אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שמ

תשובה שלט

שיל"ת ב' אויפאלו ד' צו ת"א תרנ"ז לפ"ק:

בימי הפורים ה' קרנך ירים אהובי חתני הרב הגדול מעוז ומגדול כמו"ה יוסף חיים נ"י רב דק"ק מ' טעלעגד:

על דבר שאלתך בבן הנולד לאיש אחד בשבת העבר לעת ערב סמוך לבהש"מ והוא אמר שהי' אז האלב זעכס אוסר וכפי הנראה הוא יותר מחצי שעה השואה קודם צאת הכוכבים אם למולו בשבת או להמתין עד יום א' ועיניך שפיר חזו ביו"ד רס"ו ובאו"ח רס"א ושל"א:

תשובה: הנה דעתי העני' נוטה למולו בשבת הנה דעת המחבר בסי' רס"א ס"ב דתחילת ביהש"מ היא כמו רבע שעה קודם הלילה וביו"ד סי' רס"ו ס"ט כתב ואי איתיליד במוצאי שבת משתשקע החמה עבדי' לחומרא כדרבה ופירש הש"ך סקי"ב דמהלך ג' חלקי מיל קודם הלילה הוא בין השמשות ונימול לט' ולא בשבת ומשמע דקודם לזה יום הוא ונימול בשבת וכן הסכים להלכה מג"א סי' של"א סק"ב ולמעשה דאם נולד בשבת רבע שעה קודם הלילה מלין אותו בשבת וכן הסכים א"ר שם ופמ"ג וכ"נ מדברי מחהש"ק שם וכ"פ בחכ"א כלל קמ"ט אות וי"ו וז"ל ברכ"י סימן של"א אות ז' בנולד ביהש"מ וכו' כל שנראה שמש אפי' משהו אפילו בראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר מונין מאותו יום וכו' עיי"ש:

ומה שנסתפקת אם להאמין לאיש הזה כיון שלא ידע שיש נפ"מ לדינא הוי מילתא דלא רמיא וכו' ועוד שהוא מומר כמעט לכה"ת ואינו נאמן, ומ"ש דמסתמא בין יממא לליליא לא טעי אינשי אינך צריך למסתמא דבהדיא אמרינן בפסחים י"ב בין יממא ללילה לא טעי אינשי ומ"ש דבין ערב לבהש"מ טעי כדאמר רבא לשמעי' אתון דלא קי"ל בשיעורי דרבנן בשבת דף ל"ה אפשר כן הוא אבל משם אין ראי' אלא דטעי קצת זמן ועיין ר"ן ביצה דף ל' אבל אין ראי' דטעי כולי האי ועוד דכבר כתבו תוס' פסחים י"א ד"ה אחד דכשאומר קודם הנץ ואחר הנץ לא טעי אבל כשאומרים שעות טועין בין קודם הנץ לאחר הנץ ה"נ כשאומר ביום י"ל שטעה שהי' ביהש"מ אבל כשאומר על כלי שעות ל"ש לומר שטעה:

ומה שכתבת דהוי מילתא דלא רמיא אינו כן דנהי דלא ידע שיש נפ"מ בין קודם בהש"מ לאחר בהש"מ אבל ה' רמיא עלי' וידע שיש נפ"מ בין אם נולד בע"ש לנולד בשנה והוא לא ידע חילוק זמנים רק על כלי השעות והוי רמיא עלי' ועוד דלפענ"ד לא אמרי' מילתא דלא רמיא לאו אדעתא אלא לתרץ דיבורו שלא יוחזק כפרן כמו בשבועות דף ל"ד אבל אם הוא אומר בבירור שיודע ורמיא עליו שפיר סמכינן עלי' וכעת אין פנאי לברר וכבר כתבתי תשובה ארוכה בזה [ע"ל סי' מ"א ומ"ב] ומוגמר בעתיקי קשה ועת לקצר:

ולכאורה הי' נראה דאפילו הוא ספק אם הוא יום או ביהש"מ נמי שרי למולו בשבת מכח ס"ס ספק הי' עדיין יום ואת"ל ביהש"מ שמא בהש"מ הוא יום ושפיר יכול להתהפך וגם לא הוי שם אונס חד ליודע היטב דיני ס"ס ודגומ"ר ביו"ד סימן רס"ו כתב דבענין זה לא מהני ס"ס דהוי דשיל"מ דאפשר למול למחר ודבריו תמוהים דאם מכוח ס"ס חייב למולו היום שהוא יום השמיני לא הוי דשיל"מ למולן למחר דהא מבטל מצות וביום השמיני ימול אלא דצדקו דבריו ביותר בנידון דידי' דהס"ס הוא שמא היום זמנו ואת"ל זמנו שמא היום חול דעכ"פ אין כאן ס"ס לחייבו היום מ"מ הוא תמוה כיון דיש ס"ס שמותר היום ויש ספק שמא זמנו היום וחייב למולו היום א"כ אין כאן דשיל"מ כנ"ל, ועכ"פ בנ"ד שהס"ס הוא לחייבו למולו היום ודאי ל"ש דשיל"מ כמ"ש:

אלא שמצאתי לא"ר סי' של"א שהביא בשם רדב"ז דאף ספק נולד תוך רבע שעה או קודם בע"ש מלין ביום א' ולא אמרינן דמלין ביום וי"ו מס"ס וכתב פמ"ג שם הטעם דאוקמא אחזקה וקודם ביה ביהש"מ עדיין היתה מעוברת ע"ש וכש"כ כאן דהחזקה הוא רק נגד ספק אחד כמ"ש החוו"ד סי' ק"י סקכ"ז דהא ספק הב' אם בהש"מ הוא יום או לילה הוא ספיקא דדינא ול"ש בי' חזקה כמ"ש מל"מ פ"ב מטומאת צרעת ה"א:

אבל מ"מ נ"ל דאיש הזה נאמן שהי' רק האלב זעכס אוהר חדא דלאו אמילתא דממונא ולא אמילתא דאיסורא קמסהיד גילוי מילתא בעלמא הוא מתי ילדה וכמ"ש הרי"ף ביבמות ט"ל גבי ואשתמודענא ועיין יו"ד סי' רס"ב ס"ד וש"ך רס"ו סק"ט, ועוד דהא כתב רמ"א יו"ד סי' קכ"ז וכל הפסולי עדות כשרים לענין אסורים אם לא שחשד על אותו דבר ועיין ש"ך שם ואף דפסקינן בסימן ב' דמומר לחלל שבת בפרהסיא הוי מומר לכה"ת מ"מ כתב בליקוטי חת"ס סי' פ"ג דאינו חשוד לכל התורה מה שאינו מאותו מין אלא דבסי' קי"ט ס"ז לא משמע כן [ע"ל סי' ט"ז] ויש ליישב דהתם מיירי בסתמא אמרינן דחשוד לכה"ת וחת"ס מיירי בחזי' דלא חשוד וה"נ בנ"ד הרי בענין מילה אינו חשוד, ועוד דאפילו חשוד לאו"ד נאמן בשל אחרים כמבואר סי' קי"ט היכא דאין לו הנאה ע"ש:

ומה שנסתפקת אם אין לו דין ישראל שהמיר וגם אשתו מומרת שאין מלין אותו בשבת כמבואר בסי' רס"ו סי"ב ועיין טו"ז סק"י וש"ך שם סקט"ז נלפע"ד דשפיר דמי למולו בשבת דהא כל הטעם כתבו הש"ך וטו"ז שם מפני שחזקתו יצא לתרבות רעה ויחזירהו לתועבה שלהם וכ"ז בשאביו ואמו יצאו מדת ישראל והמירו בדת אחרת ונטמעו בין הגוים אבל לא כשהם בדת ישראל ולא המירו אעפ"י שיצאו מן הכלל ודינם כעכו"ם, וראי' מדברי המרדכי פ' א"נ סימן של"ה שכתב ר"י פסק דמותר להלוות ברבית דכיון דעובד ע"ז מין הוא ואמרינן פרק אין מעמידין המינין והמסורות מורידין ולא מעלין וע"פ הגוזל בתרא א קי"ט גבי מסור דק"ו הוא ומה גופו מותר ממונו לא כש"כ ואפי' מאן דל"ל ק"ו גבי מסור דסבר דילמא נפק מיני' זרעא מעלי היינו דוקא גבי מסור א"נ אפילו מין לע"ז דמינו מטומע בין עכו"ם אבל המומרים ועובדי ע"ז בזה"ז המטומעים בין העכו"ם ול"ש למימר בהוא דילמא נפק מינהון זרעא מעלי וכו' ע"ש הרי מבואר להדיא דאפילו מין לע"ז כל זמן שלא יצא מן הכלל אפשר דנפיק מיני' זרעא מעליא ושפיר מלין אותו בשבת זה הנלפענ"ד למול התינוק בשבת וה' ימול את לבבינו לאהבה אותו ולעבדו בלבב שלם מתוך הרחבה ושמחה כנפשך ונפש חותנך דוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה