אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה רסד

תשובה רסג

שיל"ת ב' אויפאלא ה' לך תמה"ר לפ"ק:

שוכ"ט לאהובי חתני הרב הגדול בתורה חו"ש כמו"ה גרשון נ"י שטערן:

הנני פותח בשלום ואשר. בדקת לן במ"ש טו"ז יו"ד רס"י ק"ץ ליישב קושית כ"מ רפ"ט מא"ב אמאי כתם טמא הא איכא ס"ס ותירץ דספק מן העלי' אינו ספק שרוב דמים מן המקור עיי"ש וק"ל לר"ע דחייש למיעוטא אפילו לקולא עיין בכורות כ' אמאי הוצרך ר"ע בנדה נ"ח לתלות במכה ת"ל בכל כתם יש ס"ס, ויותר מזה הי' לך להקשות וכ' ר"ע ור"מ ורשב"ג לית להו כתמים ור"מ כל מס' מלאה בנדה דאית לי' כתמים ובדף ה' אמרינן ר"מ היא דמחמיר בכתמים ועיין תוס' שם ור"ע נמי אמרינן שם י"ד ומודים חכמים לר"ע ברואה כתם וכו' אלמא דאית לי' לר"ע כתמים ולא אשכחן תנא דל"ל כתמים רק ר"ח הוי ס"ד בנדה ה' דלית לי' כתמים כלל אבל לא קיימא מסקנא הכי, ואם ליישב נ"ל תרי ותלת טעמי:

א) כיון דרוב דמים מן המקור אנו מחזיקין אותו היכא דליכא ס"ס כגון נמצא בפרוזדור נדה י"ז דליכא רק חד ספק ואנו אומרי' רוב דמים מן המקור ולא מן העלי' וכיון שהחזקנו הרוב שוב אין המיעוט מצטרף אפילו לס"ס וכמ"ש אחרונים דאם החזקנו הרוב מהני אפילו לממון אף דאין הולכין בממון בתר רוב עיין הפלא"ה סוף פרק קמא דכתובות ולהכי קתני שם בנדה דף י"ז שחזקתו מן המקור ולא קתני שרוב דמים מן המקור אלא ללמד יצא שהוא רוב מוחזק והוא כודאי ועיין בסוגיא שם:

ב) נ"ל דבמס' ב"ב כ"ג בעי לסיועא לר"ח מהאי מתני' דרוב עדיף מקורבא ודחי רוב ומצוי קאמרת רוב ומצוי ליכא למ"ד ופרש"י דמיו רבים יותר משל עלי' ועוד שהם תדירים לצאת וכו' ולפ"ז ברוב דמים מן המקור דהוא רוב ומצוי י"ל לכ"ע ל"ח למיעוטא ועכ"פ לקולא ודאי ל"ח בזה למיעוטא:

ג) כיון דמן העלי' א"א לדם לבא אא"כ נזדקרה ומן המקור יכול לבא גבי כתם בלי שום שינוי לכן שפיר לא מצרפין ספק מן העלי' לספק כלל כיון דרוב דמים באים מן המקור בלא שינוי מה"ת ניחוש למיעוט שבא ע"י שינוי והוי כמו מיעוט דתליא במעשה דלא חיישינן לאיסור כלל ועיין היטב תוס' נדה י"ז ד"ה מן הלול ותבין:

ד) נלע"ד סברא ישרה עפמ"ש ש"ך יו"ד סי' ק"י סקנ"ו דוקא ס"ס שע"י תערובות לא מהני בדשיל"מ כיון דודאי יש כאן איסור אבל אם יש ס"ס אם יש כאן איסור כלל מהני אפילו בדשיל"מ ע"ש וה"נ אני אומר דהא דחוששין למיעוט היינו אם ודאי יש כאן מיעוט בעולם כגון שם בבכורות שיש מיעוט מטנפי' בעולם חיישינן שמא זו מן המיעוט אבל כאן רוב פעמים ליכא דם בעלי' והרוב מעיד דליכא כלל מיעוט בעולם בהא לכ"ע לא חיישינן למיעוטא וכ"כ רשב"א חולין צ"ה דהיכא דליכא ודאי מיעוט לא אמרי' קבוע ועיין טו"ז או"ח סי' תר"ה:

ה) נ"ל דבאמת קשה על הכ"מ האיך הוי ס"ס משום ספק מעלמא ואמאי לא אזלינן בתר קרוב דהוא מגופה דודאי זה הוי קורבא יותר מעלי' נגד מקור ב"ב כ"ג, אך אם הי' ספק מן המקור ספק מן העלי' ספק שקול י"ל דהוי שפיר ס"ס דאם נצרף ספק מעלמא עם ספק מן העלי' הוי רוב לקולא אף דקרוב כנגדו וכמ"ש פנ"י כתובות ט' שם עיין בקו"א דאם ספק אחד שקול וספק שני רוב כנגדו הוי ס"ס ולכן חידש טו"ז דגם ספק מן העלי' אינו ספק שקולי דרוב דמים מן המקור וא"כ ליכא אפי' ספק אחד שקול דספק מעלמא הוא כנגד קרוב וספק מעלי' הוא נגד רוב ושפיר לא הוי ס"ס:

ו) יפה כתבת לרשב"א בתשובה סי' ת"א דס"ס מטעם רוב א"כ למאן דחייש למיעוט לא מהני ס"ס אלא שדחית דהרי הרשב"א כתב דס"ס עדיף מרוב, אבל לפענד"נ דע"כ לא כתב רשב"א דס"ס עדיף מרוב אלא דוקא אם שני הספקות הם כ"א ספק שקול אבל כאן דרק ספק אחד שקול וספק השני הוא רק מיעוט נגד רוב אלא דאנו מצרפין המיעוט לספק השקול והוי רובא להיתר אז ודאי ס"ס לא עדיף מרוב ולמאן דחייש למיעוט לא מהני ס"ס כזה ועיין פנ"י הנ"ל:

כל זה כתבתי לרווחא דמלתא ושיעשועי' דאורייתא אבל קושיא מעיקרא ליתא ולדבריך ר"ע חייש למיעוטא אפי' לקולא ואם הרוב לאיסור ומיעוט להיתר מקילין ואם הרוב להיתר ומיעוט לאי' מחמירין א"כ לר"ע ור"מ הולכין בתר מיעוט ולא בת"ר וזה לא עלה על דעת אדם מעולם אפילו לא אמרה תורה דאזלינן בת"ר ומכ"ש אחר שאמרה תורה דאזלינן בת"ר, אבל הדבר פשוט כמ"ש תוס' שם בבכורות ד"ה ואבע"א דאי חיישינן למיעוט אפי' לקולא אז אינו נותנו לכהן דלא אזלינן בממון בתר הרוב אבל אי אינו חושש למיעוט רק לחומרא אז הולכין בממון בתה"ר עכ"פ כאן כיון שיש לו דין בכור לענין אי' מצד הרוב צריך ליתנו גם לכהן, ויש להסביר דאי חושש למיעוט אף לקולא היינו משום דרוב אינו ודאי רק ספק אלא שהתורה התירה או אסרה ספק זה כודאי ומשו"ה בממון אין הולכין בת"ר וכמ"ש אחרונים אבל אם אינו חושש למיעוט רק לחומרא ס"ל דרוב הוא ודאי רק שמחמיר באיסורין לחומרא בעלמא היכא דאפשר ולהכי גם בממון הולכין בת"ר אבל עכ"פ לענין ס"ס כיון דחד ספק רובא לאיסורא אפי' יהי' רוב רק ספק מ"מ כיון דתורה אסרה ספק זה כודאי שוב לא מצרפין לי' לס"ס ודמי לספק טומאה ברה"י דלא מהני ס"ס כיון דעשה תורה ספק כודאי:

ומה שהפלאת לדעת טו"ז רס"י ק"ץ דספק מן המקור ספק מצדדים אינו ספק משום דרוב דמים מן המקור א"כ בנדה מ"א ע"ב דאמרינן גבי מקור שהזיע כשתי טיפי מרגליות וכו' ודוקא תרתי אבל חדא אימא מעלמא אתיא ופרש"י מן הצדדין ואמאי הא גם מראות טהורות באים מן המקור כמ"ש תה"ד הובא בתשו' רמ"א שבטו"ז סוס"י ק"ץ וא"כ גם בחדא הו"ל למימר שהוא מן המקור משום דרוב דמים מן המקור, נ"ל פשוט לפמ"ש בספר סד"ט סי' קפ"ג אות ד' דאין דרך המקור להזיע טפה אחת ולכן ל"ש בזה רוב דמים מן המקור דרוב דמים שהם מן המקור אינו טפה אחת ודמיא להא דכתובות ט"ז רוב נשים בתולות ניסת וכל הניסת בתולה יש לה קול וכו' ולכן תלינן שהוא מן הצדדים ועיין נדה נ"ב ותוס' שם ד"ה ג' גריסין, ובע"כ אתה צ"ל כן דאל"כ מה חילוק יש בין שתי טפין לטפה אחת ובזה ניחא מה שפרש"י מן הצדדין ולא פירש מן העלי' עיין נדה י"ז אלא משום דגם עלי' אין דרך להוציא טפה אחת ושוב הי' אמרי' מן המקור שרוב דמים מן המקור ולכן פירש דתליא בצדדים שדרך להוציא גם טפה אחת:

ואגב אעוררך במה שהבאת ס"ס דכ"מ שבטו"ז רס"י ק"ץ ספק מן הצדדים אינו מכוון והכ"מ לא כתב אלא ספק מן העלי' ולפענ"ד דייק כ"מ בלשונו דדוקא ספק מן העלי' הוי ספק דגם בעלי' יש דם ופעמים שבא לפרוזדור עיין בסוגיא דנדה דף י"ז ויש במה להסתפק אבל ספק מן הצדדין אינו ספק כלל דאין רגיל להיות דם בצדדין ואין כאן במה להסתפק כלל ועיין מ"ש ש"ש ש"א פי"א בכוונת תוס' ריש נדה עפ"י דברי תוס' סוטה כ"ח ד"ה אינו דין ודוקא בסימן קפ"ז ס"ה גבי רואה דם מ"ת הוי ספק מן הצדדים ספק כיון דשם אנו דנין שמחמת חוזק אבר התשמיש והבעילה רואה דם ולא כטבע הראי' וגם מן המקור אינו דרך לבא דם עי"ז ומשו"ה ל"ש נמי רוב דמים מן המקור ושפיר יש להסתפק בצדדין כמי במקור מ"ת אבל בעלמא אין להסתפק בצדדין כלל רק בעלי' וגם הטו"ז רס"י ק"ץ לא כתב רק ספק לאו מן המקור אתי אלא שכתב וכמו שמצינו בסימן קפ"ז ס"ה, ולפמ"ש לא דמי כלל דהתם ספק מן הצדדין הוי שפיר ספק אבל כאן אין זה ספק כלל רק שמא מן העלי' ואולי לא הביא משם אלא דאפילו לצד שהוא מגופה נמי אמרינן ספק שאינו מן המקור וצ"ע, ובזה תנוח דעתך והי' שלום וברכה כנפשך ונפש חותנך החותם באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה