אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קפז

תשובה קפו

שיל"ת ב' איפאלא יום א' לס' ינצרנהו כאישון עינו עשי"ת תרנ"ח לפ"ק:

יגמור ה' בעדו החתימה לטובה, בנחת ושובה, עד זקנה ושיבה, לכבוד אהובי ידידי הרבני החו"ב איש חיל, העוסק בתורה יום וליל, מחו' כש"ת מו"ה משה שמואל נ"י שטערן, יהיל כוכבו:

בראש השנה העבר לטובה קבלתי ברכתו ברכת השנים וכן לב אדם אל האדם וממעמקי לבי קול ברך לו אקרא ברכת הבית ברובה וברכת התורה באהבה רבה וזמן תורה לחוד אשר כתב ליישב ב קושי' המובא בהגהות יד שאול יו"ד רס"י ק"ט עמ"ש פרי תואר שם ובאריכות בסי' צ"ט ד"ה ונראה דתערובת חד בחד הוי רק ספק אי' די"ל אין להתיר רק ברוב היתר וי"ל אין לאסור רק ברוב איסור ולרמב"ם דסדא"ו מה"ת לקולא אינו אסור רק מדרבנן אפילו לאכול אדם אחד שתיהן בבת אחת ולפי זה גם להסוברים דסדא"ו מה"ת לחומרא עכ"פ ליכא מלקות אפי' אוכל אדם אחד שתיהן בבת אחת רק אי' דאו' בעלמא א"כ איך יפרנס הא דנדרים ס"ח דאמרינן כגון דנדרה מתרין זיתין ושמע ארוס והיפר לה ואכלתנון אי אמרינן מיגו גייז לקי ואמאי הא הוי תערובת חד בחד ולרמב"ם מותר מה"ת ולרשב"א נמי ליכא מלקות רק אי' בעלמא, ומתחלה עלה בדעתי ליישב עפ"מ שכתב רש"י בזבחים ק"י דבעי התם קומץ מהו שיתיר כנגדו בשירים ופירש"י הקטיר קומץ לבדו על מנת להתיר חצי השירים ובוררן לחלקן מהו לאכלן מישרי שרי פלגא לגמרי או קלושי מיקלש לאיסורי' דכולהו שירים וקומץ ולבונה תרווייהו אכולהו שירים רמי וכי מקטיר לחד מקליש לי' איסוריהו ומיהו לא אישתרי מידי מינייהו לגמרי ותוס' שם כתבו ומ"מ תימא דאפי' למ"ד משרי שר' לה האיך מתברר חלקו של קומץ ובצאן קדשים הגיה דאפי' למ"ד יש ברירה האיך מתברר וכו' ודבריו תמוהים דודאי מצינו ברירה בכהאי גונא בתמורה ל' וניפוך חדא להדי כלבא והנך כולהו לישתרי וכן ביומא נ"ה פריך ונברור ארבע זוזי ונשדי בנהרא והנך נישתרי אלא דתוס' בתמורה שם כתבו דפריך למ"ד דאית לי' ברירה ולשיטתם מקשו בזבחים על רש"י אבל מדברי רש"י נראה דאפי' למה דקי"ל אין ברירה מ"מ בכה"ג אמרי' ברירה לכולי עלמא, ולפ"ז שם בנדרים נמי אפשר לברר זית אחד לאי' וזית אחד להיתר וכיון שאפשר לסלק האי' לא מקרי תערובת כלל והוי כזית אחד איסור וכזית אחד היתר ושפיר לקי על כזית אי' אי מיגז גייז אבל לשיטת תוס' קשיא:

שוב נתישבתי דזה אינו דהרי רש"י והר"ן והרא"ש שם בנדרים פירשו דאכלה לתרוויהו והכי משמע לשון הגמרא דאכלתנון ואי נימא כנ"ל גם באכלה חד זית והתרו בה וקבלה התראה לקי' דהרי בררו זית זה לאיסור וזית השני להיתר, אלא ודאי דכאן ל"ש כלל ברירה למה דקי"ל אין ברירה והתם בזבחים לדעת רש"י נמי דוקא אם בשעת שהקטיר הקומץ בירר חצי שירים איזו רוצה להתיר בהקטרת קומץ מהני משום דא"צ לומר הוברר הדבר למפרע אבל אם הקטיר הקומץ להתיר חצי שירים סתם ואחר כך רוצה לברר החצי שירים מודה רש"י דלא אמרינן הוברר למפרע שאותן חצי שירים התיר וכאן בנדרים א"א לומר דמיירי שהארוס בירר מעיקרא אותו זית שהיפר שהרי אם לא היפר רק זית אחד אינו מופר כלל לר' ישמעאל בנדרים פ"ז ועיין יו"ד סי' רל"ד סל"ו בהג"ה דבעינן שיפירנו כולו ועיין ר"ן שם פ"ב ע"ב והאי סוגיא בדף ס"ח קאי נמי לתנא דבי ר' ישמעאל ועיין תוס' פסחים ה' ד"ה דברי דבכמה דוכתי פריך מר"י אתנא דבר"י ן [ועיין תוס' שבועות ה' ע"א ד"ה דתני' ותו"ח שם ובע"ז ד"ט] וא"כ צריכין לומר הוברר למפרע שזה הזית היפר הארוס וא"כ גם לרש"י אין ברירה למה דקי"ל אין ברירה:

אבל מ"מ נ"ל דכאן לא שייך דין דפרי תואר דדוקא במקום דאם יש רוב היתר או רוב אי' ודאי בטל חידש דבמחצה על מחצה נמי לא הוי רק ספק אי' ומותר מה"ת אבל במקום דאפי' איכא רוב היתר נמי אינו בטל אז ודאי מע"מ אסור מה"ת גם לפרי תואר והרי הפמ"ג בשפ"ד ריש סי' מ"א ובפתיחה לתערובת ריש חקירה א' צידד לומר דהיכא דלא הי' ההיתר מבורר קודם התערובת ל"ש ביטול ברוב אף שהי' מותר קודם התערובת רק אנו לא ידענו ע"ש ומעתה אני אומר אפי' אי אמרינן התם דשייך ביטול היינו משום דקמי' שמיא גלי' איזהו היתר ואיזהו איסור אבל בהאי דנדרים אי אמרינן אין ברירה גם כלפי שמיא לא גלי' איזהו היתר ואיזהו איסור רק כל אחד יכול להיות אי' ויכול להיות היתר א"כ אפי' ההיתר הוא הרוב לא שייך ביטול וממילא דחד בחד הוא ודאי אי' ושפיר לקי אי מיגז גייז וא"ש:

ועוד אני אומר דהרי לדעת המרדכי ביבמה שרקקה דם אם ההיתר עיקר ביאתו לעולם ע"י תערובת לא שייך ביטול כמ"ש נוב"י ופלתי בכוונתו וא"כ בהאי דנדרים דקודם היו שניהם אסורים וכשהפיר הארוס ניתר כזית אחד וא"כ ההיתר בא לעולם עי"ת ואפי' הי' ההיתר הרוב הי' האיסור נשאר באיסורו ומכ"ש בחד בחד ושפיר לקי באוכל שתיהן משא"כ בהאי דהפמ"ג היתר הי' גם קודם התערובות רק שלא הי' מבורר לפנינו:

אבל האמת יורה דרכו דמעיקרא לק"מ דגם לפרי תואר כמו די"ל דאין אי' עד דהוי רובא דאי' ומע"מ בטל במחצה היתר ונהפך האי' להיות היתר וי"ל דאין להתיר עד דהוי רובא דהתירא ונהפך היתר להיות אי' והוי ספק ולקולא ה"נ י"ל דבמע"מ נשאר האיסור באיסורו והיתר בהתירו ולפ"ז דוקא לאכול חדא חדא שרי דהוי ס"ס שמא נהפך איסור להיתר שרי ואת"ל דלא נהפך שמא איסור נשאר באיסורו והיתר בהתירו וזה היתר ואף דאיכא נמי ס"ס לחומרא שמא היתר נהפך לאיסור ואת"ל דנא נהפך שמא האיסור נשאר באיסורו וזהו האיסור מ"מ כיון דאיכא ס"ס לקולא ולחומרא הו' ספק ומה"ת לקולא ולרשב"א הוי רק אי' תורה ולא מלקות וכן אמרי' בי' קמא קמא בטיל אם ניתוסף אי' עד מחצה אף דאיכא ס"ס ולחומרא שמא במחצה אי' נהפך היתר לאי' ואת"ל דלא נהפך שמא האיסור נשאר באיסורו ולקולא רק ספק אחד איכא שמא האי' נהפך להיתר מ"מ כיון דקודם שניתוסף האיסור הי' הכל היתר מוקמינן לי' אחזקתו דאינו חוזר וניעור אבל באוכל גם שניהם בבת אחת איכא ס"ס לחומרא שמא היתר נהפך לאי' ואת"ל דלא נהפך שמא האי' נשאר באיסורו והרי אוכל ודאי אי' דהא אוכל שניהם אבל לקולא ליכא רק ספק אחד שמא איסור נהפך להיתר אבל את"ל דלא נהפך אף דהיתר נשאר בהתירו מ"מ כיון דגם האי' נשאר באיסורו הרי אוכל אי' ודאי ושפיר לקי עלה וא"ש האי דנדרים דאוכל שתיהם ושפיר לקי אי מיגז גייז וא"ש:

ומה דקשיא לי' לפמ"ש ש"ש שמעתא ד' פ"ב דבשני כתי עדים המכחישות זא"ז מוקמינן כל חדא בחזקת כשרות אף דכת אחד ודאי פסולה כיון דלא נתברר פסולם מעולם ה"נ בהאי דנדרים אף דכזית אחד ודאי ניתר מ"מ כיון דלא נתברר היתרו מעולם נוקי כל אחד בחזקת אי' ואפי' לא אכלה אלא כזית נלקי אותה לק"מ דהתם מוקמינן כל אחד בחזקה דמעיקרא ואמרינן שלא נעשה בה שינוי להעיד שקר אבל הכא הלא נעשה שינוי מעשה בכל השני זיתים שהרי הארוס הפיר שניהם וכזית זה יכול להיות מותר כמו זה אלא דאין ברירה שאין אנו יכולין לברר איזהו יהי' אסור ואיזהו יהי' מותר ל"ש בזה חזקה דמעיקרא כלל, ומכ"ש לדעת רש"י בגיטין מ"ז דכל משהו ומשהו חצי' טבל וחצי' חולין א"כ כיון דאין ברירה אם אוכל רק כזית אחד ודאי אינו אוכל כזית איסור ואינו לוקה:

ומ"ש ליישב קושי' הנ"ל עפ"י תשובת רשב"א שה שהביא פמג"ד בפתיחה לתערובת איך משכחת איקבע איסורא הא א"א לצמצם שמא היתר רוב ונתבטל האי' ותי' פמ"ג דעכ"פ קודם הביטול הי' ודאי אי' וכל זה לענין אשם תלוי אבל לענין מלקות ס"ל לפרי תואר דלא לקי דלמלקות בעי' ודאי אי' וליכא למימר כקושי' רשב"א משא"כ בנדרים דהארוס מפיר רק חצי בצמצום ול"ש קושי' רשב"א מודה פרי תואר דלקי, ואין צורך לפלפל דהרואה בפ"ת בפנים יראה דס"ל דאפילו אי' ליכא ואין סברתו כמ"ש מעלתו לכן תהי' בזה שביתת קולמסי והנני בזה ידידו מחותנו דוש"ת כל הימים:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה