בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קעו
שיל"ת ב' איפאלא א' לס' שמות תרס"א לפ"ק
שוכ"ט כנהוג:
מכתבו קבלתי ואיני יודע מהו לכן יהי' כבודו מחול על אשר לא שתי עדיו עליו ומה שנסתפק בבהמה שנחתכו צומת הגידין ונטרפה ואח"כ נחלבה והחלב נתערבה בששים לשיטת רמב"ן שהביא הרא"ש בחולין ע"ו דאם אח"כ חתך הרגל למעלה חוזרת להכשירה א"כ הוי החלב דשיל"מ דלא בטל או דלמא כיון שאין ההיתר בא ממילא וגם אינו בא בודאי לא הוי דשיל"מ ונדר שאני משום דמצוה לאיתשולי עלי' או אפשר דה"נ אמרינן דודאי לא יניחנו טרפה אלו דבריו בתוס' ביאור:
הנה זה טעות דמוכח דחלב שחלבו קודם שחתך הרגל למעלה בעודה טרפה לא יהי' לה היתר לעולם ועיין פר"ח סי' ק"ב ואבני מילואים בתשו' סי' ה' ואפשר אפי' חלבו לאחר שחתך למעלה רק שהחלב הי' כנוס בדדיה בעודה טרפה נמי אסורה עולמית עיין חולין דף קט"ז וב"מ ס"ד:
ומה שהק' אהא דאמר ר"א דדשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטל לדעת הר"ן דדשיל"מ משום מב"מ אתאין עלה והא מב"מ באי' דרבנן בטל, זו אין צריך לפנים דרבנן החמירו בדשיל"מ דאינו בטל משום דקרוב להיות שוה באו"ה כמו עולין ומה שאינו שוה לגמרי באו"ה משלים מה שהוא שוה בעצם כמ"ש הר"ן בנדרים נ"ב וכ"ש באי' דרבנן דמה"ת הוא היתר גם עכשיו ודאי שוה באו"ה ואינו בטל אבל במב"מ שאינו דשיל"מ לא החמירו באי' דרבנן והנה י"ל עוד תלי תלים טעמים אבל אין צריך וגם אין לי פנאי להאריך בדברים שאינם נחוצים לכן אמלא כפי קוצר וכ"ט לא יבצר, מנאי החותם בברכה שלימה:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל