אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה רד

תשובה רג

שיל"ת ב' איפאלא ב' תצוה תרח"ם לפ"ק:

בימי הפורים, יזרח אור לישרים, כבוד ידידי הרב המאוה"ג וכו' מו"ה אשר נ"י אבדק"ק בעלעניעש:

תמול קבלתי מכתבו ולא הי' פנאי להשיב והיום חשתי להשיב להוציא הדאגה מלבו על אודות בנו לכן אמלא כפי קוצר גם על ד"ת, ובמאי דבדק לן לשיטת המחבר באו"ח סי' תנ"א דהולכין בכלי בתר עיקר תשמישו ודעת הטו"ז שם סקי"א דאפילו להחולקין אינו מדינא אלא מחששא מפני המון עם ויסוד שיטה זו בנוי' על ראית רשב"א בתשו' שע"ב ור"ן פכ"ש מכלי שתי' שדי בהדחה אף שכבר אפשר שנשתמש בו חמין והאחרונים הביאו בשם רמ"ע שהק' הא אם לא נשתמש בכלי אי' רק פ"א נמי צריך הכשר כדינו ותי' משום דהוי אב"י ונטלפ"ג מותר מה"ת ואין כאן רק אי' דרבנן וא"כ הם אמרו והם אמרו ע"ש, והקשה פר"מ הלא בברייתא בע"ז תני הכשר כלי שתי' בהדחה ושם תני חדא וכולן שנשתמש בהם עד שלא יטביל ושלא יגעיל ושלא ילבן אסור ומוקי לה כמ"ד נוטלפ"ג אסור והק"ל הא גם אם נשתמש פ"א בחמין צריך הכשר כדינו ומה מהני דרוב תשמישו בצונן ותירץ רמ"ע ל"ש למ"ד נוטלפ"ג אסור:

הנה בהא דקתני בברייתא דברים שנשתמש בהם ע"י חמין וכו' דמגעילן אף דלפעמים משתמשין בהם ע"י האור בלי מים ודאי לא קשיא מה מהני רוב תשמישו ע"י חמין כיון דאם נשתמשו פ"א ע"י האור צריך ליבון דכבר הקשו ראשונים אמאי לא מהני בי' הגעלה להשתמש בו חמין נימא מה דראוי לפלוט ע"י חמין פולט בהגעלה ראשונה ותירץ כיון שבלע ע"י האור אינו מפליט ע"י הגעלה בפ"א רק מעט מעט עיין חולין ח' בתוס' ורשב"א וריטב"א ומבואר בריטב"א ע"ז דע"ו דאם מגעיל כלי הצריך ליבון לא נשאר בו אח"כ רק משהו עיי"ש היטב ולפ"ז תקשי אמאי אסור להשתמש בו אחר הגעלה הא כיון שלא נשאר רק משהו הרי יתבטל וצריך לומר דאסור משום דא"מ אי' לכתחלה וכבר כתבו תוס' פסחים ל' ד"ה לשהינהו דהיכא דאיכא תרתי לטיבותא משהו ונטלפ"ג מבטלין אי' לכתחלה ע"ש ועיין בתה"ד סי' קכ"ח וטו"ז או"ח סי' תרכ"ו סק"ב בשם הב"ח, ולפ"ז ניחא דאזלינן בת"ר תשמישו בחמין אף אם אירע שנשתמשו פ"א ע"י האור מ"מ מה שנשתמשו בו אח"כ בחמין נעשה גיעול לחבירו והוי רק משהו ונוטלפ"ג ושפיר סגי להו בהגעלה, אלא דקשיא אמאי דקתני בברייתא דברים שנשתמשו בהם בצונן סגי בהדחה ואמאי כיון דלפעמים משתמשין בהם בחמין ניבעי' הגעלה למ"ד נוטלפ"ג אסור דבזה ל"ש תי' הנ"ל דבמה שהשתמשו אח"כ בצונן לא פלט כלל ונשאר טעם גמור לא רק משהו

איברא המעיין בפנים בתשו' מ"ע סי' צ"ו יראה דלק"מ דתחלה הביא תי' על קושיתו הנ"ל שדוקא אם לא ידענו בבירור שנשתמש בו ע"י האור ואין לנו רק חששא בעלמא שנשתמש בו מיעוט ע"י הוא שתולין ברוב תשמישו וכוונתם דאזלינן בת"ר ואמרינן שלא נשתמש בו ע"י האור ודחה זה מדעת רש"י ור"ן דס"ל שאפילו ודאי נשתמש מיעוט ע"י האור ורוב ע"י חמין דינו דסגי בהגעלה לכן תי' כתירוץ הנ"ל דסגי בהגעלה משום דהוי נטלפ"ג ע"ש וא"כ לא הוצרך לתירוץ זה רק ליישב דעת רש"י ור"ן אבל ברייתא דס"ל נטלפ"ג אסור שפיר י"ל כתי' הא' שתולין ברוב תשמישו בצונן ולא נשתמש בו חמין כלל דבלוקח כלי תשמיש מנכרים מיירי ואין אנו יודעים בבירור שנשתמש בו בחמין רק חששא בעלמא:

אבל מה דקשיא לי על תי' זה דל"ש למיזל בת"ר אלא במקום שרוב ומיעוט מכחישין זא"ז כגון רוב בהמות כשרות דאם היא מרוב כשרות א"א להיות ממיעוט טרפות וכדומה אבל כאן אין הרוב ומיעוט סותרין זא"ז דאפשר שנשתמשו בו ברוב פעמים בצונן וגם מיעוט פעמים בחמין וסברא זו כתבוה האשר"י חולין פא"ט סי' כ"ה ע"ש, אך גם הא לא תברא דהרי פסקינן בשו"ע יו"ד סוס"י ט"ל כדעת בעה"ע שהביא באשר"י הנ"ל ולא ס"ל כסברת הרא"ש הנ"ל ע"ש וא"ש:

ועוד נ"ל דהרי קי"ל ביו"ד סי' קכ"א ס"ה דכלי הצריך ליבון או הגעלה מותר להשתמש בו צונן אפילו ע"י הדחה ואפילו לכתחלה בדרך עראי, אלא בדרך קבע אסור גזירה שמא ישתמש בו חמין ע"ש, ונ"ל דזה דוקא בכלי שרוב תשמישו ע"י האור או בחמין אבל בכלי שרוב תשמישו בצונן אפילו ידוע שנשתמש בו פ"א אי' בחמין מ"מ מותר להשתמש בו אח"כ היתר בצונן ע"י הדחה אפילו בקבע ולא גזרינן שמא יבא להשתמש בו חמין כיון שרוב תשמישו בצונן וא"כ לכאו' קושית מ"ע לק"מ דנהי דנשתמשו בו פ"א בחמין מ"מ מותר ע"י הדחה כיון דעתה לא ישתמשו בו היתר רק בצונן ולא גזרינן שמא ישתמש בו חמין דהולכין אחר רוב תשמישו וכנ"ל, אלא דהוא שפיר ק"ל על דעת המחבר והפוסקים דגם בכלי שרוב תשמישו בחמין סגי בהגעלה אף דאפשר שפ"א כש נשתמשו בו ע"י האור ומותר להשתמש בו בחמין וע"ז שפיר קשה כיון שנשתמשו פ"א ע"י אור לא מהני הגעלה אפילו להשתמש בחמין שלא ע"י האור כמבואר בסי' קכ"א הנ"ל או דק"ל שמתירין ברוב תשמישו בצונן ע"י הדחה אפילו להשתמש בו בחמין ולכן הוצרך לתי' הנ"ל אבל אברייתא לק"מ דשפיר מותר ברוב תשמישו בצונן להשתמש בו ע"י הדחה והיינו בצונן, ובדבר שרוב תשמישו בחמין דמותר בהגעלה אפילו להשתמש בו ע"י האור אף שפ"א נשתמשו באי' ע"י האור כבר כתבתי בפתח דברי שתירוץ רמ"ע עולה יפה אפי' למ"ד נטלפ"ג אסור ולק"מ זה הנלפענ"ד ויען כי אני טרוד מאוד אסתגר בזה בברכה של שלימה ומי שעשה לאבותינו נסים ונפלאות, יעשה עמנו לטובה אות כנפשו ונפש ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה