אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קסב

תשובה קסא

שיל"ת ב' איפאלא עש"ק לס' ואנשי קודש תרנ"ו לפ"ק:

אלפי שלומים מגבהי מרומים לתלמידי אהובי הרבני החו"ב יושב באהלי שם ועבר נוטף מור עובר כמו"ה יום טוב ליפמאן נ"י העללער ביישוב וועלקעוויטץ:

נועם מכתבך הגיעני בזמנו ואז הייתי מוטרד מאוד והנחתי מכתבך מן הצד לעת הפנאי ואמנם שבוע זו עוררתני בלוחות שניות אמרתי הגם שאינני מופנה מצד אחד מ"מ אמרתי אהבה דוחקת אות בשור"ה ולאהבתך לקחתי מועד מעט להשיבך ובמה דסיימת אפתח שבקשת לתת לך רשות להורות עפ"י המבואר ביו"ד סי' רמ"ב ס"ד וכתבת שכבר יש לך התרות ממורך הצדיק מו"ה פייבל הגאבדק"ק שוראן זצ"ל ומהגאב"ד זצ"ל, דעיר מולדתך אהובי תלמידי הלא נפשך יודעת מאוד כי אני מושך ידי מזה מעודי אך לאהבת תלמוד הגון כמותך אלו הי' אפשר לך להיות פה ג' או ד' שבועות לשעשע עמך בד"ת למועד אשר אדבר לך הייתי יוצא חוץ מגדרי כי אין דעתי נוחה בסמיכת חכמים בזה"ז ע"י דילו"ג ר"ב ודואר הולך ודואר בא ואפי' אינו מכירו כלל ולא כן עשו אבותינו ורבותינו נמ"ע והמכשלה הזאת תחת ידם אבל יען זה א"א ואין רצונך לעבור על דעת תורה ודעת נוטה הנני מוחל על כבודי ואם הרשות נתונה לך מהני תרי צנתרי דדהבא להורות הנני מבטל רשותי חד בתרי ועלייהו דידהו סמיכנא שתהי' מורה הוראה ברשותם ואל יעכב נטילת רשות ממני ולא יאונה אליך בזה שום חטא ועון ומכשול ח"ו:

ומה ששאלת באשה שלקחה כיסוי מקדרה של בשר רותחת העומדת אצל האש והניחה הכיסוי על קדרה חולבת רותחת מלאה מים רותחי' מה דינו, הנה לפי הנראה ממכתבך היתה גם הקדרה חולבת ב"י דאם היתה אב"י פשיטא דהכיסוי מותרת שהרי לא קיבל טעם אלא מכלי שאב"י שהוא נוטלפ"ג ועיין בש"ך סי' צ"ה סקי"ב והקדרה נמי מותרת דהרי קיבל טעם מנ"ט בר נ"ט ועדיין הוא היתר מאחר שהוא אב"י כמ"ש ש"ך שם:

אך בנידון דידן אפשר וקרוב הדבר שהי' רוטב של בשר בעין על הכיסוי וא"כ ליכא במים שבקדרה רק חד נו"ט ול"ש כנ"ל, ומה"ט אינני יודע כלל מה שרצית לדמות לשתי קדרות נוגעות זו בזו הלא כאן רוטב של בשר בעין נוגע בקדרה חולבת וכיון ששניהם היו ב"י ורתיחת וזיעת מקדרה חולבת עלה לכיסוי של בשר עיין סי' צ"ב סוף סעיף ז' בהג"ה וטו"ז וש"ך שם וסוף סי' צ"ג בהג"ה שציינת א"כ נתערבו פליטת בשר וחלב במים ונאסרו המים ואוסרי' הכיסוי והקדרה כמ"ש רמ"א סי' צ"ה ס"ג ועיין בש"ך שם סקי"ב וכ"ש כאן שקרוב הדבר שהי' שומן בעין על הכיסוי ועיין בש"ך שם סק"ה וכל זה פשוט ומבואר:

אלא שעלה על דעתך להתיר משום דטו"ז סי' צ"ג סק"ב כתב ליישב קושי' ב"י דטור בשם רשב"א כתב שאם בישל ירקות בקדרה של בשר שמותר לבשל אח"כ גבינה שכבר נקלש טעם הבשר והק' ב"י דבסי' צ"ד הביא הטור דאם בשלו מים תוך מעל"ע של בשר וכו' דמשמע דעכ"פ לא נקלש טעם הבשר ותי' הטו"ז דכאן מיירי שבישל הירקות בקדרה ממש כשיעור שבישל בו בשר וכו' ומשו"ה הוי ממש כהגעלה משא"כ בשאר מקומות שאירע מעשה שבישל מים ולא נתכוין שיהי' ממש בשיעור שבישל בשר וזה לא עדיף כהגעלה וכו' ע"ש וה"נ הדרך להיות המים בקדרה של חלב אצל האש עד אחר הבישול כדי שיהיו המים רותחין לעת הפנאי לרחוץ הקדרה של חלב ואם כן הוי כשיעור שבישלו בו בשר והוי גם כן כמו הגעלה אלו דבריך, הנה מלבד דטו"ז כתב דהיכא דלא נתכוון שיהי' ממש בשיעור שבישל בשר לא עדיף כהגעלה וגם כאן אינו מתכוון ממש שיהי' בשיעור שבישל בשר:

אבל חוץ מזה בשתים לא עלתה לך חדא דרשב"א לא כתב רק דבישול ראשון שאחר בשר עולה במקום הגעלה ולכן מותר אח"כ בישול שני אבל בישול ראשון שהוא במקום הגעלה ודאי אסור עם חלב שגם מי הגעלה נאסרים שאין במה שבתוך הכלי ס' נגד הכלי ועיין בש"ך רס"י צ"ג ועיין תוס' חולין ק"ח ע"ב ד"ה שנפל וא"כ גם כאן המים שבקדרה חולבת אסורי' עם בשר:

ושנית דדברי רשב"א אינם אמורי' רק בכלי שטף שאין בליעתן מרובה כמ"ש טו"ז שם ועיין בנקוה"כ דרשב"א לא קאמר רק בכלים דמהני הגעלה ונידון דידן הוי כלים דלא מהני להו הגעלה לכן אינני מוצא בזה היתר לכיסוי ולקדרה, ומי ששמו שלום ישים עלינו ברכה ושלום כנפש רבך ידידך דוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה