאיתא בדנפשה, ולפענ"ד י"ל דזה רק אם יש לה בעל אז היא בת מילה מצד הבעל דומי' דצפורה התם בגמ' אבל באין לה בעל או שהוא נכרי שפיר י"ל דאינה בת מילה וכמ"ש מג"א סימן קפ"ז כעין זה לענין ברית בבהמ"ז, ועוד דהמילה הוא ממעשה הגירות והיא עודנה נכרית גמורה וא"י להיות שלוחו בזה משא"כ באב אפשר למול אותם בב"א ותמיד הם שווין ודו"ק:

ובזה י"ל פירש"י אהא דר"ה שפי' אם אין לו אב ואמו הביאתו להתגייר שנתקשו בו האחרונים דממנ"פ אם מתגיירת גם אמו עמו א"כ הרי אמרינן לקמן דגר שנתגייר בניו ובנותיו עמו ומ"ל אב או אם לענין זה ואם אינה מתגיירת עמו א"כ למה נקט רש"י כלל ואמו הביאתו להתגייר ולפי האמור א"ש דשפיר כתב רש"י ואמו הביאתו להתגייר דאי באב הלא בדידיה גם המילה איתא בדנפשיה ונעשה שליח גם למול אותו והדק"ל אמאי לא נקיט ר"ה דמלין אותו ע"ד בי"ד וא"ש:

ומ"ש מעלתו דלפי דברינו תקשי דא"כ למה לי דעת בי"ד אינו פקפוק כלל דהפירוש הוא כפשוטו דצריך ב"ד כמו בשאר טבילת גר:

ולפי דרכינו מצאנו יישוב לדעת הרי"ף פ' החולץ שהשמיט הא דר"ה דגר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד ונתקשו בו הראשונים אמאי לא הביאו, ולפי האמור א"ש דכיון דכל עיקר דינו דר"ה הוא רק אם נכרי לנכרי נעשה שליח וכיון דהוכיח מג"א שם להלכה דלא כמ"ב ונכרי לנכרי נמי לא נעשה שליח א"כ שפיר לא מייתי הרי"ף הך דינא דר"ה משום דתקשי קושי' תוס' הנ"ל דל"ל כתירוצינו הנ"ל וא"ש:

ומ"ש בדברי תוד"ה מטבילין שכתבו ואית לי' ממון מה"ת כגון שירש את אמו דמה בעי התוס' בזה, הנה לא ראה שכבר עמד בזה המהרש"א שם, ולפענ"ד בכונתם דלכאורה יש לדקדק אמאי לא כתבו דמשכחת גר קטן מן התורה בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו ולמה כתבו דוקא במעוברת וכו' וע"ז כתבו משום דקושטא דמילתא הכי הוי דבכה"ג איירי קרא דאל"ה לא משכחת לי' ממון מן התורה וזה פשוט. ובזה יבא שלם ינוח על ראשו כנפשו ונפש ידידו דושו"ט באהבה:

עמרם הק' בלוהם:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה