בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה רה
שיל"ת ב' איפאלא ה' בשלח תרנ"ג לפ"ק:
ישאו הרים שלום, לאוצר בלום, ידידי וחביבי הרב הגאון החו"ב כש"ת מו"ה אליעזר נ"י דייטש האב"ד דק"ק האנשאוויטץ:
מכתבו הנעים קבלתי בזמנו ויען ראיתי מתוכו כי בדעתו לשום לדרך פעמיו לכן לא חשתי להשיב ועתה יהי' כמשיב ידי ותחילת דברי פי בד"ת מה שהעיר פר"מ למ"ד נטלפ"ג אסור למה לא ציותה התורה שבירה בכלי חרס במדין ג"כ ול"ל דילפי' משבירת כ"ח דחטאת בפ' צו הא חולין מקדשים לא ילפי' כמ"ש הטו"ז יו"ד סי' צ"ג דודאי אי הו"א דבחטאת צריך שבירה משום הבלוע אפשר דל"ש לומר חולין מקדשים לא ילפי' דהאי לאו מילף הוא משא"כ אי אמרי' דבאמת לא נשאר רק משהו וא"כ ליכא למילף מחטאת כלל דהתם אסרה תורה אפי' משהו עיין שעה"מ פ"ה מחמץ הכ"ה וברמב"ם פ"ח ממעה"ק הי"א:
ולפענ"ד אינני מוצא מקום לתמיהתו דגם אי נוטלפ"ג אסור אינו כ"ח של אי' טעון שבירה ויכול להשהותו בביתו להשתמש בו לחוף הראש וכדומה או למכרו לנכרי ורק בקדשים או בחטאת לשיטת הרמב"ם צריך שבירה משום ביעור נותר ואי ק"ל אמאי לא כתבה התורה בכלי מדין דלא מהני הגעלה לכ"ח גם זה אינו דאי התורה העידה על כ"ח שאינו יוצא מידי דפיו לעולם שנשאר בו טעם ולכן ישבר משום ביעור נותר דלא מהני לי' הגעלה לביעור נותר כמו בכלי מתכות א"כ שפיר ידעי' גם בכל אי' דלא מהני לי' הגעלה ואי לא נשאר רק משהו וגזה"כ הוא בכ"ח בשאר קדשים זולת חטאת שאינו נעשה נותר כמ"ש שעה"מ א"כ באמת בשאר איסורי' נמי מהני הגעלה מה"ת אי אין מבטלין אי' רק מדרבנן ורק מדרבנן אינו יוצא מידי דפיו כמ"ש טו"ז סי' צ"ג לכן אינני יודע שום פירוש לקושיתו:
ומידי דברי בענין זה אעורר במ"ש תוס' זבחים צ"ו ד"ה ואם דבסוף ע"ז קשרי לבשל חטאת והדר שלמים והרי ממעט באכילתן דמיתסרי לזרים לנשים ולעבדים ואין נאכלים אלא ליום ולילה וכו' והב"ח הגיה ואין נאכלי' אלא לזכרי כהונה וכונתו משום דק"ל הא דאינו נאכל אלא ליום ולילה לא הוי נ"ט בנ"ט דאי' רק נ"ט בנ"ט דהיתר כמו שלמים דאתמול, ולפענד"נ סברא ישרה לחלק לפמ"ש הר"ן דהא דנ"ט בנ"ט דהיתרא שרי היינו משום דא"א לחול שם אי' חדש על טעם קלוש ועיין ש"ך יו"ד סי' צ"ד סקכ"ב ולפ"ז בשלמא שלמים דאתמול אין שם שלמים אסרו לאכול למחר רק שם נותר וא"א לשם נותר לחול על טעם קלוש אבל בחטאת שם חטאת אסרו לאכול יותר מיום ולילה ושם חטאת כבר הי' עליו קודם שהי' נ"ט בנ"ט ולכן לא פקע ממנו שם אי' ודמי להא דמיתסרי לזרים ונשים ועבדים ונפסל ביוצא משום שם חטאת ואין צריך לשבש הספרים:
וגם על מה שהק' תוס' שם מרקיק שנגע ברקיק וכו' תמה בספר טה"ק הא התם מיירי בשאר ימות השנה ולפענ"ד לפמ"ש הפלתי רס"י ק' דהיכא דחכמים קבעו דבריהם בלי הפרש אז מהני לבטל גם ד"ת אבל אם לא העמידו דבריהם בכל מקום אז לא מהני לבטל ד"ת ע"ש ולפ"ז בשלמא אם העמידו חכמים דבריהם בכ"מ דמב"מ אינו בטל ברוב שפיר אוקמי דבריהם גם ברקיק שיבא קדשים לידי פסול אבל כיון דכתבו תוס' דבכלי מקדש אוקמא אדאו' ולא העמידו דבריהם בכל מקום שפיר ק"ל מרקיק שנגע ברקיק אמאי אינו בטל ברוב ואמאי הקילו רבנן משום דבריהם להביא קדשים לבית הפסול, וה' יזכני לשעשע בד"ת כי הוא חיינו ואורך ימינו ושנות חיים לנו ולכל הנלוים אלינו כנפשו ונפש ידידו הנאמן:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל