אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שיח

תשובה שיז

שיל"ת ב' אויפאלו יום ב' בהר ל"ז לספירה רנ"ת לפ"ק:

בישישים חכמה, מאי"ר כאור החמה, שפתותיו שושנים נוטפות מו"ר, דורש קל וחומר, האדם הגדול בענקים, הגאון האדיר בש"ס ופוסקים, כקש"ת מו"ה מאיר פערלס נ"י אב"ד בקראל:

כבואי לביתי פקודתו שמרה רוחי וכו' ויש לי מקום עיון בתוס' שבועות כ"ד ד"ה אלא כדרבא שהקשו מתוספתא שבועה שאוכל ואכל אוכלין אסורין וכו' פטור ור"ש מחייב והיינו ע"כ באינם סרוחים מדמחייב ר"ש לפי שאין שבועה חלה עליהם ע"י כולל אלמא דלרבנן אפילו באינה סרוחה חלה שבועה ע"י כולל ולפ"ה נמי תקשי ל"ל לפרש דמשכחת הן בדברים המותרים הא אפילו בדברים האסורים חל ע"י כולל כשאומר סתם שאוכל ואינו מזכיר האי' וכו' ומתוספתא שהבאתי יש ראיה לריצב"א דאפילו בלא קו"ע חייל ע"י כולל כשאינו מזכיר האיסור ע"ש, ואינני מבין הלא בתוספתא מיירי שנשבע שאוכל סתם אמרינן שבאכילת אוכלין אסורין קיים שבועתו וכמ"ש האשר"י שם דף כ"ב דבשבועה שאוכל ואכל עפר פטור דקיים שבועתו כיון דאחשבי' שמה אכילה לצאת ידי שבועתו כיון שאכלו כדי לקיים שבועתו אבל אם נשבע שלא אוכל ואכל עפר פטור ע"ש, משא"כ בגמ' מיירי דנימא דחלה שבועה שיהי' מחויב לאכול נבלות ואם אינו אוכל במזיד ילקה משום שעבר על שבועת ביטוי ובשוגג יתחייב קרבן שבועה ולענין זה אמרינן דלא חיילא רק לענין לקיים בדברים המותרים כפ"ה וכן משמע מלשון ר"י בדיבור הקדום דודאי שב וא"ת כדאיירי הכא לא חיילא דקאמר שבועה שאוכל ולא אכל דדוקא לענין זה אינו חל שאם לא אכל לא מקרי עובר על השבועה דודאי גם בשבועה שאוכל ונאנס שאין לו מה יאכל אינו מחויב לאכול עפר דאינו בכלל שבועה שאוכל כמו שאינו בכלל שבועה שלא אוכל ואפ"ה כשאכלו קיים שבועתו וה"נ דכוותיה:

ואולי י"ל למ"ש רשב"א בנדרים ט"ז דמשו"ה נדר חל על דבר מצוה ולא אמרינן דעדל"ת משום דנדרים עשה ול"ת הוא ע"ש והרי גם בשבועה איכא עשה זו דמוציא שפתיך וככל היוצא מפיו יעשה כמ"ש רמב"ם פ"א מנדרים ה"ד וא"כ כיון דדברים אסורים אוכלין ראויין הם אלא דארי' רביע עליהו ואינימא דכשנשבע שאוכל סתם חיילא שבועה אדברים אסורים לענין שאם אכלם קיים שבועתו דאתי עשה דשבועות ודחי ל"ת דנו"ט:

אלא שאני נבוך למ"ש ב"י באו"ח סי' י"א אמ"ש רי"ו דחוטי פשתן פוטרי בשל צמר וכן בהיפוך דכלאים בציצית מותר ודוקא כשאינו מוצא ממינו אבל אם מוצא ממונו לא דאפשר לקיים שניהם וכתב ב"י דאפילו אינו מצוי לו ממינו מאחר שאפשר לקיים שניהם אלו הי' מצוי לא דחי ל"ת ע"ש, א"כ ה"נ כיון שאפשר לקיי"ש אם היתר מצוי לו לא דחי ל"ת דנבלה וטרפה אפילו באין היתר מצוי לו אך דברי ב"י צריכין פירוש וביאור:

ועוד ק"ל מ"ש רשב"ץ בתשו' ח"א סי' ק' וריב"ש סי' קנ"ט דבנשבע שלא לחלוץ ושלא לייבם ל"ש כולל לפי שא"א לבא לידי מלקות שאם יחלוץ א"א לייבם ואם ייבם א"א לחלוץ ע"ש וא"כ ה"נ כיון דיכול לקיים שבועתו או באכילת היתר או באכילת איסור ואין השבועה חלה לאכול שתיהן ההיתר והאי' ל"ש כולל, ודאי אם אומר שבועה שאוכל נבלות ושחיטות אם היינו אומרי' בכה"ג דחל שבועה בכולל שייך כולל דשבועה חלה על שניהם ומיגו דחל אהיתר חל נמי אאיסור וכמו שבועה שלא אוכל מצה שחל על דבר הרשות ועל דבר מצוה שלא יאכל כל השנה וגם לא יאכל בליל פסח אבל כאן דומה לשבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים או ענבים דל"ש כולל שהרי אין השבועה חלה על שניהם רק על אחד מהם או על זה או על זה:

שוב נתיישבתי במש"ל דאכתי צ"ע דלמא באוכל דברים אסורים שפיר קיים שבועתו דכיון שאכל כדי לקיים שבועתו גלי בדעתי' דמעיקרא הי' גם דברים אסורים בכלל השבוע וכדאמרינן שבועות כ"ג כיון דאמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה גלי דמתי' דהך אכילה דאמר אכילה גרידתא הוא אבל באינו אוכל דברים אסורים אין לחייבו משום דעובר על השבועה דאדרבה גלי' דעתי' דלא כוון בשבועתו על דברים אסורים וצ"ע, ועוד ינוב בשיבה טובה, בנחת ושיבה להגדיל תורה ונהאדירה, כנפשו ונפש החותם באהבת התורה בכדי שאילת תלמיד לרב:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה