אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קעז

תשובה קעו

שיל"ת חוסט תרמ"א לפ"ק

ברכות שמים, שלום וחיים, לכבוד גיסי אהובי הרב הגאון הצדיק כקש"ת מו"ה משה נתן נטע נ"י אבדק"ק טיסא פירעד:

קבלתי לנכון מכתבו הנעים וכו' ומה שהק' מעכ"ת על הש"ך יו"ד סי' ק"ג סק"א שכתב ע"ד רמ"א מיהו דברים החשובים כבריה או כיוצא בזה אם אינן פוגמין בעצמן אע"פ שפוגמין התבשיל אינן בטלים אפי' באלף וכתב הש"ך כגון חתיכה הראוי להתכבד והק' לתוס' חולין ק' דאזלינן בתר מה שיהי' אחר הביטול וא"כ ממנ"פ כאן אי אזלינן בתר קודם הביטול אינו חהר"ל ואם אחר הביטול הרי היא לפגם, ולפענ"ד הנה מ"ש דקודם הביטול אינו ראוי להתכבד אין לזה פירוש כלל דודאי ראוי להתכבד לפני אורחים עכו"ם וכמ"ש תוס' חולין מקודם דדוקא איה"נ אינו ראוי להתכבד קודם הביטול אבל אי' אכילה שפיר הוי ראוי להתכבד ואמנם בל"ס כונתו אף דהוי ראוי להתכבד קודם הביטול מ"מ אם אחר הביטול לא יהי' ראוי להתכבד בטלה לשיטת התוס' אלא דלפ"ז לא היה לו להקשות בדרך ממנ"פ רק כיון דבעינן חהר"ל אחר הביטול וכאן אחר הביטול אינו פגום:

אבל לדעתי לא כן ידמה דגם לדעת התוס' אם חהר"ל קודם הביטול שוב אינה בטלה אפי' אם אחר הביטול לא יהיה חהר"ל דכיון דקודם הביטול ראוי להתכבד אינו מתחיל ביטול כלל והתוס' לא חדשו אלא דאם קודם הביטול אינו חהר"ל משום שהוא איה"נ אלא דאחר הביטול יהיה ראוי להתכבד ג"כ אינו בטל וסברא היא כיון דאי' קשור בהיתר שע"י ביטול נעשה ראוי להתכבד והיתר קשור באי' שאם לא נתבטל אינו ר"ל וראוי להתבטל אזלינן לחומרא ועיין תוס' ב"מ נ"ד ד"ה הקדש [הגם שיש לחלק דהתם דאורייתא וחהר"ל דרבנן מ"מ כבר כתב הש"ך בכל מקום דאם עיקר האי' מה"ת ומה שאינו בטל מחמת חשיבות היא דרבנן הוי כשל תורה עיין בסי' ק"י] וא"כ לק"מ קושיתו כיון דקודם הביטול אינו לפגם והוי חהר"ל שפיר לא בטלה אף דאחר הביטול לא יהיה ראוי להתכבד מצד הפגם:

ובזה מיושב קושי' טו"ז באו"ח סי' תרע"ג סק"ו על תה"ד דס"ל נ"ח לא בטל דהוי דבר שבמנין והק' הטו"ז דאחר הביטול לא יהיה דבר שבמנין ולהנ"ל א"ש דכיון דקודם ביטול הוי דבר חשוב אינו מתחיל ביטול כלל ותוס' לא כתבו רק אם קודם ביטול אינו חשוב רק אח"כ נמי לא בטל וכמ"ש וא"ש:

ואמנם בלאה"נ לק"מ ושותא דפר"מ לא ידענא מ"ש דאחר הביטול היא לפגם הלא כאן קאי דהאי' פוגם התבשיל של היתר אבל אין התבשיל פוגם האי' ושפיר הוי ראוי להתכבד ואפי' התבשיל פוגם ג"כ האיסור מ"מ עדיין ראוי לגר והוי ראוי להתכבד ועיין ר"ן ע"ז סוגי' דנוטלפ"ג ופמ"ג סי' הנ"ל ואי ק"ל כיון דפוגם התבשיל ראוי להתבטל ז"א דהא אינו אוסר מצד טעמו רק מצד גופו שאינו ניכר דבטעמו ל"ש כלל ראוי להתכבד וגופו אינו פוגם התבשיל וגם אינו פוגם בעצמותו שיתבטל חשיבותו ולכן אינו בטל והן הן דברי הש"ך דגופו לא בטל באלף אפי' אינו נו"ט ופירוש אף שפוגם בטעמו נמי אינו בטל גופו דלא גרע מאלו לא נתן טעם כלל הלכך צריך שיהיה פגומים בעצמם כדי שיבטל חשיבותן ועיין במשב"ז שם, ונא ישים עין בקורת על דברי כי כתבתי כאשר עלה ברעיוני בקראי מכתבו, גיסו הנאמן הדוש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה