בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קצז
שיל"ת ב' איפאלא א' ויצא תרס"ב לפ"ק:
ישאו הרים שלום להרב הגדול, מעוז ומגדול כמו"ה מנחם צבי ראזענבערג רב דק"ק נאדיפאלו:
מכתבו הגיע לידי תמול ביום ש"ק וכו' אודות מי שרוצה לישא אחות אשתו לאחר מיתת אשתו ויש לו בנים קטנים שתגדלם כאם וביקש הסכמתי אם יש לחוש לצוואת מהרי"ח בזה:
הנה בצוואת מהרי"ח כתוב לאמור לא ישא אדם ב' אחיות זו אחר זו ודוקא לזרעו וכו' [עיין אות ל' שם] וא"כ זיל בתר רובא ורוב ישראל אינם מזרעו של מהרי"ח ואין כאן בית ע מיחוש כלל ואף דמשמע מדברי רש"י חולין דף יו"ד דבסכנתא לא אזלינן בת"ר ועיין נובי"ק אה"ע סי' יו"ד, מ"מ נראה דזהו דוקא רק בסכנה שהוא בטבע כמו ארס נחשים שם בחולין אבל לא בסכנה שאינה בטבע רק דרך סגוליי ועיין אמרי אש יו"ד סי' סמ"ך ומ"ש הרמב"ם בפיה"מ יומא דף פ"ג [עיין תשו' הקודמת]:
ועוד כיון דכבר דשו בו רבים שנושאים אחות אשתו לאחר מיתת אשתו הרי אמרינן ביבמות דף ע"ב לענין מילה ביומא דעיבא והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ד' וכן מצינו שבת דף קכ"ט ע"ב לענין הקזה במעלי שבתא ועיין ב"י אה"ע סי' ט' וטו"ז שם לענין קטלנית וה"נ דכוותי':
ועוד נראה דגם מהרי"ח לא אמרה אלא בשלא נשארו בנים קטנים מאחותה שהיתה אשתו ראשונה אבל אם נשארו בנים ממנה וכ"ש קטנים אפשר מצוה נמי איכא לפרנס ולגדל יתומים מאחותה, וראי' לזה דאיתא בירושלמי יבמות פ"ד סוף הי"א ובמס' שמחות פ"ז ומ"ר קהלת פ"ט מעשה שמתה אשתו של ר"ט ואמר לאחות אשתו בתוך האבל התכנסי ותגדלי את בני אחותך אעפ"כ לא בא עלי' אלא לאחר ל' יום וכן הביא ב"י סי' שצ"ב כהאי דיוסף הכהן שמתה אשתו ואמר לאחות אשתו לכי ופרנסי את בני אחותך ע"ש. וי"ל ע"ד צחות דרש"י בחומש פ' וישב כתב דכ"מ שנאמר אחר סמוך ובפ' ראה כ"מ שנ' אחרי מופלג והוא מב"ר פמ"ד והביאו תוס' גיטין ס' ד"ה ופרשת ולכן כתב מהרי"ח זו אחר זו בסמוך בעוד שלא הי' לו בנים מאחותה ולא אחרי מופלג שכבר הי' להם בנים:
אבל יש לדחות ראי' זו ע"ד שכ' נוב"י על ענין אחר מצוואת מהרי"ח דודאי לא הי' כח ביד מהרי"ח לאסור דבר שמפורש בתלמוד להיתר רק שצפה ברוה"ק שזרעו לא יצליחו בזיווגם כאלה [עיין מהדו"ת אה"ע סי' ע"ט] וה"נ אף שבירושלמי ומקומות הנ"ל מפורש להיתר ולדעת טו"ז בכמה דוכתי דדבר המפורש להיתר בתורה אין כח ביד חכמים לאסור, ה"נ אפילו חכמי התלמוד לא הי' כח בידם לאסור שהרי מקרא מלא הוא ואשה אל אחותה וכו' עליה בחייה הא לאחר מיתה שריא כדאמרינן יבמות ח' ע"ב האי בחייה מבע"ל למעוטי לאח"מ, מ"מ צפה ברוה"ק שזרעו לא יצליחו בנישואי ב' אחיות זאח"ז:
ומ"מ כיון דיש לחלק דביש לו בנים קטנים מאחותה לא אמרה מהרי"ח [עיין בפנים בס' חסידים סי' תמ"ז ושם אדרבה משמע דרק כשאשתו ראשונה הניחה בנים יש קפידא ובכנה"ג אה"ע סי' ס"ב בהגהת ב"י ס"ה תמה עליו מהאי דיוסף הכהן הנ"ל] ובצירוף טעמים הקודמים גם אני מסכים והולך שר' שמואל וויינרעב נ"י יכול לישא אחות אשתו ויהי' זיווגם עולה יפה, יראו זרע יאריכו ימים בטוב ובנעימים ולא תאונה אליהם רעה, אך טוב וחסד בכל שעה, ידידו דוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל: