בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קצו
שיל"ת ב' איפאלא עש"ק לס' קדושים סת"ר לפ"ק:
שוכ"ט לתלמידי האהוב הרבני המופלג כמו"ה זכרי' שווארץ נ"י בקה"י סארוואש:
תמול לעת ערב הגיעני מכתבך ונפשך בשאלתך אודות בת אחיך אשר שדכו לה בחור אחד ושם אם המשודך כשם המשודכת הינדל ומצד המשודך מקפידין מפני צוואת רבינו יודא החסיד זי"ע אות כ"ו שלא ישא אשה ששמה כשם אמו אם יש לחוש לזה, ואין דעתי נוחה להשיב ולהורות הלכה למעשה בענינים אלו אבל מפני אהבתך מראה מקום אני לך בחכ"א כלל קכ"ג אות י"ג שכתב דזה דוקא כשהם משולשים דהיינו אם יש לאדם אשה ששמה כשם אמו לא ישא בנו אשה ששמה כך, אבל בלא"ה אין קפידא, וכן העלה החת"ס אה"ע ח"ר סוס"י קט"ז והביאו ראי' מס"ח סי' תע"ז וכן הסכים ע"י בשו"ת אבני צדק אה"ע סי' י"ב ואו"ח סי' כ"ח והביא שם שכן הורה זקינו הגאון הקדוש זצוק"ל הרבה פעמים בסוף ימיו, הגם שבתשובה אחת [ע"ל סי' קצ"ה] פקפקתי ע"ז דבסי' תע"ז לא מיירי מזה שאשת האב הוא אמו אלא באשת האב שאינו אמו שלא יהי' לאב והבן ובן הבן נשים ששמותיהן שוות ובזה אין קפידא אם אינן משולשים אבל באמו אפשר דלא בעינן משולשים, [ואולי זה כונת המשנת חסידים שהביא האב"צ הנ"ל, וחידש בעיני על תשו' אב"צ או"ח הנ"ל שכתב שלא מצא בשום ספר שיש קפידא שלא ידורו שני אנשים ששמותיהן שוות בבית אחד, ותימא שלא זכר דברי ס"ח סי' תע"ז הנ"ל שכתב וכל ג' או ד' שדרים בבית אחד ששמם אחד לא יצליחו וכו']:
ובנובי"ת אהע"ז סי' ע"ט הוכיח דרי"ח רק לזרעו אחריו צוה ולא לאחרים וכן הביא בסו"ס נזיר השם מהגאון הפלא"ה וכ"נ מפ"ת אה"ע סי' נ' סקי"ד בשם תשו' שב יעקב סי' כ"ג, ובתשו' אמרי אש יו"ד סי' סמ"ך הוכיח מגמ' סוטה י' ע"ב דגם האי דלא ישא אשה ששמה כשם אמו הוי רק לזרעו וכבר קדמוהו רבנן בסה"ד אות שי"ן ובס' עיון יעקב סוטה שם ולפ"ז בסתם בנ"א אין חשש שמא הוא מזרעו דזיל בתר רובא שאינם מזרעו, ואף דמבואר ברש"י חולין ד"י דבסכנתא לא סמכינן ארובא ע"ש, מ"מ כבר חילוק שם בתשו' הנ"ל בין סכנה שהוא בטבע ובין סכנה שאינו בטבע אלא שכתב שאין לו ראי' לזה, אבל אני בעניי מצאתי און לחילוק זה בפיה"מ להרמב"ם יומא פ"ג שכתב ואין הלכה כר' מתי' בן חרש בזה שהוא מתיר להאכיל לאדם הכבד של כלב שוטה כשנשך כי זה אינו מועיל אלא בדרך סגולה וחכמים סוברים כי אין עוברין על המצות אלא ברפואה בלבד ר"ל בדברים המרפאים בטבע וכו' ע"ש:
ועוד יש לצדד ולומר דהא דלא סמכינן בסכנתא ארובא ה"ד בסכנת מיתה כמו בחולין שם גבי נחשים ומשום דאין הולכין בפקנ"פ בת"ר כמבואר ביומא פ"ה, אבל בזה אפשר דליכא סכנת מיתה רק שלא יצליחו ח"ו שפיר אזלי' בת"ר:
אלא דלפמ"ש שם בתשו' הנ"ל עפ"י זוה"ק ר"פ וילך דלפעמים אדם נושא אשה שאינה בת זוגו אלא בת זוג של אחר ועדיין לא מטי זמני של בן זוגה לישא אותה והוא ניסת לאחר וכיון דמטי זמני' דבן זוגה לישא אותה נדחה האי דנסיב לה מפניו ואיתכניש עד דלא מטון יומוי וע"ד כתיב ויש נספה בלא משפט, וצפה רי"ח ברוה"ק כי זרעו לא יהי' בזיווגם שיווי שמות ואם ימצא שיווי שמות איננו זיווג שלו וכאשר ימטא זמנו של בן זוגה יודחה מפניו ויתכניש לכן צוה לזרעו שלא ישאו בשיווי שמות ע"ש, ולפ"ז גם בזה יש סכנת מיתה ולא אזלינן בת"ר, ובזה יש לפרש מה שאחז"ל ריש סוטה מ' יום קודם יצירת הולד ב"ק יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני וע"י כן זימנין גם בית פלוני לפלוני פי' גם כשניסת לאחר והוא בית פלוני כר"י בגיטין נ"ב דקרי לאשתו ביתו חוזרת לפלוני שהוא בן זוגה כנ"ל וא"ת האשה מה פשעה ומה חטאתה שתקראנה אותה כאלה ועיין ברי"ף בעין יעקב ריש סוטה, לזה תירץ שדה פלוני לפלוני כמ"ש שמ"ק ריש כתובות ד"ה נסתחפה שדהו דהאשה קנין כספו של בעל וכו' ותלוי הוא במזלו ע"ש, אבל קמייתא עדיף מבתרייתא דכיון דאין הסכנה בטבע שפיר אזלי' בת"ר:
ועוד אפשר דרי"ח אפי' לזרעו רק לדרי' תיקן וכדאמרינן גיטין ל"ו ע"ב כי התקין הלל פרוזבל לדרי' הוא דתיקן וכבר רמז ע"ז בנוב"י הנ"ל או אולי עד שלשה דורות כמ"ש בב"ר ורש"י בחומש פ' וירא בפסוק אם תשקור ולניני ולנכדי עד כאן רחמי האב על הבן ועיין בחו"מ סיל"ג ס"ב:
ועוד שמעתי תקנה לפמ"ש בתשו' השיב משה סי' ס"ט שמקובל בידו שאם יש לאחד מהם ב' שמות ושם האחד מהשנים הוא בשיווי אין לחוש ע"ש ובס' נזה"ש הנ"ל ולכן משנין שם אחד מהם גם אם יש לשניהם רק שם אחד ומוסיפין לא' מהם עוד שם שיהי' נקרא בב' שמות ושוב אין לחוש, שו"ר שהפ"ת אה"ע סי' ב' סק"ז הביא בשם כרם שלמה שהחת"ס עשה כן הלכה למעשה, והנה כי כן מבואר בצוואת רי"ח אות כ"ז ואם ניסת ישנה שם האחד אולי יש תקוה אלא דמשמע דוקא אם כבר נשאה בדיעבד וכולי האי ואולי וא"כ אפשר דלעשות כן לכתחלה יש קפידא וגם בדיעבד אינו ברור:
אבל לפמש"ל י"ל להיפוך דהרי אחז"ל ר"ה ט"ז ע"ב דשינוי השם מקרע גזר דינו של אדם וכתב מהרש"א בח"א בשם סמ"ג עשין ט"ז שהטעם בשינוי השם כלומר שאני אחר ואינו אותו האיש שעשה אותו המעשה [ועיין רמב"ם פ"ב מה' תשובה ה"ד] ולפ"ז הא דמהני שינוי השם בשיווי שמות היינו משום דהחשש הוא שיודחה מפני בן זוגה וכיון שנשתנה שמה הרי אחרת היא ואינה אותה שהוא בת זוגו וא"כ אין השני נדחה כלל. ומעתה י"ל דוקא אם נשתנה שמה אחר נישואין יש ספק כיון דבשעת נישואין לא זכה בה השני עולמית רק עד דמטי זמני' של ראשון אבל בנשתנה שמה קודם הנשואין עד שלא היתה בת זוגו של ראשון ודאי יש תקנה שלא תאונה אליהם רעה, וגם אפשר שאין כאן ספק אלא במשנה שם אמו אבל במשנה שם המשודכת שאחרת היא ואינה בת זוגו של ראשון כנ"ל א"כ אין כאן בית מיחוש כלל:
לכן נראה דטוב יותר לשנות שם הבת המשודכת משם אם המשודך וגם נראה דטוב להחזיק שם השינוי בעיר שלשים יום קודם הנשואין ועיין ב"ב קס"ז ע"ב, הנה הראיתי לדעת שיש להם על מה שיסמכו וישמחו יראו זרע יאריכו ימים, יבלו בטוב ימיהם ושנותיהם, כנפשם ונפש החותם בברכה שלימה, רבך דושו"ט:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל