בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שמח
שיל"ת מאדע א' לס' וירא תזכ"ר לפ"ק
דוב ערב נר המערב גאון ישראל ראש גולת אריאל כקש"ת מו"ה דוב בעריש מייזלש נ"י אב"ד ור"מ דק"ק ווארשא:
מכתב קדשו הגיעני אודות הכשר יינות דאזלא מכאן להתם פקודתו ישמור רוחי וכו' וע"ד קושי' חמורה דאיתאמרא משמי' דגברא רבה הדר"ג ביבמות ע"א דפריך אלא זכריו דאיתניהו בשעת אכילה וליתניהו בשעת עשייה היכי משכחת לה לאו דאיתיליד בין עשייה לאכילה ש"מ ערלות שלא בזמנו הוי ערלות עיי"ש והק' הדר"ג למאי דאמרינן בירושלמי פראד"מ ה"ה לילי שמיני מה את עבד ליה ממה דתני לילי שמיני כנכנס לדיר להתעשר הדא אמר לילי שמיני כשמיני עיי"ש א"כ שפיר משכחת לה שיום שמיני ללידתו הוא ביום א' של פסח וא"כ בשעת עשייה בע"פ שהוא יום ז' לא מעכבא דערלות שלא בזמנה לא מעכבא אבל בשעת אכילה שהוא בלילה והוא ליל שמיני שהוא כשמיני שפיר מעכבא:
ואשר אנכי אחזה לי בזה הוא דבפסחים ע"ח פליגי אי אכילת פסחים מעכבא או לא ומסיק דאפי' למ"ד לא מעכבא היינו דוקא אי פסח לא חזי אבל גברא דחזי לאכילה בעינן ואי שחטו על חולה וזקן הוי שלא לאוכלין ופסול עיי"ש ועיין פסחים ס"ט ע"ב דאפי' למ"ד שוחטין וזורקין על טמא שרץ או על טמא מת בשביעי שלו וא"צ הזאה דאכילת פסחים לא מיעכבא כתבו תוס' שם ד"ה אכילת פי' בכה"ג שיש בידו לתקן ואינו מתקן לא מעכבא אבל בטמא גמור דהיינו טמא מת תוך ז' שאין בידו לתקן מעכבת דהוי דומיא דחולה וזקן עי"ש וא"כ ה"נ אם חל יום ח' ללידתו ביו"ט א' של פסח ומעוכב בלילה מאכילת פסחים כיון דליל שמיני כשמיני ואין בידו לתקן עצמו שיהיה חזי לאכילה דמל תוך ח' ובלילה פסול ועיין ביו"ד סי' רס"ב וש"ך שם ועיין ש"א סי' נ"ב וא"כ בכה"ג לכ"ע אכילת פסחים מעכבא ולפ"ז ממילא הוא מעוכב גם מעשייה ולא משכחת איתניהו בשעת אכילה וליתניהו בשעת עשייה אלא אי ערלה שלא בזמנה לא מעכבא ואפי' באיתיליד ביני וביני וא"ש:
ובר מן דין נמי לק"מ דהירושלמי קאי למאן דס"ל לילה לאו מחוסר זמן ועיין זבחים י"ב ונזיר ח"י משמע דיש פלוגתא בזה ועיין חגיגה ט' ע"ב כי קאמר ר"י למ"ד לילה מחוסר זמן מבואר דיש מ"ד דלילה מחוסר זמן ודלא כתנא דבי ר"י זבחים י"ב ובירושלמי הנ"ל דליל שמיני נכנסים לדיר להתעשר ועיין יומא כ"ט ע"ב ומנחות ק' דמשני אקושי' דר' זירא קסבר לילה אין מחוסר זמן מוכח דר"ז דפריך ס"ל לילה מחוסר זמן וא"כ לר"ז לית ליה דינא דירושלמי וליל ח' אינו כח' ואי ערלה שלא בזמנה לא מיעכבא גם בליל שמיני לא מיעכבא ולפ"ז הכא ביבמות דמרא דקושי' הוא ר"ז ואיהו לשטתו פריך שפיר [ההמשך חסר]: