אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קצה

תשובה קצד

שיל"ת ב' איפאלא ג' לס' תשא תרנ"ד לפ"ק:

בחודש אדר. שלמא אשדר, לאהובי תלמידי צמידי הרבני החריף ובקי, זך הרעיון, ומטיב הגיון כמו"ה זושא פריעדמאן נ"י בק"ק נירעדיהאז:

מכתבך קבלתי ובמאי דבדקת לן על בחור אשר נקראו לס"ת בשם יושיע זעליג והעולם קורין אותו רק בשם זעליג וכמעט נשתקע שם יושיע אי שפיר דמי לישא בת איש ששמו יושיע לחוד, הנה בצוואת ר"י החסיד אות כ"ו כתוב לאמור לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו או שמו כשם חמיו ע"ש וציין עיין תע"ז:

ובחכ"א כלל קכ"ג אות י"ג כתב דזה דוקא במשולשים והביא ראי' מס"ח סי' תע"ז הנ"ל וכ"כ החת"ס אה"ע ח"ר סוס"י קט"ז וע"ז סמך גם בתשו' אבני צדק או"ח סי' כ"ח ובתשו' אחת דחיתי דבריהם דשם לא מיירי בנושא אשה ששמה כשם אמו אלא דשמה כשם אשת אביו שאינו אמו ובזה הוא דבעינן משולשים אבל אם שמה כשם אמו או שמו כשם חמיו אין ראי' משם דבעינן משולשים כמבואר למעיין שם והארכתי בזה [ע"ל סי' קצ"ד]:

אמנם כבר הסכימו גדולי אחרונים דאם יש לאחד מהם שני שמות והשני אין לו רק שם אחד מאותן שתי שמות אין קפידא כיון שאין השמות שווין לגמרי ועיין תשו' השיב משה אה"ע סי' ס"ט ובתשו' מהגאון הפלא"ה הנדפס בסו"ס נזיר השם:

ובתשובת השיב משה הנ"ל הקשה אהא דכתוב בס"ח שני בנ"א ששמותיהן שווין לא יזדווגו יחד ילדיהן וכו' מברכות מ"ב ע"א ר' יודא הוי עסיק לי' לברי' בי ר' יודא בר חביבי וכו' ע"ש מה שתירץ, ואמת כי משם אין ראי' וקושי' כ"כ דבי ר"י לאו דוקא בתו אלא משפחתו או אפילו השיאה יתומה שאינה ממשפחתו ועיין רש"י קידושין מ"ז ד"ה בבי רב וברכות כ"ה הני ציפי דבי רב ורש"י שם ומגילה כ"ח ע"ב מאי בי רבנן ורש"י שם וב"ב דק"ה ע"ב ורשב"ם שם ועיין ערוך ערך בי:

אך בתשו' אמרי אש יו"ד סי' סמ"ך הביא ראי' מסוטה דף יו"ד ע"ב אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי אלמא דהוי שמו כשם חמיו ע"ש וכבר קדמו בעיון יעקב להגאון בעל שבו"י סוטה שם ובס' סדר הדורות אות שי"ן גם שמעתי להעיר ממנחות דכ"ט רע"ב ע"ש ולגי' שמ"ק שם ועיין חולין דק"י ע"א וגם להגורסין במנחות ראמי באל"ף ע"ש אין משם ראי' אבל בלא"ה נלפענ"ד דאין ראי' מחכמי הש"ס לפ"מ דמשמע בס"ח סי' תפ"ח דודאי הנושא אשה לש"ש בלי שום פנוי' אחרת אין לחוש לכל הני דברים דשומר מצוה לא ידע דבר רע ע"ש ועיין יבמות ט"ל מצות ייבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהי' מכוונים לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונים לשם מצוה אמר מצות חליצה קודמת למצות ייבום ועיין בטוש"ע אה"ע סי' קס"ה ובב"ש שם, וה"נ דכוותי' חכמי הש"ס שהיו מתכוונים למצוה לא היו צריכין לחוש לזה:

אבל בזמן ר"י החסיד שלא היו מתכוונים לשם מצוה שפיר י"ל דאיכא קפידא וחששא, ובזה מיושב מה שהקשה בנובי"ת אה"ע סי' ע"ט, ואחר כמה שנים אמר לי בני הרב הגדול מו"ה יודא צבי נ"י שכן כתב גם הגאון הקדוש מצאנז בספרו דברי חיים חלק ראשון אה"ע סי' ח' והנאני:

וגדולה מזו כתב בנובי"ק אה"ע סי' יו"ד דאפילו חשש קטלנית דהוזכר בגמ' לאי' ל"ש בייבום משום דשומר מצוה לא ידע דבר רע [וקדמו בזה מהרלב"ח בתשו' סי' ל"ו הביאו חכ"ץ סי' א' ועיין בתשו' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות נ'], והגם דאין ראי' משום דהתם א"א באחרת רק בזו שייך שפיר שומר מצוה ואף דאפשר בחליצה מ"מ כיון דמצות ייבום קודמת שפיר הוי שומר מצוה מה שאין כן בזה דאפשר לישא אחרת וכמו שכתב רשב"א נדרים ט"ז דמהאי טעמא ל"ש במצותפו"ר מללה"נ ע"ש, מ"מ זכר לדבר מיהא איכא לחלק בין מתכווין לשם מצוה או לא וחזון הרביתי בזה [ע"ל סי' דש"מ וסי' ש"נ]:

ועכ"פ ביש לאחד שני שמות והשני אין לו אלא שם אחד מאלו השני שמות פשוט בכל האחרונים שאין קפידא כנ"ל ומכ"ש בנ"ד שנקרא בפי כל ההמון רק בשם זעליג ולא בשם יושיע כלל, ואף דעולה לס"ת בשני שמות גם בשם יושיע, מ"מ הרי גם בשני שמות אין קפידא, אלא דיש לחקור אולי זה דוקא באם שם השני אינו יוצא מן הראשון אבל כאן שם זעליג הוא כינוי ויוצא משם יושיע הוי רק כשם אחד ויש קפידא ועיין באה"ע סי' קכ"ט סט"ו וב"ש שם. אבל הב"ש בשמות אנשים אות יו"ד כתב דזעליג הוא כינוי ליצחק ולא כינוי ליושיע ועיין טיב גיטין וא"כ שפיר הוי שני שמות ואין קפידא:

אך במדינתנו שמעתי רבים הנקראים בשם זעליג עולין לס"ת בשם יושיע ומזה נראה שהוא כינוי גם ליושיע והוי שם אחד. אבל נ"ל כיון שאין דרך לעלות לס"ת בשם הקודש ובכינוי של זה השם הקודש עצמו א"כ כיון שזה עולה לס"ת בשם יושיע זעליג מוכחא מלתא דהאי כינוי זעליג אין משם יושיע רק כינוי משם קודש אחר כמו יצחק ועיין ב"ש סי' קכ"ט סקכ"ז בשם מהרש"ל לענין גט היכא דיש לכינוי שם קודש אחר כמו כאן שיש לזעליג שם קודש אחר שהוא יצחק המוזכר בב"ש ודאי זעליג הוא שם אחר משם יושיע ויש לו שני שמות וא"כ אין קפידא, ויש לדמות דבר זה למאי דאמרינן בשבועות כ"ג דאף דשתיי' בכלל אכילה, מ"מ כיון דאמר שלא אוכל והדר אמר שלא אשתה גלי אדעתא דהך אכילה דקאמר גרידתא קאמר עיי"ש והכי נמי כיון דעולה בשם יושיע ושם זעליג גלי אדעתא דהאי שם זעליג הנקרא בפי המון אינו משם יושיע רק משם יצחק והוי שני שמות ואין קפידא וחששא כלל, ואם מד' יצא הדבר לא תאונה אליהם רעה, רק ששון ושמחה ישיגו וזיווגם יעלה יפה, ובפרט בזה"ז אשר לאיש הולך בדרכי ד' קשה למצוא זיווג הגון וכשר וא"כ כ"כ באחרת ועיין ב"י אה"ע סי' ט' ודאי שומר מצוה לא ידע דבר רע. והי' שלום וברכה וחיים, מאלקי השמים, כנפשך ונפש רבך ידידך אוהבך בכל לב ודוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה