בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שלו
בעזה"י: ע"ד השאלה שנשאלתי באיש אחד שהי' לו איזה בקשה והלך אל רב ואמר לו שיתן מכל זהב לאזונג פרוטה אחת לרמבעה"נ וכן הי' עושה אם מותר ליקח מן הפרוטות האלו ליתן לאמו שהיא אלמנה עניה וחולנית ואין לה הכנסה אחרת רק מה שבניה נותנים לה אם לא, נ"ל פשוט דיכול להתיר נדרו דמבואר ביו"ד סימן רכ"ח סמ"ה דנודר בעת צרה אין להתיר אלא לצורך מצוה וכן הסכים הש"ך שם סקק"ז וא"כ אף דמבואר ביו"ד סימן רנ"א ס"ג דיושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חו"ל מ"מ כתב הש"ך שם סק"ו דעניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת אפילו עיר אחרת של ארץ ישראל והרי מבואר שם דעניי קרוביו קודמין לעניי עירו ומכ"ש אמו עיין סימן ר"מ ס"ה דאית בי' נמי משום מצות כיבוד אם וא"כ הוי היתר לדבר מצוה ושפיר מתירין אפילו נודר בעת צרה, ומכ"ש לפ"מ שהביא שם הפ"ת אות ט"ל שיש חילוק בין מי שנדר בעת צרה ופירש אם יצילהו השם הרי הוא נודר כך וכך אין להתיר אבל כשנדר סתם בלי שום תנאי בין יצילהו השם או לא יצילהו יכולין להתירו עיי"ש, ובנ"ד נראה שלא הוציא נדר מפיו כלל רק מצד שנהג מנהג של מצוה עיין סימן רי"ד ודאי יש לו התרה ואפילו לדעת הרמב"ם פ"ז מעירוכין הי"ז דבנדרי הקדש אינו ניתר בלא פתח ולא בחרטה מ"מ כבר כתב במחנה אפרים הל' צדקה סי' ה' דזה דוקא אם רוצה להפקיע המצוה לגמרי אבל אם דעתו לעשות המצוה שפיר מתירין בחרטה ע"ש וא"כ בנ"ד נמי יכול להתיר בחרטה על דעת שיפריש גם מיכן ולהבא מכל זהב לאזונג לצדקה פרוטה אחת ויתנהו לאמו ולא לרמב"ן אמנם כ"ז אם אין ידו משגת לתת לאמו בלא זה אבל אם ידו משגת בלאה"נ כתב רמ"א סי' רמ"ה ס"ה דתבא מאירה למי שמפרנס אביו ממעות צדקה שלו וכש"כ שאין כאן מצוה וא"כ נדר בעת צרה אין מתירין ולדעת הש"ך סימן רכ"ח סקק"ח אפילו בדיעבד לא מהני התרה וא"כ אין היתר אלא כשנדר סתם וכרלב"ח הנ"ל סימן ג' שהובא בפ"ת שם כנלע"ד להלכה ולמעשה, בעה"ח ב' אויפאלו ג' בשלח תרס"א לפ"ק:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: