אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קסז

תשובה קסו

שוכ"ט להב' המופלא ומופלג, מלא פלג, כ"ה יודא שווארץ נ"י הלומד בק"ק פאקש:

מכתבו וכו' ומה שתמה על הש"ך סי' צ"ח שהתפלא על המחבר שפסק טע"כ דאו' א"כ האיך סמכינן על גוי מסל"ת הא אמרי' בב"ק קי"ד דאין גוי מסל"ת נאמן באי' דאורייתא ע"ש, וק"ל לשיטת הסוברים דח"ש ע"י תערובת מותר מה"ת והוא ג"כ דעת מהרש"א פסחים מ"ד [עיין רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' קמ"ג ובעיטור ה' בב"ח] א"כ שפיר סמכינן עליו שיאכל ישראל ח"ש דאינו רק אי' דרבנן עי"ת ואח"כ יאמר ישראל אם יש בו טעם, נ"ל סברא ישרה דדוקא אם לא נתערב מתחלה רק ח"ש אז ח"ש בתערובת מותר מה"ת כיון דאינו אסור אלא משום חזל"א ובתערובת ל"א חזל"א ואפי' אוכל כזית מן התערובות אינו אסור מה"ת אבל בנתערב מתחלה כזית אי' שהוא אסור מה"ת בלי טעם דחזל"א אז אי טע"כ מה"ת נאסר כל התערובות כגופו של איסור ואפי' אוכל ח"ש מן התערובת אסור מה"ת דחזל"א לשאר ח"ש מתערובת זה למלקות אז לוקין על טע"כ וכה"ג מחלק האשר"י פג"ה סי' ל"א בשם רבינו חיים ע"ש וא"כ הק' הש"ך שפיר בנתערב שיעור שלם איך סמכינן עליו דהא אינו מחלק בין ח"ש ובין שיעור שנתערב ולק"מ ובזה נסתר יסוד דבריו וכיון שנתרועע היסוד נפל הבנין ביישוב קושית הפלתי:

ומה שנ"ל ביישוב קושית פלתי סי' צ"א על הש"ך שכתב דלשיטת הסוברים טע"כ לאו דאו' א"ש דסמכינן אקפילא הא בחולין צ"ז אמרינן אהא דקדרה שבישול בה בשר לא יבשל בה חלב דסמכינן אקפילא ובב"ח לכ"ע טע"כ מה"ת, ועוד מאי ראי' מייתי מהא דאר"י בכלכית באילפס דסמכינן אקפילא לבב"ח דטע"כ מה"ת ובהאי דר"י הוי רק מדרבנן, ולפענ"ד נראה לפמ"ש רשב"א חולין צ"ח ד"ה אמר רבא דמשום איסור החלב קרי' לי' לבב"ח טעמו ולא ממשו דבחלב א"י להיות בו אלא טעם ואעפ"כ הוא אסור אבל בבשר אפשר להיות בעיקר דממשו של חלב שנבלע החלב בתוך הבשר וכו' ועיין תוס' פסחים י"ד ע"ב ד"ה אלא ותוס' חולין קי"ב ע"ב ד"ה ורוטבן ועיין בש"ך סי' צ"ד סק"ד דלאחר שנעשה בב"ח תו לא אמרי' חנ"נ וממילא דה"ה אי טע"כ לאו דאו' אחר שנעשה בב"ח תו לא אמרינן טע"כ מה"ת, ולפ"ז אני אומר דגם קודם שנעשה בב"ח נמי לא אמרינן טע"כ מה"ת רק בשעה שמקבלת חלב טעם בשר אז גילתה תורה בב"ח טע"כ ומעתה טעם בשר הנבלע בקדרה קודם שבישל בה חלב אינו כעיקר מה"ת ואינו נעשה כלל בב"ח מה"ת אם בישל בה חלב רק מדרבנן [עיין פמג"ד בפתיחה לה' בב"ח וחת"ס יו"ד סי' פ"ו] וא"כ בחולין צ"ז דמיירי בקדרה שבישל בה בשר ואח"כ חלב ל"ה טע"כ מה"ת אפי' בב"ח ושפיר סמכינן אקפילא ולק"מ והוא דבר אמתי לפענ"ד:

ומ"ש ברש"י חולין צ"ח דפי' ועוד הא אר"י ח"ש אסור מה"ת דילפינן מכל חלב לא חדש היא דקושית ר"ש פ"ב דטבול יום מ"ג הוא הא הוא ח"ש בתערובת, לק"מ לפמ"ש מל"מ ותוס' יו"כ דאי לאו טעמא דחזל"א לא הוי ילפינן שאר איסורין מחלב משום דחלב בכרת וא"כ הא דח"ש בתערובת מותר היינו משום דל"ש בי' חזל"א אבל בחלב גופא אפי' בתערובת ח"ש אסור ולהכי ליישב קושית הר"ש פירש"י דילפינן מכל חלב, ושאר דבריו בזה ניתן להאמר אך כבר יציבא מלתא בדרך שהחזיקו בו רבים:

ומ"ש ליישב דקדוק תוס' יו"כ אמאי נקט דין ח"ש גבי יו"כ דוקא עפ"י דברי גוו"ד כלל ל"ד, לפענ"ד לחנם השיג גוו"ד שם על מהראנ"ח דגם בב"ח ונזירות ושבועה הי' להם שעה"כ ואפ"ה ח"ש אסור מה"ת דז"ל שם משום דחלב אסור לעולם ולא הי' להם שעת היתר משא"כ בחמץ שמותר קודם הפסח, וכוונתו דחלב אין האיסור תלוי בזמן דקי"ל כר"ש דאח"ז מותר אבל בב"ח ונזירות ושבועות שאין תלוי בזמן מודה מהראנ"ח דח"ש אסור מה"ת וזה כחילוק שכתב תוס' יו"כ על דקדוק הנ"ל וממילא לא חידש כלום, ובזה הנני חותם בברכת התורה ולומדיה:

עמרם הק' בלוהם

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה