בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה שטז
שיל"ת ב' אויפאלו יום ב' מטות ומסעי תרנ"ח לפ"ק:
יראה בבנין אפריון, על מכון הר ציון, כבוד אהובי מחותני הרב הגאון וכו' כקש"ת מו"ה אליעזר זוסמן סופר נ"י אבדק"ק פאקש:
יקרת מכתבו הגיעני ועל אשר התעורר ידידי נ"י דאפשר לא מקרי התראת ספק אלא אם יש ספק אם יעבור עבירה כלל אבל אם ודאי או עפ"י רוב יעבור עבירה רק יש ספק אם יגיע לו עונש לא מקרי הת"ס גם אני בעניי זה כמה שנים עמדתי על חילוק זה לתרץ קושי' מל"מ פט"ז מסנהדרין ה"ד על קושי' תוס' נדה מ"ו ע"ב אמאי בהקדיש הוא ואכלו אחרים לוקין הא הוי הת"ס דשמא לא יביא שערות עד ג' וד' שנים ונמצא דאכתי לא הוי מופלא סמוך לאיש הא לפמ"ש תוס' יבמות פ' דלרב דנעשה סריס למפרע לקי על חלב שאכל דלא חשיב הת"ס אע"ג דבשעת התראה היה ספק שמא יביא שערות קודם י"ח דהשתא מיהא איגנאי מילתא למפרע שהי' גדול בשעת התראה ע"ש ואם כן ה"נ כשמביא שערות מיד כשנעשה בן י"ג שנה ויום אחד הרי איגלאי מילתא למפרע שהי' מיפלא סמל"א בשעת התראה ולא הוי הת"ס ע"ש, ויצאתי לחלק דשם ביבמות אפילו יביא שערות קודם י"ח וא"כ עדיין קטן הוא מ"מ העבירה נעשית בודאי שאכל חלב ואם קטן או"נ ב"ד מצווין להפרישו ודאי עשה עבירה ואפילו אי אין מצווין להפרישו מ"מ כפי לי' בידים אסור מה"ת ועכ"פ העבירה ודאי עשה אלא שהספק אם הוא בר עונשין וכדאמרינן בסנהדרין נ"ה כיון דמזיד הוא תקלה נמי איכא ורחמנא הוא דחס עלי' וכו' בזה שפיר כתבו תוס' דלא הו' הת"ס משום איגלאי מלתא למפרע כיון דהספק הוא רק אם יגיע לו עונש אבל בנדה שם אם לא יביא שערות ואינו מופלא הסמל"א אין הקדישו כלום ואין כאן עבירה וא"כ הספק הוא אם יעבור עבירה כלל שפיר הקשו תוס' דהוי הת"ס אף דשייך איגלאי מלתא למפרע וא"ש:
ולולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש דאפילו אינימא דעל קטן אין שום איסור כלל בכל האיסורין מ"מ ה"ד קודם שנעשה בן יג"ש דאינו איש ואין דעתו שלימה אבל כשנעשה בן י"ג שנה אף שלא הביא שערות אז חלין עליו כל האיסורין אלא שאינו בר עונשין שהרי כתב הרא"ש בתשובה ריש כלל ט"ז וכן סריס שהוא קטן עד עשרים שנה הוא אז גדול אם נולדו סימני סריס ואם לא נולדו בו סימני סריס הוא קטן עד ל"ו שנה כל אלו הלמ"מ הם ע"ש ואמרי' ביומא דף פ' שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני וא"כ לא נאמר הלמ"מ דלא הוי גדול אלא לעונשין ולא לאיסור ולפ"ז ודאי א"ש מה שכתבתי דשם ביבמות אין ספק אם עושה עבירה דאפילו לא נעשה סריס למפרע עבירה הוא בידו ואין ספק רק על העונש ומשו"ה כתבו תוס' דלא הוי התראת ספק:
אלא דלפ"ז יהי' מוכח מדברי תוס' יבמות הנ"ל מדהוצרכו לטעמא דאיגלאי מלתא למפרע וכו' ולא כתבו בפשיטות דלא הוי הת"ס משום דהעבירה ודאי יעבור ואין ספק רק אם יגיע לו עונש לכן לא הוי הת"ס דדוקא היכא דשייך איגלאי מילתא למפרע אמרינן האי סברא אבל היכא דל"ש איגלאי מילתא למפרע אפילו ודאי שיעבור, עבירה רק ספק אם יגיע לו עונש נמי הוי התראת ספק:
אמנם י"ל תירוץ אחר על קושי' מל"מ הנ"ל לפמ"ש מל"מ פ"ד מאישות ה"ז בשיטת רש"י דקטן שקידש אשה ביומא דמישלם זימני' וכבר הביא שתי שערות ואז אינם שומא רק דמ"מ קטן הוא משום דחסר לי' הערב שמש וקידש לאחר שיגדיל מהני הקידושין ולא הוי דבר שלא בא לעולם משום דזמן ממילא קאת אבל קודם יומא דמישלם זימניה דאפילו הביא שתי שערות שומא נינהו אם קידש לכשיגדיל לא מהני משום דהוי דשלב"ל דמחוסר מעשה דהיינו הבאת שערות ע"ש וכבר כתבו תוס' במכות ט"ו ע"ב ד"ה במאי דלמ"ד בטלו הוי הת"ס משום דהוי מחוסר מעשה דכל כמה דלא עשה מעשה ביטל העשה לא ילקה אבל למ"ד קיימו לא הוי הת"ס דאינו מחוסר מעשה שילקה רק מחוסר מעשה שלא ילקה ויש לנו לומר שיעמוד כמו שהוא עכשיו ע"ש ולפי"ז בשלמא שם ביבמות אם יעמוד כמות שהוא עכשיו ולא יביא שערות קודם י"ח ילקה ואינו מחוסר מעשה ללקות ואדרבה מחוסר מעשה הבאת שערות קודם י"ח שלא ילקה שפיר כתבו תוס' דלא הוי הת"ס אבל שם בנדה דמחוסר מעשה שילקה ואינו מחוסר מעשה שלא ילקה אם לא יביא שערות שפיר הקשו תוס' דהוי התראת ספק וא"ש:
אבל מ"מ נ"ל דאפי' ודאי יעבור העבירה רק שיש ספק אם ילקה נמי הוי הת"ס אבע"א גמרא אבע"א סברא, דהרי כתבו תוס' בכתובות ל"ג ד"ה נתרי ובכמה דוכתי דלא מקרי הת"ס אלא אם גם למותרה עצמו הוא ספק אבל אם אין ספק למותרה אעפ"י שהוא ספק למתרין לא מקרי הת"ס ועיין תוס' שבועות ל"ז וטעמא נ"ל עפמ"ש לח"מ פי"ב מסנהדרין ה"ב ומדכלל רבינו מלקות עם מיתה משמע דס"ל דה"ה נמי מלקות דבעינן שיתיר עצמו למלקות וקבל התראה ע"ש ולפ"ז מהאי טעמא הת"ס ל"ש התראה משום דאינו מתיר עצמו למיתה ומלקות דתולה שלא יהרג ולא ילקה ועיין חת"ס חו"מ סי' כ"ט דמי שאוכל חתיכה ספק חלב אפי' במזיד מביא אשם תלוי ולכשנודע לו שהוא ודאי חלב מביא חטאת דגם המזיד הוא שוגג שסמוך שהוא היתר ע"ש ובשמ"ק כתובות כ"ב ע"ב [עיי' בי"ש או"ר סי' א'] וה"נ דכוותי' סומך בדעתו שלא יגיעהו עונש ואינו מתיר עצמו למיתה ומלקות וכל זה אם הוא ספק גם למותרה אבל אם אין ספק למותרה אע"ג שספק למתרין מ"מ כיון דלדידי אין ספק שפיר מתיר עצמו והוי התראה, ולפ"ז אפילו ודאי יעבור העברה אלא שיש ספק בעונש שוב אינו מתיר עצמו לעונש והוי הת"ס ולא שמי' התראה:
ואבע"א גמרא שהרי כתב הרמב"ם פט"ז מסנהדרין ה"ד עבר על להנל"ע והתרו בו וא"ל אל תעשה דבר זה שאם תעשנו ולא תקיים עשה שבו תלקה ועבר ולא קיים העשה שבו הרי זה לוקה אעפ"י שהת"ס הוא שאם יקיים יפטר הת"ס התראה היא ועיין בכסף משנה שם ובר"ן שלהי חולין והרי למ"ד קיימו ולא קיימו מיד שעבר הל"ת ודאי עשה עבירה ואפילו קיים עשה שבו אינו עוקר העבירה למפרע ועיין שג"א סימן פ"א אלא שאינו לוקה אם קיים העשה שהעשה ניתן להיות תחת המלקות כמ"ש רש"י במכות ט"ו ע"ב ואם כן אין ספק בעבירה שודאי יעבור עבירה ואין הספק רק בעונש אם ילקה דשמא יקיים העשה ואפ"ה מקרי הת"ס ולמ"ד לא שמה התראה אינו לוקה הרי לנו מה שבקשנו ותירוץ שכתבתי לו עולה יפה בעזה"י, וה' יעלינו לציון עירו ברנה ויקומם עדת מי מנה, כנפשו ונפש ידידו באמונה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: