בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קצא
שיל"ת ב' איפאלא עש"ק בא תרנ"ד לפ"ק
שוכ"ט ורוב ברכות והצלחות לחתני ידידי הרב הגדול בתורה, מעוטר בתפארה, כש"ת מו"ה יוסף צבי נ"י סופר רב בק"ק שאמשאן:
מכתביך הנעימים קבלתי ואשר שאלת דבנובי"ק יו"ד סי' ט"ז מבואר דס"ל דגם קודם שנודע הספק שייך ביטול ובסי' ל"ג ד"ה אלא כתב דדוקא נמלחו יחד אחר שנודע התערובת ונתבטל אינו אסור אבל קודם שנודע התערובת ל"ש ביטול ואיך לידייני להאי דינא. הנה הערת גם אהא דמבואר בסי' ק"י ס"ה דמה שפירש קודם שנודע התערובת מותר מש"ך סי' צ"ט סקכ"א דל"ש ביטול קודם שנודע הספק. ובאמת אין הנידוני' שוין כלל דבסי' ק"י לא איירי מדין ביטול כלל דחהר"ל אינו בטל מדרבנן רק הותר משום דכל דפריש מרובא פרוש ולענין זה צריך שיהי' נולד הספק אחר שפי' דאם נולד הספק במקום קביעות כל קבוע כמע"מ דמי ול"ש מרובא פרוש אבל בסי' צ"ט מיירי מדין ביטול ובזה דעת הש"ך דאם נודע הספק ונתבטל נהפך אי' להיתר וכבר נקרא עליו שם היתר ואינו חוזר וניעור אבל קודם שנודע הספק ניתוסף עליו אי' חוזר וניעור כיון שעדיין לא נודע שנהפך איסור להיתר ולא נקרא שם היתר על האי' לכן כיון שבשעה שנולד הספק כבר ניתוסף אי' אסור דחוזר וניעור אבל לא אמר הש"ך מעולם דקודם שנודע ל"ש ביטול דו"ק ותשכח שכן הוא:
ובהכי אין כאן סתירה בדברי נוב"י דודאי גם קודם שנודע הספק שייך ביטול כמ"ש בסי' ט"ז אלא לענין שנא' דנתבטל יבש ביבש חד בתרי ונהפך אי' להיתר שלא יאסר בנו"ט בהיתר הא לא אמרי' אלא בנודע התערובת קודם שנתן טעם בלח שכבר נקרא עליו שם היתר אבל כ"ז שלא נודע התערובת ולא נקרא עליו שם היתר נהי שנתבטל יבש ביבש חד בתרי מ"מ כשנותן טעם לח בלח חוזר וניעור וכמ"ש הש"ך סברא זו בסי' צ"ט סקט"ו בשם או"ה להיפך דאף דאמרי' חענ"נ וצריך ששים נגד כולה מ"מ אם ניתוסף היתר קודם שנודע התערובת סגי בס' נגד אי' ולא בעי ס' נגד כל החתיכה כיון שעדיין לא נקרא עליו שם אי' ע"ש, ויען אני חלוש וטרוד קצרתי תן לחכם ויחכם עוד ובזה יבא שלום ינוח על ראשכם ונשמע ונתבשר במהרה בשורות טובות כנפשך ונפש חמיך דוש"ת באהבה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל