בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רכב
שיל"ת ב' איפאלא ג' הדברים תרנ"ד לפ"ק
מנחם ציון יבנה אפריון וישפות שלום להרבני המופלג ושנון מו"ה יושיע פאללאק נ"י:
היום הגיע עדי מכתבך ובו נתקשית בהא דאיתא בסנהדרין קי"ב בעי ר"ח בהמת עיר הנדחת מהו דתיהני בה שחיטה לטהרה מידי נבלה לפי חרב אמר רחמנא ל"ש שחטה מישחט ל"ש קטלא מיקטל או דלמא כיון דשחטה מהני לה שחיטה וכו' וק"ל הא מבואר בחולין פ"א דאפי' שוחט לע"ז מטהר מידי נבלה וכן בזבחים ע' ע"ב דשחיטה מטהר עגלה ערופה מידי נבלה אפי' נאסרה מחיים וגם לאחר עריפה אסורה וא"כ מ"ש בהמת עיה"נ ומכ"ש דרש"י כתב שם בזבחים דאין לך שחיטה בבהמה טהורה שמטמאה ע"ש והארכת בענין עביד לא מהני וציינת נובי"ת יו"ד סי' ח' ואו"ח סי' קל"ו וצל"ח פסחים דף ע"ג:
לפענ"ד האורך שלא לצורך שהרי בפירוש אמרינן בגמ' הטעם דלא תיהני בה שחיטה משום לפי חרב אמר רחמנא ל"ש שחטה מישחט ל"ש קטלא מיקטל ופירש"י דבין בשחיטה ובין בהריגה קרינא בי' לפי חרב דאפי' שחטה מיתה בעלמא הוא ולא מהני מידי וביתר ביאור כתב רש"י ד"ה כמאן ואפי' שחטה מישחט אין בשחיטתה כלום דלא לשחיטה קיימא אלא למיתה ושחיטתה זו הוא מיתת הבהמה ע"ש ובחי' הר"ן הק' ע"ז שאם דעתו לומר שהשחיטה הוא כמיתה ממש א"כ הרי אמרת דלא תיהני לה לטהרה מידי נבלה ומאי קבעי ר"ח ולכן פי' דאיכ"ל דהא לאו שחיטה היא אלא הדין שדנה בה תורה שאמרה לפי חרב ע"ש ועכ"פ זה ל"ש לא בשוחט לע"ז ולא בשוחט ע"ע שאין מקיים בשחיטה דין שדנה לבערה מן העולם ולכן הוי שחיטה לטהר מידי נבלה אבל כאן בעיה"נ שמקיים בשחיטה ד"ת לבערה מן העולם אין זה שחיטה כלל ולהכי קא בעי ר"ח אולי אינו מטהר מידי נבלה ומרש"י נראה דאי מקיים בזה לפי חרב ודאי הוי נבלה וכמתה מאילי' אלא דר"ח מספקא לי' או דלמא לפי חרב היינו שלכ"ד שחיטה אז מקיים לפי חרב אבל כדרך שחיטה אינו מקיים לפי חרב כלל ולכן מהני לה לטהרה מידי נבלה ע"ש ושפיר כתב רש"י בזבחים דאין לך שחיטה בבהמה טהורה שמטמאה אלא דהאי לאו שחיטה כלל הוא:
אלא דגוף הדבר צריך הסבר קצת אמאי לא הוי שחיטה כלל, ונראה משום דכיון דמעשה שעושה בשחיטה הוא מקיים בזה ד"ת הכה תכה וכו' לפי חרב א"כ השחיטה דהוא רשות בטל לגבי מצוה והוי כאלו נשחטה ממילא בלי כח גברא רק כאלו נפלה סכין ושחטה ולכן הוי נבלה ולא שחיטה כלל, או משום דבכל שחיטה קשי' מכי שחט מקצת הושט הוי נבלה דנקה"ו הוי נבלה ועיין רש"י חולין כ' רק משום דהכשר שחיטה כך אבל כאן דהשחיטה הוא קיום ד"ת לפי חרב לבער שלל עיה"נ מן העולם אין זה הכשר שחיטה והוי נבלה, אבל יהי' ההסבר איך שיהי' אין כאן קושי' מאו"ב בשוחט לע"ז ושוחט ע"ע דשם השחיטה וכח גברא הוא לשחיטה וכאן הוא כדי לקיים לפי חרב כמבואר בגמ' ורש"י וחי' ר"ן הנ"ל ותל"מ, וד' ינחמנו בנחמת ציון וירושלים כנפש הדו"ש וחותם בברכה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל