אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קעט

תשובה קעח

אלפי שלומים, מגבהי מרומים:

לבני אהובי הרבני החו"ב וכו' כמו"ה בן ציון נ"י:

מכתבך קבלתי ושמחתי בשלומכם וגם אנחנו תלי"ת בריאים ושלימים אך כעת לבי בל עמי לטייל בארוכה על שדה הפלפול מרוב קל"י ע"ת שאינם עשויין לנחת וה' ימהר ישועה בכל עת ובכל שעה, ומ"ש לתמוה על דברי הש"ך בסימן ק"ה סקח"י שכתב דחתיכה אחר שנמלחה כדינא שבלעה דם אינה אוסרת שאר חתיכות ע"י מליחה וצליה שהוא נגד דברי רשב"א חולין ק"ח דאחר שהעלה דאי' בלועה אינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב והקשה ממוליתא דשריא דכבולעו כך פולטו אלמא יוצא אפי' בלא רוטב ותי' דדם מישרק שריק וכתב דלפ"ז חתיכה שנאסרה מחמת בליעת דם אוסרת חתיכת רותח שבצדה אפי' ביבש וסיים וצ"ע, הנה על הש"ך אין קושיא שהוא כתב כן לדעת תו"ח ושאר פוסקים דלא שמיע להו ולא ס"ל הא דרשב"א ומה דמיבעיא לי' לרשב"א פשיטא להו, אמנם גוף דברי רשב"א תמוהים לפמ"ש כיון דדם מישרק שריק יוצא בליעתו מחתיכה בלא רוטב לפי שאינו מיסתרך א"כ אמאי אוסרת חתיכה שבצדה נהי דיוצא מחתיכה ראשונה בלא רוטב אבל אינו נבלע בחתיכה שבצדה דדם מישרק שריק כדאמרינן בחולין קי"א גבי כבדא עילוי בישרא משא"כ בהא דמוליתא דפי' רש"י שם שממלאים טלאים ותרנולים בין בשר לעצמות וא"כ אין מקום לדם לזוב ולצאת וע"כ נבלע ומשו"ה צריך לטעמא דכבכ"פ ועיין תוס' פסחים ע"ד ד"ה כבולעו וצע"ג:

ויותר תמוה דלפמ"ש הש"ך דדוקא דם הבלוע בו ממקום אחר אינו יוצא מחל"ח בלא רוטב אבל דם של עצמו שפיר יוצא א"כ מה הקשה רשב"א ממוליתא הלא שם הבשר שממלאים בו יש בו דם של עצמו ועיין ברש"י ותוס' שם וזה שפיר יוצא ע"י צליה ואי דקושי' רשב"א היתה אהא דאמרינן כבכ"פ והרי התרנגולים והטלאים בולעים ממק"א מן המילוי ואינם פולטים בלא רוטב ובזה הי' ניחא דהק' מה דאמרינן כבכ"פ ולא קשיא לי' מקושי' אביי דפריך והא קא בלעה דמא, ז"א דודאי לאחר שבלע ונסתרד אינו יוצא בלא רוטב אבל בולע ופולט מיד אינו מסתרך כלל ויוצא מיד דנורא מישאב שאיב וכמו דאמרינן במליחה לאחר שנסתמו נקבי הפליטה שוב אינו פולט ע"י המליחה או אפשר לסוחטו אסור וכתבו ראשונים לפי שאינו יוצא כולו אפילו ע"י בישול לאחר שנסתרך ומ"מ בניער וכיסה מיד מתפשט בכל החתיכות אפי' נפל על חתיכה אחת שחוץ לרוטב ויש לי הרבה דמיונות וראיות לזה ואין פנאי להאריך כללו של דבר צריך אני לעשות לי רב להבין דברי רשב"א וא"כ אין חידוש שת"ח וש"ך ופוסקים לא ס"ל כן:

ואשר שאלת מה עמדי בפירוש דברי טו"ז סוס"י ק"ה סקכ"ז מה שכתב ביישוב קושי' ב"י וכתב דרשב"א ס"ל שיש חילוק בין מלוח למעלה או למטה ש"מ דטעם שאסור וכו' באי' שמן מפני שהיתר תפל שלמעלה נעשה רותח ועל ידי זה מקבל טעם אי' שהוא שמן אבל הטור ס"ל אע"פ שהיתר נשאר צונן מ"מ השומן שבא מאיסור מלוח מפעפע בכולו לפי שהפעפוע בעצמו רותח ונפ"מ בין שני טעמים אלו דאלו לטעם הרשב"א שהוא רותח משמע דאלו בחתיכה אחת שבולעת אי' דאורייתא ע"י מליחה נאסרה כולה כיון שהמליחה של אי' שומן עושה רותח את חתיכת ההיתר ה"ה נמי בכחוש בחתיכה אחת דלא הצריכו שומן אלא מחתיכה לחתיכה דאינה בולעת בכחוש אבל בחתיכה אחת ודאי פולטת מה שבלעה בכל חלקים כיון שהוא רותחת וכו' ואין הבנה לדבריו מהאי נפ"מ שכתב ועיין משב"ז סקכ"ז, ונ"ל דכונתו אם מלח חצי חתיכה וחציה השני' לא מלח א"כ לרשב"א ומה חתיכה של אי' עושה רותח לחתיכה אחרת של היתר כ"ש שאם חצי חתיכה מלוחה שמרתחת חציה האחרת וא"כ אם נפל עלי' אי' כחוש והיא תתאי או אי' מלוח כחוש נאסרת כולה דלא בעינן שמן אלא מחל"ח דאין אי' כחוש מפעפע מחל"ח אבל בחתיכה אחת מתפשט בכולה כיון שהיא רותחת אבל לטור דאין חתיכת היתר נעשה רותח מחמת מליחה רק כיון שהפעפוע רותח ושמן מפעפע בכולו אם כן גם כאן אין החציה שלא נמלחה רותח ואם נבלע איסור כחוש מלוח שאינו מפעפע בכולו אינו אוסר החצי שלא נמלחה שאינה רותחת ואפילו החצי שנמלחה אינה נאסרה רק כדי קליפה כיון שאין הפעפוע שמן והוא רותח רק ע"י מליחה אינו מפעפע בכולו:

ועוד נ"ל דכך כונתו דהא דאמרינן דבצלי ומליחה אין אי' כחוש מפעפע בכולו היינו דוקא ע"י בלוע מחתיכה אחרת של אי' אבל בחתיכה אחת שקצתה אסורה וכולה מותרת ומשכחת לה שאסר אותו קצת בקונם או בהוציא עובר את ידו ביו"ד סי' י"ד אם מלח החתיכה ולרשב"א נעשית כולה רותח שפיר מתפשט בכולה וכן בצלי והא דפסק בס"ה דגדי כחוש שצלאו בחלבו דאינו מפעפע בכולו היינו משום דחלב טמא הוא תותב קרום ונקלף כדאמרינן בחולין מ"ט ע"ב וא"כ אינו חתיכה אחת עם הגדי ואפילו שומן הגיד שהוא טהור מה"ת אפשר דלא מקרי חתיכה אחת עם הירך כיון שזה שומן וזה בשר ולהכי בכחוש אינו מפעפע בכולו אבל חתיכה אחת לגמרי שפיר מפעפע בכולו אפילו כחוש אם הוא רותח וזה לרשב"א אבל להטור אין החתיכה נעשה רותח מחמת המליחה רק מה שפולט הוא רותח ואם הוא שמן מפעפע בכולו ואם הוא כחוש אינו מפעפע בכולו וא"כ אפי' בחתיכה אחת קצתה אסורה ונמלחה אין הפליטה מפעפע בכולה כיון שהפליטה כחושה והחתיכה צוננת וא"ש, והא דנקט שבולעת אי' דאורייתא היינו משום די"א בס"ט ס"ל דכל מליחה אינו אוסרת רק כ"ק ופי' טו"ז אפי' בשמן וא"כ אפשר לדידהו דאפי' בחתיכה אחת כנ"ל אינו מפעפע בכולה ועיין בש"ך סקל"ח דבאיסור דרבנן יש להקל ולהכי נקט שבולע איסור דאורייתא, ובזה תהי' שביתת קולמסי כעת כי אני טרוד מאוד ולעת הפנאי אראה מ"ש לאחיך בני הרב נ"י וה' ירחיב לנו במהרה כנפשך ונפש אביך הנאמן דוש"ת באהבה:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה