אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה רמז

תשובה רמו

הרמ"א סי' קפ"ה ס"ד פסק דאם פירש ממנה בקושי ובשוגג צריך כפרה והאשה אינה צריכה כפרה ותמה סד"ט וחוו"ד מגמ' שבועות י"ז דבעי לאוקמא להא דנמצא על שלו טמאים וחייבין בקרבן בשלא סמוך לוסתה ואפרישה ולרמ"א תקשי הא חייבין קתני דמשמע שניהם חייבין ואי אפרישה הא היא פטורה דהא אפילו כפרה אינה צריכה, ולפענד"נ עפמ"ש במק"א לחדש דהא דכתיב ולנערה לא תעשה דבר דאונס רחמנא פטרה היינו אפי' נבעלה ברצון אלא שגם אם לא היתה רוצה מ"מ הי' בועלה ואין מושיע לה שוב פטורה על הנאתה ומחשבתה כיון שלא הי' בידה לעכב ועיין רמב"ן בחומש בפ' צעקה הנערה וכו' בפ' תצא ולפ"ז בכניסה היכא שיש בידה לעכב גם היא חייבת אבל בפרישה אם הוא רוצה לפרוש באבר חי לא משכחת שהיא תוכל לעכב פרישתו וממילא אפי' פירש ברצונה כתב רמ"א שפיר דהיא א"צ כפרה אבל התינח אם הוא פירש ממנה אבל אם היא פירשה ממנו שנשמטה מתחתיו שפיר היא חייבת אפי' בקרבן ובכה"ג מוקי הא דשניהם חייבין אפרישה וכעין זה כתב החוו"ד:

ועוד נ"ל דבב"ק דף ל"ב אמרינן הכא איהו קעביד מעשה והיא לא והכתיב ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם הנאה לתרווייהו אית להו איהו מעשה הוא דקעביד וכתבו תוס' ומיהו לענין חטאת ומלקות חייבת דרחמנא אחשבי' להנאה מעשה ע"ש ועיין שבועות י"ז ע"ב דמצרכינן קרא לחייב אפרישה עשה מיתהי נדתה עליו ול"ת מלא תקרב נמי לא תפרוש הוא ע"ש ולפ"ז נ"ל דבר חדש דוקא בכניסה דלא משכחת שהיא עושה מעשה אז אחשבי' רחמנא להנאה מעשה אבל בפרישה דמשכחת שהיא עבדה מעשה שנשמטה מתחתיו אז לא אחשבי' רחמנא להנאה מעשה ואינה חייבת אא"כ עבדה מעשה ולא על הנאה, אך ז"א דהרי אמר רבא בשבועות שם ע"א זאת אומרת המשמש מת בעריות פטור דאס"ד חייב כי פירש באבר מת מ"ט פטור משום דאנוס הוא אי אנוס הוא כי פירש מיד באבר חי נמי נפטר אנוס הוא ודחי אביי לעולם אימא לך משמש מת חייב ופירש באבר מת פטור משום דאנוס הוא ופירש באבר חי חייב משום שהי' לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה ע"ש ולפ"ז גם בפרישה חייב רחמנא על הנאה וקריא מעשה אפי' גבי דידי' וא"כ שפיר גם היא חייבת, אך כ"ז לאביי אבל לרבא דס"ל משמש מת פטור שפיר י"ל כנ"ל דהיא פטורה אם לא עבדה מעשה ולפ"ז א"ש דהך מ"ד שם דבעי לאוקמא אפרישה ס"ל כאביי דמשמש מת חייב ושפיר קתני חייבין דגם היא חייבת משום הנאה אבל לדידן דקי"ל כרבא וכמ"ש הרמב"ם פ"א מא"ב הי"א שפיר כ' רמ"א דהאשה א"צ כפרה וא"ש:

ובהדי שותא מה שהביא טו"ז סי' הנ"ל סק"ב שרמ"א בתשו' הק' למה אמרו הוחזקה נדה בשכנותיה בעלה לוקה עלי' משום נדה ולא אמרו היא לוקה משום נדה, ולפענד"נ דרמ"א שם בתשובה הוכיח דהוחזקה נדה בשכנותיה לא מהני אמתלא דאל"כ איך לוקה משום נדה הא הוי הת"ס שמא תחזור ותתן אמתלא ע"ש ועיין תוס' כתובות ל"ג ד"ה נתרי כתבו דלא מקרי הת"ס אלא אם גם למותרה עצמה הוא ספק שסבור עדיין יש שהות ביום אבל הכא המותרים יודעין שמעידין שקר ע"ש ולפ"ז י"ל דהיא גופא אתי לאשמעינן דהוחזקה נדה לוקה ולא הוי הת"ס דלא מהני אמתלא וא"כ לא הוי יכול למנקט דהיא לוקה דבזה לא הוי שמעינן דלא מהני אמתלא אלא הוי אמינא דמשו"ה לוקה ולא הוי הת"ס משום דלמותרה אין ספק שהרי היא יודעת שהיא נדה ולא תחזור ותתן אמתלא ולהכי נקט בעלה לוקה לאשמעינן דלא מהני אמתלא דאל"כ הוי ספק גם למותרה וא"ש, ד' נח תרנ"א לפק"ק ב' איפאלא תע"א:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה