אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה רמג

תשובה רמב

שיל"ת ב' איפאלא יום א' ויקהל שיבסר תר"ן לפ"ק:

בחודש אדר, ילבש הוד והדר, אהובי הב' הנחמד חו"ש המיול"ח כה' יוסף חיים פישמאן נ"י כאור בהיר בק"ק פר פרעשבורג:

מכתבו הנעים קבלתי ומה שתמה ע"ד מחצית השקל בה' נדה סי' קפ"ג שכתב לדעת הרמב"ם דאם לא הי' לה שבעה נקיים בתוך הי"א יום כשבא יום י"ב שהוא ראשון לשבעה ימי נדה שוב א"צ ז' נקיים אלא אפי' אם תראה דם אין לה דין זיבה כי אם דין נדה ומשפטה כנ"ל שאפילו שופעת כל שבעה רק שתפסוק בטהרה יום ז' קודם בין השמשות טובלת ליל ח' וטהורה וכ"כ רבינו יונה בשמו פ' אין עומדין והוא פלא שהרי כתב הרמב"ם פ"ז מא"ב ימי לידתה וימי נדתה אם לא ראתה בהם דם הרי אלו עולין לה לספירת ז"י נקיים ואם ראתה בהם דם אין עולין לה ימי הראיי' ולא סותרין כל הימים אלא משלמת על הימים שספרה כשיפסוק הדם שאין סותר הכל אלא ראייה של זוב אבל אלו סותרין יומן בלבד:

הנה יפה התעורר בזה אבל לפענ"ד הרואה בפנים ברבינו יונה יראה דלא נחית לזה שכתב נראה שסובר שאם חזרה וראתה בתוך ז"י נקיים אחר שנשלמו י"א יום של זיבות דין נדה יש לה ואינה סופרת אלא ז"י עם ימי הראייה ע"ש ואינו מסיים וטובלת ליל ח' וטהורה כמ"ש מחה"ש משום דס"ל שצריכה להשלים עוד על הימים שספרה ולא בא אלא לאפוקי משיטת רש"י ופוסקים דכל ראייה שרואה קודם ששלמה ז"נ הוא ראיית זיבה וצריכה ז"נ מחדש אלא ס"ל אם ראתה אחר שעברו י"א יום הוי ראיית נדה אבל מודה שצריכה להשלים ימי הספירה וכן יש לכוון דברי מחהש"ק רק מה שסיים טובלות ליל ח' וטהורה הוא תמוה שהרי עדיין צריכה להשלים על ימי הספירה ונהי שטהורה מנדתה אבל עכ"פ אינה טהורה מזיבה שקודם הנדה עד שתשלום ימי הספירה:

והנ"ל בזה דהנה אף לרבנן בנדה ע"ב דלא אמרינן מקצת היום ככולו היינו רק בזבה גדולה אם ראתה בז' שלה סתרה למפרע ודלא כר"י בפסחים פ"א דס"ל מקצת היום ככולו ולא סתרה למפרע רק טמאה מכאן ולהבא עיין תוס' פסחים פ"א ד"ה קסבר אבל מ"מ מודו רבנן דאם ספרה מקצת יום ז' וטבלה דהיא טהורה משעה שטבלה אם לא ראתה אח"כ דלענין זה אמרינן מקצת היום ככולו דילפינן מואחר תטהר אחר מעשה תטהר עיין נדה ס"ז ע"ב וברש"י שם וכן פסק הרמב"ם פ"ו מא"ב הי"ג אלא דס"ל שאם רואה סותרת הכל ולפ"ז נ"ל דאם אירע שביעי של נקיים בימי נדה לאחר י"א ימי זיבה לדעת הרמב"ם וספרה מקצת היום ואח"כ ראתה כיון דלשיטתו אינו ראיית זיבה רק ראיית נדה ונהי דאינו עולה אבל גם אינו סותר למפרע וא"כ כמו דאינו סותר כל הנקיים למפרע ה"נ אינו סותר אפי' יום הז' למפרע וטהורה מזיבה לגמרי ומ"ש הרמב"ם אבל אלו סותרין יומן בלבד היינו באמצע ימי הספירה וכמו שמחלקין תוס' בנדה ע"ב סד"ה הרואה שכתבו אבל זבה דצריכה נקיים נהי דבסוף החשבון יעלה שמיד שנכנס השביעי נכנס בטהרה מ"מ יום שפוסקת בו שאינו טהור אינו דין שיעלה לה לחשבון הנקיים ע"ש והיינו לר"י וה"נ אני אומר לרבנן בראיית נדה שאינו סותר מ"מ באמצע הספירה אינו עולה לה לחשבון הנקיים לדעת הרמב"ם כיון שאינו טהור וכיון שאינו עולה ממילא סותר יומן אבל בסוף החשבון כיון שמיד שנכנס השביעי נכנס בטהרה וכיון שראיית נדה אינו סותר ממילא עולה לה ושפיר טובלת ליל ח' והיא טהורה ובזה מיירי מחה"ש שהי' יום הז' של נקיים ביום י"ב או אח"כ בז' ימי נדה וא"ש:

ובחידושי להלכות נדה כתבתי בענין זה וז"ל בב"י סי' קפ"ג בד"ה וביום העשירי ומ"ש אבל אם ראתה יום עשירי ויום י"א וכו' לישנא דאבל לא ניחא לי דמשמע בכה"ג לד"ה צריכה שימור יום י"ב מה"ת והא ליתא דלר"ל כיון דעשירי לחודיה לא בעי שימור וי"א לחודיה לא בעי שימור כי חזאי בתרווייהו משמע ודאי דלא בעי שימור, ולפענ"ד כוונת הסמ"ג דקאי אמ"ש ואם ראתה יום עשירי צריכה שימור לר"י יום י"א כנגדו מה"ת וכבר כתב קודם לזה דבראתה יום י"א לבדו א"צ שימור יום י"ב וע"ז קאי אבל אם ראתה יום עשירי, דאז צריכה שימור מה"ת ביום י"א אבל כיון שראתה גם, ויום י"א, וא"כ לא הי' אז שימור לכן אף שעכשיו כלו ימי הזיבה ומתחילין ימי נדה צריכה שימור יום י"ב מה"ת, בשביל ראיית עשירי שנתחייב בשימור בי"א ולא הי' שימור דהא ראתה וא"כ יום י"ב הוי תשלומי י"א וי"א מד"ס מאחר שעבר ימי זיבה וכו', [עיין ב"ח ודרישה שם וסד"ט נדה נ"ד ע"א]:

ובזה א"ש מ"ש מחה"ש בסי' זה לדעת הרמב"ם דאם לא הי' לה ז' נקיים בתוך הי"א יום כשבא יום י"ב שהוא ראשון לז' ימי נדה שוב א"צ ז' נקיים אלא אפי' אם תראה דם אין לה דין זבה כי אם דין נדה ומשפטה כנ"ל שאפי' שופעת כל ז' רק שתפסוק בטהרה יום ז' קודם ביהש"מ טובלת ליל ח' וטהורה וכן כתב רבינו יונה בשמו פ' אין עומדין והוא פלא שהרי כתב הרמב"ם פ"ז מא"ב הי"א ימי לידתה וימי נדתה אם לא ראתה בהם דם הרי אלו עולין לה לספירת ז' נקיים ואם ראתה בהם דם אין עולין לה ימי הראיי' ולא סופרין כל הימים אלא משלמת על הימים שספרה כשיפסק הדם שאין סותר הכל אלא ראיי' של זוב אבל אלו סותרין יומן בלבד, ולהנ"ל לק"מ דודאי אם ראתה ג' ימים ט' ויו"ד וי"א שאז כלו ימי זיבה ומתחילין ימי נדה א"צ ז"נ כלל מאחר שעברו ימי זיבה ובהכי מיירי רבינו יונה ומחה"ש אבל הרמב"ם בפ"ז מיירי שכבר התחילה למנות נקיים בימי זיבה שכבר נתחייבה למנות ז"נ אז צריכה להשלימם גם אח"כ מה"ת ואפי' להי"א דבראתה יו"ד וי"א צריכה שימור בי"ב רק מד"ס היינו משום שלא הי' התחלת שימור בימי זיבה אבל כאן דהי' התחלת ז"נ בימי זיבה שפיר צריכה להשלים גם אח"כ וא"ש, [מל' המע"י נדה דע"ג אות ט' משמע דלא כנ"ל] וד' ישביענו נחת, עד לאחת, ושובע שמחות, ויצליחנו ברוב הצלחות, כנפשו ונפש המיול"ח חותם באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה