אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שכט

תשובה שכח

שיל"ת ב' אויפאלו עש"ק ואתחנן תרס"ב לפ"ק:

שוכ"ט להרבני האברך המופלא ומופלג בתורה צעירת תפארה, מו"ה אלימלך פריעדלאנדער נ"י בבארגא פרונד [כעת הגאב"ד דשם]:

כתבו בא אלי ומה שהק' אהא דילפינן חולין י"א דאזלינן בת"ר ממכה אביו ואמו ודילמא לאו אבוה וכו' הא יש לאוקמא קרא בכה"ג שהבן אסר בהנאה חפץ שלו על עצמו ועל כל העולם אם זה אביו ואח"כ הוציא הבן זה החפץ בשבת מרה"י לרה"ר והכה את אביו ואם זה אביו פטור על הוצאה בשבת דהא אסור בהנאה ומבואר בשבת דף ע"ה דאם הוציא דבר שאסבה"נ פטור ולהכי כתב רחמנא דחייב מיתה על מכה אביו וא"כ חייב מיתה ממנ"פ אם אביו הוא ואינו מחייב משום שבת חייב משום הכאה ואי לאו אביו אין החפץ נאסר וחייב משום הוצאת שבת:

האמת שאין דעתי נוחה בקושי' כאלו ומ"מ לא אשיב פניו ריקם ולא מיבעיא לדעת רש"י בזבחים ע"ח גבי פגול נותר וטמא שבללן זב"ז ואכלן פטור משום דא"א שלא ירבה מין על חבירו ויבעלנו והוי התראת ספק דכי מתרין ביה לא ידעינן משום מה נתרי ביה וצריך להתרות בו משום האיסור הלכך כי מתרי ביה משום פגול הוי הת"ס דילמא לאו בדידיה תיהוי חיובא וכן בנותר ואע"ג דבמסקנא ודאי אחד מינייהו עבר בשעת התראה מיהא ספק הוא בכל אחד אם יעבור עליו אם לא והת"ס לאו התראה הוא א"כ גם כאן הוי הת"ס דבשעת התראה הוי ספק אם יעבור על הוצאת שבת או יעבור על הכאת אב:

אלא אפי' לדעת תוס' שם דזה לא מקרי הת"ס י"ל דהיינו דוקא אם במעשה אחת עובר אחד משני איסורים ולא ידעינן הי משני איסורים דשפיר מתרין בי' לא תאכל דתתחייב או משום פגול או משום נותר אבל בשני מעשים כגון הכאת אב והוצאת שבת מודו תוס' דאפי' עשאן בב"א הוי הת"ס דבשעת התראה אינו ידוע מאיזה מעשה יפרוש ויהא פטור ועיין תוס' כתובות ל"א ד"ה רב אשי, ומכש"כ דאין מיתתן שוה דמחלל שבת בסקילה ומכה אביו בחנק כמבואר ברמב"ם פט"ו מסנהדרין ולר"א בכתובות דף ל"ג דמותרה לדבר חמור לא מותרה לדבר קל וכתבו תוס' שם דגזה"כ הוא דבעינן שיתיר עצמו למיתה לאותה מיתה בין קלה בין חמורה ע"ש א"כ כאן שמסופק אם יתחייב סקילה חמורה משום הוצאת שבת או חנק הקל משום הכאת אב ואינו מתיר עצמו לשום מיתה בוודאי וא"כ אין כאן קבלת התראה וודאי ואינו חייב מיתה כלל ושפיר י"ל דר' מרי בחולין דיליף רוב מן מכה אביו ס"ל כר"א בכתובות דמותרה לחמור אינו מותרה לקל וא"ש:

ועוד נראה דדוקא עצי אשרה בשבת ע"ה דאסורים בהנאה מקרי אינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו, לפי שאיסורן איסור עולם ואין היתר לאיסור וצריך לאבדן ולבערן מן העולם עיין רש"י שם אבל מה שאסבה"נ משום שאסרו בנדר שפיר הוי כשר להצניע דהא איתא בשאלה ויחזור להתירו וגם מצוה לאיתשולי עליה כדאמרינן בנדרים נ"ט ואפי' נדר ברבים יש לו התרה כמבואר ביו"ד סי' רכ"ח סכ"ג ואפי' ע"ד רבים יש לו התרה מדעתם ולדעת מצוה אפי' שלא מדעתם כמבואר סכ"א ושפיר הוי כשר להצניע ולק"מ:

ומ"ש ליישב פירש"י בשבת ק"ב דפי' יש אוכל אכילה אחת וכו' זית אחד ותמהו עליו דהא לענין שבת כגרוגרת בעינן ותי' דלכאורה קשה אמאי אינו חייב בכ"ש נימא דאחשביה כסברת הריטב"א לר"ש ותירץ דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ואמרינן דודאי לא אחשביה אבל כאן בכזית דבלאו איסור שבת עשה אי' שאכל חלב ונותר שוב איתרע חזקתן ואמרי' דאחשביה ואע"ג דבשוגג ל"ש אחשביה מ"מ י"ל דהזיד בלאו ושגג בכרת כדאמרינן בשבת ס"ט:

הרבה תשובות בדבר מה שהק' דנימא אחשביה כסברת הריטב"א לר"ש אינו קושי' כלל דהא לא קי"ל כר"ש ומה שתי' דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן הא ר"ש ס"ל כ"ש למלקות וא"כ בהתרו בו מיירי ואין רשיעא גדול מזה עיין חולין מ"א, ומ"ש כיון שכבר עשה אי' שוב יצא מחזקתו א"כ כיון דקי"ל ח"ש אסור מה"ת הדק"ל אמאי לא נימא בכ"ש דאחשביה דיצא מחזקתו ורשע הוא שאכל ח"ש שאסור מה"ת:

ועוד דרשב"א שפיר כתב דבא על הנדה שהוא חמור חשוד על הקל דעשה בעילתו בעילת זנות אבל חשוד על הקל אינו חשוד על החמור דהיינו שבת שהוא איסור סקילה משא"כ חלב ונותר ואינך דליכא אלא כרת כמבואר סי' קי"ט ואפי' חמור בעיני העולם אינו חשוד מקל בעיני העולם מיהא בזה י"ל דיו"כ חמור בעיני העולם כמ"ש תוס' חולין ק"א ע"ב ד"ה הזיד וא"כ חשוד מיו"כ לשבת אבל אכתי קשי' הא מבואר שם דאם חשוד על מין אחד של אי' אינו חשוד על מין אחר של אי' וא"כ אינו חשוד ממין אי' אכילה על אי' הוצאה דשבת:

אבל באמת גם הקושי' גם התירוץ אינו דבכריתות י"ד שם קאמר בשני זיתים לא קמיירי ופריך והקתני יו"כ וביו"כ כותבת הוא דמחייב וכותבת אית ביה שני זיתים ומשני דאכל כוליא בחלבה או דמליא בתמרי ופירש"י דאכילת חלב חייב ג' חטאות ואשם וגורם נמי להשלמת אכילת כותבת וכו' וה"נ גורם להשלמת הוצאת גרוגרת בשבת וא"כ לא קשה מה שתמהו על רש"י וגם התירוץ אינו דע"כ אינו משום דאחשביה דא"כ מ"פ מי"כ נימא משום דאחשבי' ואין רצוני להאריך בזה כי כבר הלכו בו נימושות, ובזה הנני חותם בברכת התורה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה