בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שמג
עוד להרב הנ"ל
הנני לעורר באותו תינוק ששאלת שמתו אחיו מחמת מילה בסירוגין יש לחקור אם נמהל תינוק זה ויאריך ימים ושנים אם תלד אח"כ בן ואפי' תלד בנות קודם לבן וחותם נפשם או להיפך חו"ש דבנות לא מעלין ולא מורידין בענין זה כמ"ש בתשובת מהרי"א יו"ד סי' רמ"ח אם רשאין למולו כיון שהוחזק שמתו אחיו מחמת מילה לסירוגין:
ועלה בדעתי לכאורה דדין זה תלוי בפלוגתא דרב ושמואל בנדה דף ס"ד אי ראיה ראשונה מצטרפת לוסת הדילוג ולשמואל כאן נמי אין מיתת בן הראשון מצטרף להחזיק במתו אחיו מחמת מילה לסירוגין עד שתשנה בסירוג אך ראיתי בתוס' שם שהקשו מב"ק הנ"ל דנגיחא ראשונה מצטרף וכתבו ויש לחלק בין סירוגין דימים לסירוגין דשוורים וא"כ אפשר דגם כאן דומה לסירוגין דשוורים וא"כ מיתה הראשון מצטרף להחזיק במתו אחיו מחמת מילה לסירוגין, וגם זאת דיש לחלק בין ווסת הדילוג ובין סירוגין ועיי' ביו"ד סי' קפ"ט ס"ה וס"ז שני דיעות בווסת הדילוג אי ראיה ראשונה מצטרף ובסי"ב כתב המחבר ווסת הסירוג ראיה ראשונה מן המנין לדברי הכל ועיי' טו"ז וש"ך שם:
אמנם מדקדוק לשון הגמ' מלה בנה ראשון ומת שני ומת ולא נקט שמתו שני בניה משמע דלסירוגין לא הוחזקה במתו בניה מחמת מילה וכמש"ל וטעמא נ"ל דהא במילה הטעם במתו אחיו מחמת מילה דאין מלין אותו משום דאיכא משפחה דרפיא דמא כדאמרינן יבמות ס"ד והרי כיון דמלו השני וחי חזינן דלא רפו דמא ואין לומר דרפי דמא לסירוגין דהרי קי"ל דאפי' אחיות מחזקות עיין יבמות שם ובשו"ע סי' רס"ג ואינימא דאפשר דרפי דמא בזמן אחד ולא בזמן אחר כ"ש דא"א להחזיק בשני גופין:
ועוד דמשמע דאחיות מחזקות דומיא דשני בנים באשה אחת וזה ודאי קשה הדבר לומר דאם אחת מאחיות מלה בנה ומת ואחותה אחת מלה בנה וחי ושוב מלה אחותה אחרת ומת ושוב מלה אחרת ולא מת שיהיה הוחזק לסירוגין שבן אחותה אחרת לא ימולו ואח"כ בן אחות אחרת ימולו וא"כ דכוותיה גם באשה אין מחזיקין לסירוגין ועדיין הדבר צריך תלמוד ושלום תנין:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: