בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קצד
שיל"ת ב' איפאלא ה' תצא תרמ"ה לפ"ק:
שוכ"ט לתלמידי המופלא ומופלג השנון כ"ה דוד נ"י מארקאוויטש בק"ק מאדע:
מכתבך קבלתי בזמנו ואחר עד עתה להשיב מפני כמה דברים והגם כי אין דעתי נוחה להשיב לבחורים בדבר הנוגע להוראה אבל יען אני שמח בחלקי עם בני מאד"ע האמונים על ברכי תורה לא אשיב פניך ריקם, אודות בחור אשר שידכו לו בתולה אשר שמה כשם אמו הבאת דברי חכמת אדם כלל קכ"ג אות י"ג דמ"ש בצוואות ר"י החסיד לא ישא אשה ששמה כשם אמו הוא דוקא אם הם משולשים והביא ראי' מספר חסידים סי' תע"ז עיי"ש וכן כתב בחת"ס אה"ע ח"א סוס"י קט"ז ופ"ת יו"ד סי' קט"ז ואה"ע סי' ב' ועיין בתשובת אבני צדק או"ח סי' כ"ח:
ולפענ"ד לא דקו רבנן בהאי מלתא כי בסי' תע"ז לא מיירי בנושא אשה ששמה כשם אמו רק שמה כשם אשת אביו שאינה אמו ובזה אינו אסור רק במשולשים וז"ל שם כן האדם שלקח אשה ששמה רבקה ובנו לקח אשה ששמה רבקה ובן בנו לקח אשה ששמה רבקה לא יצליחו תמצא היא לא תצליח שהיא משולשת או הוא משולש שהאדם והבת ובת הבת לקחו ג' שמות נמצא הוא לא יצליח וכו' ולדעתי לשון שהאדם הוא טעות וצ"ל שהאם דאלו על האב ל"ש לשון שהוא ובתו וב"ב לקחו ג' שמות שהרי הוא אחד מן הג' שמות וא"כ גם זה מיירי שהבת לקחה איש ששמו כשם בעל אמה שאינו אביה ובזה בעינן משולשים [א"ה בספר חסידים אשר לפני כתוב במקום שהאדם שהאשה ומכוון לדברי המחבר] אבל בשם האשה כשם אמו או שמו כשם חמיו אסור אפי' באינו משולשת:
ותדע שהרי בסי' תע"ז כתב בשמות הנשים שווין שהיא לא תצליח וא"כ אין אי' על האיש לישא אותה רק עליה להנשא לו וא"כ אמאי תלה בצוואה האי' בו שהוא לא ישא אשה ששמה כשם אמו אלא ודאי כדכתיבנא דשם מיירי באינו אמו אבל כאן באמו האי' גם עליו אפי' באינו משולשים:
ומה שהבאת דנובי"ת אה"ע סי' ע"ט הוכיח שלא צוה כן רק לזרעו דהרי אוסר להשיא בתו לאחי אשתו ובגמרא אמרו שהוא מצוה לישא בת אחותו כבר תירץ קושי' זו בפירוש לספר חסידים סי' הנ"ל דלישא בת אחותו מאב הוא מצוה אבל בת אחותו מאם אינו מצליח עיי"ש וכזה י"ל על כל הקושי' שהק' נוב"י שם עיי"ש:
ולפענ"ד נראה עוד לפי מה דמשמע מדבריו בסי' תפ"ח דודאי הנושא אשה לש"ש בלי שום פני' אחרת אין לחוש לכל הני דברים ושומר מצוה לא ידע דבר רע ואפי' חשש קטלנית שהוזכר בגמרא כתב בנובי"ק אה"ע סי' יו"ד דל"ש בייבום משום שומר מצוה וכו' [ע"ל סי' קצ"ה] ואף דודאי לענין לישא ב"א שייך חשש קטלנית משום דאפשר באחרת ורק בייבום שהוא מ"ע מה"ת ומצות ייבום קודמת לחליצה כדאמרי' ביבמות מ"מ לענין הני דברים שלא הוזכרו בגמ' ודאי המצוה אגוני ומצלי בעידנא דעסיק בה ובזה אמרו בגמרא דמצוה לישא בת אחותו אבל במתכווין גם להנאתו בזה כתב ספר חסידים שאין הזיווג מצליח וגם בזה מיושבים כל הקושיות שהק' נוב"י שם דכל הני זיווגים שמצינו בגמ' נגד ס"ח הם היו מתכוונים לשם מצוה והי' זיווגם בקדושה ובטהרה:
ובזה ניחא תמיהת נוב"י שלא מצינו אי' זה בגמ' משום דבזמניהם אכשיר דרא ומתכוונים לשם מצוה לא הי' חשש בזה אבל ר"י החסיד ראה שנתקלקלו הדורות ונתעוותו המעשים ואינם מתכוונים לשם מצוה לכן צוה להתרחק מזווגים כאלה והיא לא תצליח אם לא ברחמים גדולים וכמ"ש שם בסי' תע"ז כך ענין השער וצריך רחמים גדולים להפוך השער מענינו והרי אמרו ביבמות ט"ל מצות ייבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונים לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות ייבום ועיין בטוש"ע אה"ע סי' קס"ה וב"ש שם, והנני חותם בברכת השנים וברכת התורה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל