בית שערים יורה דעה חלק ב· רבי עמרם בלום
תשובה רצא
עוד להגאון הנ"ל נר"ו
שיל"ת חוסט ד' לס' משפטים תרמ"ב לפ"ק:
מכתבו השנית וכו' וראיתי שתמה עלי על מה שפירשתי דבברייתא מיירי שטבל חלק מגופו ביין ומה"ת לא עלתה לו טבילה, דא"כ למה צריך ג' לוגין אפילו לוג א' אם אבר אחד לא בא במים לא מהני טבילה, לא ידענא מה קשיא לי' הלא בברייתא נזכר רק חבית מלאה יין ולא נזכר ג' לוגין ומה שאמר אח"כ חיישינן לשלשה לוגין שאובין שלא יהי' במק"א כמדומה שאינו מלשון הברייתא רק הגמ' הוא דקאמר כן דל"ת דוקא ביין ומשום דאוקי אחזקה דכאן ל"ש קושית מחותני כמ"ש אלא אפילו לג' לוגין שאובין חיישינן אע"ג דל"ש אוקי אחזקה כקושיתו לאמת והראיה דגם בלי חזקה חיישינן דהרי וכן ככר וכו' ושם ל"ש חזקת טומאה רק אדרבה חזקת טהרה כמו שאמר בגמרא אח"כ וכן כתבתי במכתבי הקדום ופרו"מ לא עיין בזה:
ומה שהקשה למה נקט דוקא יין אפילו מים שאובים נמי כיון דלא מהני השקה מה"ת אינו מהני טבילה אפילו פחות מג' לוגין, הנה לשיטות הסוברים דכולי שאוב נמי מדרבנן ודאי לק"מ אלא אפילו לסוברים דכולו שאוב מה"ת מ"מ במיעוט שאוב אף דקוו וקיימי ולא מהני השקה מ"מ אני מסתפק אם אין מיעוט השאובין בטלים מה"ת לגבי שאר מקוה ואינו פסול רק מדרבנן ועיין ריש ה' סוכה לענין ביטול סכך פסול ומכש"כ כאן שא"א להכיר ולהפריד השאובין ולא גרע מתערובות יבש ביבש אף דקוו וקיימי, ועוד דעכ"ח נקט ביין משום ככר של תרומה דאי במים טהרו בהשקה ואינו מטמאים הככר וכמ"ש בתוס' שם ד"ה תניא דגם רש"י לא גרס בברייתא מים, מטעם זה, ומה שהביא מרש"י שהחשש שמא אחר שטבל בא ראשו ורובו במים שאובין, הוא לעיל בדר"י א"ר ולא בברייתא וראי' שרש"י כתב בד"ה תניא נמי הכי דחיישינן בים הגדול למשקה הנופלין בו שהם עומדין במקומם ואם כדברי פר"מ הלא תני' כוותי' דר"י א"ר בכל דינו ולמה האריך רש"י בזה א"ו כמו שכתבתי דבברייתא הוא דין אחר לגמרי ואין ראי' לר"י א"ר בגוף הדין רק לענין סברא זו דמשקה שבים קוו וקיימי:
ולפענ"ד גם בהך דר"י א"ר אין החשש שטבל בתחילה ואח"כ בא ראשו ורובו במים שאובין דזה לא נזכר בדברי רש"י רק מיד בטבילה הי' ראשו ורובו במים שאובין ובגוף הטבילה אינו מזיק משום שאובין אף דלא מהני השקה לדעת רש"י בקוו וקיימי מ"מ בטלי' לגבי מי הים והוי דומיא דתבן ובטלו עפר ובטלו וכמש"ל והארכתי בזה במק"א על קושית הראשונים בה' סוכה גבי בשחבטן עיי"ש אלא דלענין גזירת בא ראשו ורובו כיון דקוו וקיימי בפ"ע אכתי איכא למיחש שיאמרו לא אלו מטהרין כדאמרינן פ"ק דשבת די"ד, ובזה לא קשה קושית התוספות על רש"י וגם קושית מעלתו מיושבת יותר עפמ"ש במכתבי הראשון דכוונת הר"ש דדוקא להחזיק מטומאה דאורייתא לטומאה חדשה דרבנן לא מחזקי' אבל חיישינן דלא יצא כלל מטומאה דרבנן וקצרתי כעת ומה"ט נמי פשיטא לי דביין ליכא כלל משום בא ראשו ורובו במים שאובין דל"ש האי טעמא דיאמרו לא אלו מטהרין וכו' יע"ש בפ"ק דשבת ולא כמו שנסתפק לפר"מ בזה, והי' בזה שלום וברכה מנאי ידידו מחותנו דוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: