בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קפד
שיל"ת ב' איפאלא ב' ויצא תרנ"א לפ"ק
יקרתו הגיעני ומה שנסתפק בבהמה טרפה ודאית כגון שהלעיטה קורט של חלתית שנתערב באלף אם שייך בע"ח חשיבי ולא בטלי או דלמא כיון דטרפה אינה חי' אינה בכלל בע"ח חשיבי כלל ובטלי:
ולפענ"ד ממקומו הוא מוכרע שהרי במשנה זבחים ע"א קתני ג"כ ובטרפה ופריך בגמ' וליבטלו ברובא ומשני בע"ח חשיבי ולא בטלי א"כ חזינן דגם בטרפה שייך בע"ח חשיבי ואף דמוקי לה התם דף ע"ד דאיערוב נקובת הקוץ בדרוסת הזאב או דאיערוב בנפילה דמהני לי' בדיקה מ"מ אי לאו דגם בודאי טרפה שייך בע"ח חשיבי ולא בטלי הי' מותר ממנ"פ אי כשרה היא שפיר דמי ואי דטרפה היא בטלה ברובא אלא ודאי דגם בטרפה ודאית שייך בע"ח חשיבי ולא בטלי, ומה שצ"ע אמאי לא מוקי שם בזבחים בהלעיטה קורט של חלתית דטרפה כמבואר סוס"י נ"א ושפיר איערוב ולא ידע לה וצ"ע, [עיין פמ"א זבחים דע"ד ע"ב ופלתי סי' מ' ס"ג ותו"ח פ"ו דתמורה מ"א שעמדו בזה]:
ומה שהביא קושי' עמ"ש ר"ח כהן בתוס' חולין י"א דמוכח דרובא עדיף מחזקה מפרה אדומה דאזלי' בת"ר שאינה טרפה אע"ג דאיכא כנגדו חזקת טומאה דגברא שמזין עליו ואמאי לא הוכיח ממה שמטמאה מיד בשעת עשייתה העוסקים בה אע"ג דבחזקת טהרה עומדים, ומה שכתב לתרץ כיון דהספק על טרפות שבפנים שהוא מקום סתר הוי ס"ט ברה"י כמ"ש תוס' סוטה כ"ח ע"ב ד"ה ברשות דבנדה ד"ב כיון דודאי נגעה במטה והספק הוא אם ראתה והמקור מקום סתר הוי ס"ט ברה"י אפי' נולד ספק ראייתה ברה"ר ע"ש וא"כ אינו מוכח מזה דרוב עדיף מחזקה די"ל דהעוסקי' טמאים משום ס"ט ברה"י, יש לפקפק דוקא התם שא"א לעמוד על המקור אם ראתה או לא מקרי ס"ט ברה"י אבל כאן אפשר לבדוק ולראות שהוא טרפה רק ארי' דאיסורא רביע עלה שלא לבדוק משום דבעי' שריפתה כשהוא שלמה שפיר מקרי ס"ט ברה"ר ועיין ש"ש ש"א פט"ו ד"ה ונראה:
ולפענ"ד נראה דלכאורה קשי' לפמ"ש הריטב"א בעירובין ל"ו ד"ה רבא דאזלי' בתר הדבר שהספק ממנו ולא בתר הנגרר ממנו ועיין טו"ז סי' א' סק"ו א"כ איך הוכיח ר"ח מפ"א דרובא עדיף מחזקה דלמא שאני פ"א משום דאזלי' בתר פרה שהספק בא ממנה ובה ליכא חזקה נגד הרוב ולא בתר חזקת טומאה דגברא שנגרר ממנה אך נ"ל סברא ישרה כיון דעיקר תכלית עשיית פ"א הוא לטהר טמאים ואין לדון על טריפתה רק לענין לטהר דבר שהוא בחזקת טמא הוי כאלו הי' החזקה בדבר שנולד בה הספק ולא בנגרר וע"כ לא חידש הריטב"א אלא אם יש לדון גם בדבר שהספק בא ממנו בלא הנגרר ושפיר מוכח דרוב עדיף מחזקה, וכ"ז ממה שמטהר טמאים אבל ממה שמטמא טהורי' שאין תכלית עשייתה לכך שפיר י"ל כקושיא הנ"ל דאזלינן בתר פ"א שהוא בא ממנה ולא בתר חזקת טהרה דגברא שעוסק בה ונגרר ממנה וא"ש:
אבל קושי' מעיקרא ליתא דהיכן אמרה תורה דפ"א שהוא טרפה אינה מטמא טהורים הרי לא כתיב רק למשמרת למי נדה חטאת היא חטאת קרי' רחמנא ואם אינה כשרה לחטאת אינה כשרה למי נדה לטהר טמאים אבל שאינה מטמא טהורים מנלן אך זה שיבוש דלא אמרה תורה שפ"א מטמא טהורים אלא אם הוא פ"א שמטהרת טמאים אבל אם הוא טרפה שאינה מטהרת טמאים אינה פ"א ואינה מטמא ומעתה אי לא הוי ק"ל איך מטהרת טמאים הא איכא חזקת טומאה נגד הרוב והוי ניחא לן הא דמטהרת טמאים תו לא הוי ק"ל איך מטמא טהורים הא איכא חזקת טהרה נגד הרוב כשרות דלענין לטמא טהורי' לא איכפת לן כלל אם הוא טרפה רק כיון שמטהרת טמאים ממילא מטמא טהורים ולכן הק' ר"ח אמאי מטהרת טמאים ועיין מ"ש חת"ס יו"ד סוס"י קס"ז ולק"מ, והי' בזה שלום ידידו החותם בברכה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל