בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קצג
שיל"ת מאדע עש"ק ואתחנן תרל"ט לפ"ק
לכבוד רב האי גאון המובהק ומפורסם קדוש ד' מכובד כקש"ת מו"ה יקותיאל יודא נ"י טייטעלבוים אב"ד ור"מ דק"ק סיגעט:
נפשי בשאלתי הנה בני קהלתי בונין בית דירתי וכבר סתרו הבונים מקצת מן התנור שאופים בו ובאמצע נזכרתי בצוואת רי"ח וצויתי להפסיק ויען ראיתי כי לא מזדהרי אינשי בהכי אמרתי אשאל פה קדוש אולי יש בזה דבר מקובל להתיר:
גם אני נבוך קצת בלשונו שם שכתב לא יתוץ אדם תנור וכירים שאופין בו אם הכונה דוקא שרגילין לאפות בו משא"כ גם בהיותו לא אפו בו כמה שנים אין סכנה, וכן תנור שלי לא אפו בו זה שנים רק אולי באיקראי וכמו בקציצת אילן מאכל שאין סכנה באינו עושה פירות כמבואר באחרונים או ל"ד לקציצת אילן דשם אינו ראוי לעשות פירות אבל התנור ראוי לאפות בו וגם אם נתקלקל אפשר לתקנו ביד"א, ומ"ש שאופין בו היינו לאפוקי תנור בית החורף, או שאופין בו אכירים קאי:
וגם אולי כונתו דאין סכנה אלא לנתוץ בעצמו ולא לבעל התנור ולדר שם אף שאומן נכרי עושה עפ"י מצותו וכן משמע סוף לשונו כל עושה אלה, וגם בלשון להשתמש באותה מקום אלא יניח אותו לתקן שנית א"י אם כונתו דלצורך מקומו אסור אף דבקציצת אילן מתיר הרא"ש לצורך מקומו בב"ק צ"א והביאו טו"ז יו"ד סי' קט"ז, אבל כאן אינו מותר אלא ע"מ לתקנו במקומו או דלמא די לתקן אותו אף שלא במקומו, ובאמת בתנורי א"א לבנות באבנים שסתרו לא במקומו ולא שלא במקומו כי מקולקלים לזה:
ואפשר כונתו להשתמש באותו מקום בבנין אחר ולא יניח אותו לא קאי אתנור רק אמקום שיניחו בלא בנין שיהי' ראוי לתקן שנית, ואפילו אי אתנור קאי אולי דוקא אם אפשר לתקן בחרסי הראשון דאף שכתבו התוס' פסחים דף ל' ע"ב דאחר נתיצה פנים חדשות בא לכאן היינו צורת התנור הוא פנים חדשות לענין טומאה דאין החרסין מקבלין טומאה אבל עכ"פ החומר אינו פנים חדשות לכן אפשר לתקנו שנית אבל בדידי שא"א לתקן בלבנים ראשונים אפשר לא בעי לתקן שנית, רק יש בו ריעותא שעדיין לא נסתר כולו ואסור לנתוץ הנשאר:
אך אין זה ענין דתליא בפלפול וסברא ולא כתבתי רק להערה בעלמא, לכן אשאל ממנו מענה לשון להשיבני על אתר כי אקרו"ט אצים עלי שמא שמע רבי או ראה או ידע שאין קפידא או שמא מותר לעשות מגדול קטן שלא יהי' רק חלק ד' ממה שהי' ואם גם זה אסור וצריך להיות בנוי בכל שטח המקום שהי' מתחלה אולי מותר עכ"פ למעט חללו שיהי' רק חלק ד' ממה שהי' חללו מקודם, או אולי יש תקנה למכור המקום והתנור לאומן נכרי והוא יעשה בו כרצונו ואח"כ לחזור ולקנות ממנו ואין סכנה, וכמדומה שכן נוהגין בקציצת אילנות [עיין בית שלמה יו"ד סי' קצ"א] הכ"ד החותם באהבה ובחיבה הדוש"ה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל:
[א"ה הא לך תשובת הגה"ק מו"ה ייט"ב זצ"ל וזל"ק:
יום ה' פ' עקב תרל"ט לפ"ק סיגוט יע"א:
שלום לכבוד הרב הגאון החסיד המפורסם מו"ה עמרם נ"י אבדק"ק ה' מאד:
מכתבו הגיעני ואשר שאל ע"ד התנור שרוצים לסתרו אין בזה קפידא כלל רק שאל ישאר שם במקום התנור שום אבן מהתנור ואף קרקעות התנור יטלו משם עד טפח או יותר וישליכו לחוץ וכן עשו בבית התפלה שלי בהבנותו שהי' שם תנור שאפו בו כבר וסתרו אותו כי כך מקובלני מהגה"ק מה"ר שלום מבעלז זלה"ה לכן אל ירא ואל יפחד יהי' ד' עמו כנפשו ונפש ידידו אוהבו, יקותיאל יודא ט"ב, עכל"ה]: