אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום

תשובה שו

תשובה שה

שיל"ת ב' אויפאלו א' נח תרנ"ד לפ"ק:

אלפי שלומים, מגבהי מרומים, לכבוד ידידי ורב חביבי הרב הגאון הגדול צדיק ונשגב כקש"ת מו"ה נפתלי סופר נ"י האבדק"ק פעטשיניידארף תע"א:

בעש"ק העבר עלינו לטובה סמוך להכנסת כלה ש"ק הגיעני איגרת"א דסופר"י מקרב איש ולב עמוק נפתלי שבע רצון הנותן אמרי סופ"ר וכו' אלף תודות לו על אשר נשאו לבו ונדבה רוחו אותו אבל תנוח דעתו כי בעהי"ת לא יעשו תושי' כל פועלי און וארוכה מאר"ש מדה להעלות בכתב דברים כהויתן:

ואודות הקושי' המוזכרת בחת"ס יו"ד סי' רכ"ד על דברי הר"ן בנדרים ע"ט ע"ב שהקשה אהא דפריך התם אי אילימא דאמרה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ למה לה הפרה לא תרחץ ולא ליתסרו פירות עולם עלה והק' הר"ן הא אר"י בנדרי' י"ד קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר אל יישן היום שמא יישן למחר דבתנאים לא מיזדהר וה"נ אית לן למימר דילמא רחצה ותחסר מהשתא בפירי ותי' דאי אמרה בהדיא קונם פירות העולם עלי מהיום אם ארחץ ה"נ אבל כיון שתלתה נדרה באם אין במשמע שתחול נדרה אלא לאחר שתעבור על תנאה וכ"כ הר"ן בשבועות דף כ"ח ולפ"ז מאי פריך בנדרים ט"ו אר"י מהא דשאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה לא הלכה לא ומאי קושי' בשלמא בהך דר"י אמר בהדי' קונם עיני בשינה היום שפיר אסור לישן שמא יישן למחר אבל התם לא אמר קונם שאת נהנית לי מהיום עד הפסח אלא תלה נדרו באם תלכי עד החג ואין במשמע שיחול נדרו אלא לאחר שתלך:

אך זה שיבוש שהרי הר"ן בשבועות שם הק' ע"ז מהא דשבועה שלא אוכל זו אם אוכל זו ואכלי' לאיסורא והדר אכלי' לתנאי' היכי איכא איסורא כלל הא אינו במשמע שיהי' אסור בו אא"כ יאכל התנאי ראשון אבל אכל איסור ראשון ואח"כ התנאי ואפי' שתיהן במזיד לא עשה אי' כלל ותי' דכי אמרי' הכי ה"מ בדבר הנמשך קודם התנאי ואחר התנאי כגון האי דנדרים דאמרי' דלא כיוונה לאסור אלא פירות שתאכל לאחר שתרחץ לפי שאפי' הי' דעתה שתהא מותרת בפירות קודם רחיצה מ"מ עדיין יש מקום לנדרה לחול שתהא אסורה בפירות אחר שתרחץ אבל זה שלא נשבע אלא על דבר אחד אם תאמר שלא נאסר אלא לאחר שיתקיים תנאו נמצא שיהיה, אפשר שיתקיים תנאו ולא יחול נדרו כלל דהיינו אם נאכל איסור ראשון הלכך אמדינן ליה לדעתי' ששבועתו היתה שכל זמן שיתקיים תנאו ואפי' בסוף יחול נדרו וכו' ע"ש ולפי"ז ה"נ כיון שאמר והתנה אם תלכי עד החג ולא אסר הנאתו רק עד הפסח א"כ אפשר שיתקיים התנאי שתלך אחה"פ עד החג ולא יחול נדרו כלל אם יתחיל האיסור רק אחר קיום התנאי' וע"כ מעכשיו קאמר אפי' יהי' קיום התנאי קודם פסח:

אלא אי קשי' הא קשי' הא דפריך שם אח"כ מסיפא שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחה"פ הלכה אסורה לא הלכה לא והרי כאן שפיר י"ל שלא אסרה אלא אחר הליכתה עד הפסח וא"כ שפיר מותרת בהנאתו כל זמן שלא הלכה והוא קושיא חמורה מאוד:

ולפענ"ד נראה בשנדקדק בלשון הר"ן שכתב ה"מ בדבר הנמשך קודם התנאי ואחר התנאי וכו' הנך תיבות קודם התנאי הם שפת יתרא דעיקר תלוי אם הדבר אם הנדר יכול לחול אחר קיום התנאי והו"ל לומר ה"מ בדבר הנמשך אחר התנאי, וגם לשון נמשך אינו מדוקדק שהי' לו לומר ה"מ בדבר שודאי יוכל הנדר לחול אחר התנאי ושלישית גוף הדבר צריך הסבר כיון שאפשר שיקיים התנאי ולא יוכל הנדר לחול מכאן ולהבא לכן גם במקום שאפשר לחול אחר קיום התנאי אמרי' שחל למפרע ואמאי נהי דא"א למיפסק לשון אם בסכינא חריפא ולומר שכונתו אם יאכל תנאי ראשון יאסור מיכאן ולהבא ואם יאכל האיסור קודם ואח"כ התנאי יאסר למפרע מ"מ נימא באמת שלא אסר ע"מ אלא אם יאכל התנאי הראשון יאסר מיכאן ולהבא כיון דאם כלאחר דמי ואם יאכל האיסור הראשון באמת לא יאסר כלל ואף דאמרינן בגיטין ע"ב אם שתי לשונות משמע וכו' ע"מ אמרי' שם דוקא באומר מהיום לא משמע לאחר אבל אם לא אמר מהיום משמע לאחר:

לכן נ"ל כונה אחרת בר"ן דבקידושין דף ס"ב פריך לר"י דאמר כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי ולא הוי דשלב"ל מהנותן פרוטה לאשתו וא"ל הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשך אינה מקודשת ואמאי הא בידו לגרשה ומשני נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה ופירש"י שמא לא תתרצה בקידושיו והק' המקנה א"כ איך יכול לקדשה לאחר ל' יום הא אין בידו לקדשה לאחר שלושים שמא לא תתרצה ותי' בס' דברי ר"ש דבשלמא במקדש לאחר ל' יום בידו לקדשה עכשיו וימשכו הקידושין גם לאחר ל' יום לכן יכול לקדש גם לאחר ל' יום ולא הוי דשלב"ל אבל במקדש אחר שאגרשך אפי' היו הקידושין חלים על הגירושין מ"מ א"א שימשכו קידושין החלים עכשיו אחר גירושין לכן הוי דשלב"ל ואינה מקודשת ובזה פי' הירושלמי לאחר שיחלוץ יבמך אינה מקודשת לאחר שימות יבמך מקודשת משום דס"ל קידושין תופסין ביבמה ולהכי יכול לקדשה עכשיו וימשכו הקידושין גם לאחר מיתת היבם ולכן מהני גם אם מקדשה לאחר שימות ולא הוי דשלב"ל אבל בלאחר שיחלץ א"א לקדשה עכשיו שימשכו הקידושין אחר שיחלוץ שא"א לחלוץ עד שיגרש כדעת הלבוש אה"ע סימן קי"ט ולהכי אינה יכול לקדשה לאחר שיחלוץ דהוי דשלב"ל הובא בחת"ס אה"ע ח"ב סי' ע"ט וקלסוהו ע"ש ובתשובותי לאה"ע הארכתי בזה:

ולפ"ז אני אומר דכך הוא סברת הר"ן דהא דאדם יכול לאסור דבר לאחר זמן על עצמו וכש"כ על אחרים ומכש"כ לאחר קיום התנאי אף דהוי דשלב"ל היינו משום דבידו לאסור עכשיו ויהי' האי' נמשך גם לאח"ז או לאחר קיום התנאי אבל בלא אוכל זו אם אוכל זו כיון שא"א לאסרו מעכשיו ויהי' האיסור נמשך גם לאחר שיאכל השני דאם יאכלנו עכשיו לא יאכלנו אחר שיאכלנו השני ואם יאכלנו אחר שיאכלנו השני לא יאכלנו עכשיו א"י לאסרו כלל אחר שיאכל השני דהוי דשלב"ל אא"כ אסרו מעכשיו ולהכי אמרי' שאסרו למפרע אם יאכל השני ועיין ברמב"ם פ"ד משבועות וכ"מ שם ושעה"מ פי"ז מא"ב ותשו' אבני מילואים סי' ט"ו ועיין כתובות נ"ט ותוס' שם ד"ה בשלמא ולכן כתב דדוקא בדבר הנמשך קודם התנאי ואחר התנאי הוא דאמרי' דאם כלאחר דמי ולא אסר אלא לאחר קיום התנאי אבל בלא נשבע אלא על ד"א אמדי' לי' לדעתי' שאוסר מעכשיו משום דא"י לאסור רק לאחר קיום התנאי משום דהוי דשלב"ל וכנ"ל ועיין בתוס' נדרים דף ט"ו ע"א ד"ה תני שהקשו והא משועבד לה והיכי מצי מדיר לה ותי' בתי' השני כיון שתולה הנדר בדבר שיכולה לקיים שפיר חייל הנדר וכו' שהרי לא תלך לבית אבי' ולא תיאסר ולפ"ז אם אסרה מעכשיו אם תלך לר"י דבתנאים לא מיזדהר ואסורה בהנאתו מ"ד אין הנדר חל כקושי' תוס' דהא משועבד לה וממילא לפמ"ש א"י לאסור גם לאחר שתלך משום דהוי דשלב"ל ופריך שפיר לר"י וא"ש:

ושנית נ"ל דסברת הר"ן דאם אוסר דבר על עצמו באם אעשה דבר פלוני אינו אסור אלא לאחר קיום התנאי הוא עפמ"ש רש"י בגיטין כ"ה דמשו"ה כל תנאי אינה תלוי' בברירה משום דבידו לקיימו ודעתו לקיימה ע"ש ולפ"ז בקונם פירות עולם עלי אם ארחץ שאין דעתה לקיים התנאי דאדרבה מזרזה נפשה שלא תרחץ וכן קונם שאת נהנית לי אם תלכי לבית אביך דעתו שלא תלך ולא תקיים התנאי ועיין חת"ס סי' הנ"ל ועיין תוס' קידושין וטו"ז יו"ד בהקדמה ואפשר כל נדר ושבועה על תנאי הוא כן שאינו חפץ בקיום התנאי וע"ד דאמרי' כל דאי הוי אסמכתא שקיבל קנס על עצמו אם יהי' הדבר הזה ואינו חפץ בקיום התנאי רק בבטילו ולפ"ז אין הנדר חל למפרע משום דאין ברירה ולכן אמדי' דעתו שכוונתו שיחול לאחר קיום תנאי אבל שם בנדרים פריך על ר"י אמר רב ורב ס"ל דבתולה בדעת אחרים יש ברירה כמ"ש תוס' יומא דף נ"ו ע"ב ד"ה מ"ש ובקונם שאת נהנית לי אם תלכי לבית אביך הוי תולה בדעת אחרים ויש ברירה שפיר אמרי' דאסורה למפרע ואם אינו כלאחר ופריך שפיר על ריא"ר, וד' יהיה לנו לחומה, לעסוק בתורת ה' תמימה, ולעבדו עבודה תמה, מתוך הרחבה בנחת ושובה, כנפשו ונפש ידידו מחותנו דוש"ת באהבה רבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה