בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רנ
שיל"ת ב' איפאלא עש"ק לס' וקמת ועלית תמה"ר ישועה לפ"ק:
שבת שלום, לאוצר בלום, אהובי מחותני הרב הגאון מו"ה אליעזר זוסמאן סופר נ"י אבדק"ק האללאש:
חשתי ולא התמהמתי להשיב על שאלתו כדי לטהר אשה לבעלה ע"ד כתם שנמצא על חלוק האיש לאחר שהי' עם אשתו במטה אם יש בו דין כתם שתהי' אסורה לבעלה ופר"מ נ"י הביא דברי חכ"א כלל קי"ג אות ד' שכתב ודוקא בבגד האשה גזרו על הכתמים אבל אם נמצא כתם בבגד האיש ואפי' על חלוקו לאחר התשמיש אין לו דין כתם כלל וכו' ומעלתו השיג מלשון סד"ט סי' קפ"ז סק"ג דדוקא לענין לאסרה על בעלה עולמית כרואה דם מחמת תשמיש אין חוששין לכתם בבגד האיש אבל לענין להצריכה ספירת ז' נקיים חוששין גם לכתם בבגד האיש:
עיינתי שם בסד"ט ומצאתי כי הוראת חכ"א בקדושה ובטהרה כי תחלה הביא שם תשובת פמ"א וספר זה אינו תח"י אבל אף שנראה שגם הוא מיירי מדין רואה דם מ"ת אבל מדכתב א"כ לא הוי רק כשאר כתם הנמצא ולא מצינו שניחוש לכתמים בבגד האיש בכל הש"ס כי אם בבגדי אשה עכ"ד מלשון זה מבואר דגם לענין ז' נקיים בכל כתם לא חיישינן בבגדי האיש ומ"ש סד"ט שם ותלינן לענין זה שלא לאוסרה עולמית בלא בדיקת שפופרת קאי אדסמיך לי' שכ' ואפי' אם נמצא בכתונתה י"ל דבא לאח"ז שיעור אשם תלוי ומה שנמצא בשלו דלמא מעלמא אתיא וע"ז כתב דתלינן לענין שלא לאוסרה עולמית והנה בזה אין לדון כלל לענין ספירת ז"נ דודאי צריכה נקיים כיון שנמצא גם על כתונתה רק לענין שתהי' אסורה עולמית משום רואה דם מחמת תשמיש ולכן כתב האי לישנא:
ואם נפשו לדייק בלישנא אומר אני דבא לאפוקי דבכה"ג אפי' עברה ודאי בשוק של טבחים או נתעסקה בשאר דברים דתולה כתם בהם מ"מ בכה"ג דנמצא כתם גם על בגד שלו ושימשו יחד אינו תולה בדבר אחר רק אמרינן שהוא מגופה וצריכה נקיים או דבא לאפוקי דאם אירע זה בליל טבילתה כשיגיע טבילה אחרת צריכה לפרוש בליל טבילה דלענין זה דיינין לה כרואה דם מ"ת ועי' בסי' קפ"ז אך כ"ז בנמצא על שלה ג"כ אבל בלא נמצא על שלה כלל רק כתם בבגד שלו ודאי לית דינא ולית דיינא שיהי' בזה משום גזירת כתמים:
וטעמא נ"ל דלא גזרו בבגד האיש דכבר הקשה נובי"ק יו"ד סי' נ"ב כיון דאפי' בא הכתם מגופה אינה טמאה רק מדרבנן דהא הוא בלא הרגשה וכיון דאיכא ספק מעלמא הוי ספק דרבנן לקולא ועיין בכ"מ פ"ט מא"ב וטו"ז בסי' ק"ץ וכבר כתבתי בתשובה [ע"ל סי' רס"ח] דלק"מ דהרי לא עברה בשוק של טבחים וא"כ ודאי אינו מעלמא מה אמרת שמא עברה ולאו אד אדעתי' שוב אמרינן נמי שמא ארגשה ולאו אדעתי' והוי סדא"ו ושפיר טמאה ועיין תוסיו"ט פ"ח דנדה מ"ג ד"ה דם וסד"ט פ"ח דנדה בסופו בחידוד הלכה וכעת מצאתי בחת"ס יו"ד קפ"ב מזה ע"ש בהסבר יותר וכ"ז בנמצא הכתם בבגד שלה אבל בנמצא בשלו לא גזרינן דאמרינן דלמא עבר ולאו אדעתא ואי דא"כ נימא נמי דלמא ארגשה ולאו אדעתה ז"א דבשביל דהוא לאו אדעתי' גם היא לאו אדעתה לא חיישי חכמים ומכש"כ למ"ש חת"ס שם דהרגשת גופה לטומאה וטהרה הוא מידי דרמיא עלה ול"ש לאו אדעתה משא"כ עברה בשוק של טבחים הוא מידי דלא רמיא אלא דבעסוקה בטהרות גם זה הוי מידי דרמיא ואם אפ"ה לאו אדעתה חיישינן שמא ארגשה נמי ולאו אדעתה א"כ התינח אם היא לאו אדעתה במידי דרמיא עלה אבל אם הוא לאו אדעתי' במידי דרמיא עלי' אין ראי' דהיא לאו אדעתה במידי דרמיא עלי':
ואפשר נמי דאיש אין דרכו להיות עסוק בטהרות כלל ולא הוי כלל מלתא דרמיא עליו לידע אם עבר בשוק של טבחים לכן אמרינן עבר ולאו אדעתי' אבל הרגשה דרמיא עלה לא אמרינן ארגשה ולאו אדעתה ודוקא גבי אשה דדרכה להיות עסוקה בטהרות הוי זה נמי מלתא דרמיא עלה אם עברה כמ"ש חת"ס, ואולי דוקא גבי אשה דכל כבודה בת מלך פנימה לא אמרינן עברה ולאו אדעתה כדאמרינן נזיר י"ב אשה לא ניידא ופרש"י משום כל כבודה בת מלך פנימה משא"כ איש דנייד בשווקים ורחובות שפיר אמרינן עבר בשוק של טבחים ולאו אדעתי' ולהכי גזרו משום כתמים בבגד האיש:
ועוד נ"ל ליישב קושי' נוב"י למ"ש רמב"ן ב"ב כ"ד אבל ענבי מצנעי דאפי' לר"ח אסור דזה לאו קרוב בלחוד הוא אלא במקומו ממש וחזקה כ"נ וכ"ה עיין ש"ך יו"ד סי' קכ"ט סק"מ וטו"ז סי' רצ"ד סקי"ז וסמ"ע חו"מ סי' רנ"ט סק"ו ועיין חת"ס יו"ד סי' רפ"ו וא"כ באשה נמי כיון דמגופה חזיה ועלולה לראות עיין רש"י רפ"ק דנדה א"כ שפיר לא אמרינן שמא מעלמא אתי רק מגופה דכ"נ וכ"ה ועדיף מקורבא דמוכח ולא תלינן ברובא דעלמא אבל בנמצא בבגד האיש שפיר לא גזרו דאמרינן מעלמא אתי וספיקא דרבנן לקולא כקושי' הנ"ל ואפשר נמי דהוי כמו רוב דאמרי' מרובא דעלמא אתי וא"ש:
וראה זה מצאתי באו"ז הגדול סי' שנ"א אברייתא עברה בשוק של טבחים ספק ניתז עלי' ספק לא ניתז עלי' תולה ספק עברה ספק לא עברה אינה תולה פירוש משום דהו"ל תרי ספיקי דאת"ל עברה שמא לא ניתז עלי' עיי"ש וא"כ לק"מ קושי' נוב"י דס"ס לחומרא גם בדרבנן לחומרא ולפ"ז התינח בנמצא בבגד האשה דליכא ס"ס לקולא אבל בנמצא בבגד האיש גם לקולא איכא ס"ס שמא לא נגע באשתו ואת"ל נגע שמא לה ניתז עליו מן הדם ולהכי לא גזרו בבגד איש משום כתמים, ומעתה אפי' ודאי נגע בה ואפי' הי' עמה במטה מ"מ כיון דלא הי' בכלל גזירת כתמים שוב אין לחוש כמ"ש חת"ס סי' קפ"ב הנ"ל דגזירת כתמים לא הי' אלא לטהרות ולא לבעלה רק מיגו דגזרו לטהרות גזרו נמי לבעלה ובזמה"ז דליכא טהרות אינו אסור אלא משום דנאסר במנין אבל מה שלא הי' בכלל הגזירה אין אי' כלל:
ובלאה"נ הדבר פשוט דאם נמצא בבגד האיש דאין בו משום כתם כיון שלא נמצא לא בגופה ולא בבגדיה אם איתא דמגופה אתיא בגופה או בבגדיה מיבעיא לי' לאשתכוחי וכמו דאמרינן בנדה נ"ז ע"ב אי מגופה אתי על בשרה איבעיא לי' לא לאשתכוחי גבי מחגור ולמעלה ונזדקרה ועיין בש"ך סי' ק"ץ סקכ"ז בשם הרשב"א וטו"ז שם סקי"ג:
עוד נ"ל לפמ"ש הרב אב"ד דלא אמרו כתמים רק לטהרות ולא לבעלה רק כיון שגזרו לטהרות גזרו נמי לבעלה וכמ"ש חת"ס סי' קפ"ב וא"כ פשיטא באיש שאין לו אשה אם נמצא כתם על בגדו ל"ש גזירת כתמים לענין טהרות חדא דלגבי דידי' גם דם מאשה שראתה נדה הוי מעלמא כמו משוק של טבחים ועוד דהרי על האשה גזרו טומאת ז' לענין טהרות כאלו ראתה ודאי וא"כ באיש שיש לו אשה י"ל דאם נמצא על בגדיו גזרו על אשתו לענין טהרות אבל באין לו אשה על איזה אשה יגזרו וכיון שלא יכלו לגזור בכל האנשים לא גזרו כלל אבל באשה גזרו בכל הנשים לענין טהרות וא"ש:
ויותר נראה לפמ"ש רשב"א במה"ב והוא בתוה"א דף פ"ז דהא דמתירין הגבינות היינו כשיש לספק דלמא לאחר שחיטה ניקב ואף דבהמה טרפה מכח ספק זה מחמת שנמצא הריעותא בה מ"מ מתירין הגבינות מאחר שלא נמצא הריעותא בה ואמרינן אח"ש נעשה עיי"ש ותבו"ש בחי' חולין דף י' הסביר דלענין הבהמה דאיתרע לא אזלינן בתר חזקה משא"כ בגבינות דלא נמצא ריעותא ואף דהא בהא תליא מ"מ דמיא להא דאמרינן בחולין שם סכין איתרעי בהמה לא איתרעי אף דהא בהא תליא ועיין היטב באריכות במקו"ח סי' תס"ז ביאורים אות וי"ו לענין מחזיקין איסור ממקום למקום ולענין כ"נ כ"ה דיש חילוק בין גוף שנולד בו הריעותא ובין אם אנו דנין על גוף זה מצד שנולד ריעותא בגוף אחר אפי' אם ודאי זה בזה תליא עיי"ש ומכש"כ כאן ודאי אם מוצאין כתם בבשר האשה או בבגדיה דנולד ריעותא בגופה גזרו על כתמים אבל במצא הבעל כתם דנולד ריעותא בגוף אחר וי"ל מעלמא אתי ואינו תלוי כלל בגוף האשה לא גזרו לומר שבא מן האשה והא בהא תליא מכח שמצא ריעותא בגוף אחר וז"ב:
וקצת יש סמך דלא גזרו בכתם הנמצא בבגד הבעל מדקתני בנדה נ"ח ע"ב ותולה בבנה ובבעלה ואמאי לא קתני נמי היכא דטמאה משום כתם וחוששת לבנה ולבעלה אם נמצא כתם על בגדיהם אלא ודאי דבזה לא גזרו, ומאפס הפנאי קצרתי והגם כי אני מצפה לקראת בואו הנה ביום א' הבע"ל ופא"פ אדבר בו מ"מ הסכמתי בדעתי לכתוב השורה הזאת אולי יסכים מחותני נ"י לדעתי כדי לטהר אשה לבעלה ועיין ברכות ד' ועירובין ס"ג הכ"ד מחותנו ידידו הנאמן הדש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל