אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קסא

תשובה קס

עוד להנ"ל

שיל"ת ב' איפאלא עש"ק עקב תרו"ן לפ"ק:

אחרי הודיע משלומינו אמלא מבוקשך להשיב לך במה שהארכת עמ"ש בתשו' [עיין תשו' הקודמת] דאם נתן כיסוי חם על קדרה חמה אפי' רמ"א ס"ל דאסור דמלשונו סוס"י צ"ג משמע דדוקא אם הקדרה צוננות הכל שרי אבל אם הקדרה חמה מודה דאסור משום לחלוחית שעל הכיסוי דל"ש לומר דטפה אחת כח חמימותה פוסק דהא תתאי חם וסברא נכונה היא:

ואתה רצית לדחות דין זה דבאו"ה שממנו הוציא רמ"א דין זה לא נזכר שהקדרה היתה צוננת דע בני שלו הי' כן אדרבה מוכח מדשינה רמ"א לשון או"ה דס"ל כסברתי דוקא בקדרה צוננות אבל לא דקדקת יפה שבדין א' ששניהם חמי' וקדרה חם וכיסוי צונן ציין או"ה ובדין כיסוי חם וקדרה צוננות הכל שרי ציין שם ועל רק המאכל צריך קליפה ציין לדעת הגהות ש"ד וכו' ולבסוף ציין הכל ד"ע לסברת הארוך:

ומ"ש מדכתב או"ה ונתנו על קדרה שלא התחיל עדיין להרתיח וכ"כ אח"כ והסירו משם קודם שמתחיל הקדרה חולבת להרתיח משמע דבאמת הי' חם רק כל זמן שאין הרתיחה עולה אינו אוסר שפיל לסיפא דכתב דהוי חם לתוך צונן משמע דקדרה הי' צוננת וכן מד מדכתב אח"כ אמנם אם עשה בהיפך שלקח כיסוי צונן ונתנו על הקדרה רותחת וכו' משמע בהיפך מבבא ראשונה שהי' קדרה צוננת וכיסוי חם:

ומ"ש מדסיים וכ"ש שהכיסוי שרי דאין אי' מפעפע מכלי אל כלי אפי' שניהם חמין ומאי ראי' הוא זו התם ליכא לחלוחית וכאן איכא לחלוחית הנה אדרבה מדכתב אפי' שניהם חמי' משמע וכ"ש בנידון דידי' שהקדרה צוננות ודאי אינו מפעפע מכלי אל כלי ואי משום לחלוחית הלא כבר ביאר תחלה שאינו מזיק בקדרה צוננת לפי שכח חמימותה פוסק:

ומה שהבאת מחכ"א כלל מ"ו אות ה' אין אחריות של בעל חכ"א עלי ומה בכך אם לא עמד במ"ש אבל גם מדבריו אין הכרע דהוא ציין הש"ך עמ"ש בקדרה צוננות דמותר במקום הפסד אבל בדין השני בשניהם חמי' ויש לחלוחית כתב דינו שוה לדין הנזכר דיש להחמיר לאסור הקדרה ולא ציין כלום ואפשר כוונתו דדינו שוה לדין הנזכר באין הפסד:

ומה שהבאת עוד מחכ"א אות ד' שם משמע להיפך ממ"ש שכ' אם שניהם חמי' שהיס"ב שניהם אסורים דסתם כיסוי רותח יש בו לחלוחית ונבלע בקדרה וכן מן הקדרה עולה הבל לכיסוי וא"כ חדא ועוד קאמר חדא דכיסוי יש בו לחלוחית ועוד וכן מן הקדרה עולה וכו' וא"כ משמע דגם הוא ס"ל כמו שכתבתי:

ומה שהבאת עוד מדכתב או"ה שם בכיסוי צוננת וקדרה רותחת והסיר ממנו קודם שהתחיל להרתיח ועדיין הכיסוי יבשה מבפנים וכו' הכל מותר ואמאי הא בסתם כיסוי יש בו לחלוחית וקי"ל דתתאי גבר וא"כ ל"ל התחיל להרתיח הרבה תשו' בדבר חדא דחזינן כיסוי יבשה מבפנים ואינה כסתם כיסוי שיש בה לחלוחית ועוד דדוקא סתם כיסוי שלוקח מקדרה רותחת יש בה לחלוחית ולא כיסוי צונן:

אלא דלשון רמ"א ק"ל שכתב אם שניהם חמי' שניהם אסורים אם יש מאכל בקדרה של בשר וחלב והתינח בקדרה של בשר שממנה לקח הכיסוי צריך מאכל דאל"כ אין בכיסוי לחלוחית בשר אבל בכלי חלב ל"ל מאכל ואפשר דס"ל דנהי דלחלוחית שבכיסוי אוסר הקדרה אבל אין כח בלחלוחית מעט להפליט מן הקדרה ולהבליע בכיסוי ולכן צריך מאכל בקדרה של חלב שהזיעה עולה ואוסרת הכיסוי ולפ"ז א"צ לומר בחכ"א אות ד' דחדא ועוד קאמר רק דכיסוי אוסר הקדרה משום לחלוחית וכן מן הקדרה עולה הכל לכיסוי ואוסר הכיסוי, ומ"מ כתבתי בתשובתי שקשה עלי לסמוך על זה אולי יש לחלוחית וזיעה הרבה שמפליט מן הקדרה ומבליע בכיסוי:

ומ"ש לחדש דזיעה אין בה כח להפליט ולהבליע והבאת ראי' ממה שהק' הר"ן והריטב"א חולין ק"ח איך הכשירו יורה גדולה הא אין במים ס' נגד הפליטה וחוזר ונבלע ותי' דטבע המים להפליט ולא להבליע מפני הפליטה הנפלטת הורע כחו מעט והמים מתישי' כחה שאינו חוזר ונבלע בתוך כלי קשה וכו' והכי נמי זיעה אין בה כח להפליט ולהבליע אלו דברי נביאות ואין הטבעי' שווין לומר זו דומה לזו ומה שנעזרת מרמ"א סוס"י צ"ב שכתב וכ"ז מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המחבת עצמה לקדרה משמע דאם הזיעה על הכיסוי ונפרש מן המאכל אינה אוסרת אינו דיוק כלל דאתי לאפוקי אם המחבת מכוסה דהוי כב' קדרות נוגעי' זו בזו דמותר וכמו שסיים שם:

ומ"ש ליישב בזה סתירת או"ה דמתיר כאן בקדרה צוננות וכיסוי חם אעפ"י שיש עלי' לחלוחית ובסי' ק"ה הביא ד"מ אות ה' בשם או"ה דאם הניח איסור חם לתוך קערה דינו כמו שאר חם לתוך צונן וגם הקערה צריכה קליפה ואמאי מותר כאן בלא קליפה ואינני יודע מה ק"ל הא כתב או"ה דלחלוחית כח חמימותה פוסק והוי צונן לתוך צונן ואי שהכיסוי חם הוי כב' קדרות נוגעות זב"ז:

ומ"ש עוד לתרץ דכיסוי זה לא עדיף מכלי ששואבי' בו רותחי' מכלי ראשון דס"ל למהרי"ל שבטו"ז סוס"י צ"ב דהוי כ"ש ובהוציאו ריקן גם טו"ז מודה דהוי ככ"ש, הנה מסקנת טו"ז שם דרק לחומרא הוי ככ"ש ולא לקולא ובנידון דת"ה בהוציאו ריקן כתב הט"ז דאפי' בכ"ר הדין כן וא"כ ליתא למ"ש ועוד דכיסוי ודאי ככ"ר דהא אפי' בכלי ששואב בו מכ"ר מודה מהרי"ל דאם בעוד שהוא שם מעלה המים רתיחות הוי גם זה כ"ר כ"ש הכיסוי ששוהה הרבה על קדרה בעוד שמבשלי' בה ומעלה רתיחות והוא אצל האש דהוי כ"ר כמו קדרה עצמה ובזה יבא שלום וברכה ינוחו על ראשך כנפשך ונפש אביך הנאמן דש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה