אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קס

תשובה קנט

שיל"ת ב' איפאלא א' לס' אלה הדברים תרו"ן לפ"ק:

תחזינה עינינו בשוב ד' שיבת ציון ובבנין אפריון בני אהובי ויקירי הרבני המופלג חריף ובקי מו"ה יודא לבי נ"י ובאל"ש:

קבלנו כל מכתביך ושמחנו בהם ובשלומכם וכו' וע"ד אשר נשאלת באשה שלקחה כיסוי מקדרה שבשלו בה בשר והי' עלי' לחלוחית ונתנה על טעללער חולבות שהי' מכוסה בו קדרה חולבות בת יומא מחלב שבשלו בה עתה ירקות עם מים וכמדומה לאשה דשוב חזרה ונתנה הכיסוי אח"כ על קדרה של בשר רותחות אבל אינה יודעת בבירור וכתבת דלמ"ש הש"ך סי' צ"ג סק"ו דאפי' נתן כיסוי חם על קדרה צוננות ויש לחלוחית בכיסוי הכיסוי וגם הקדרה אסורה ה"נ הכיסוי והטעללער אסורים והא דכתב הש"ך סי' ק"ה סקכ"ב דאין כלי אוסר כלי בלי רוטב וכמ"ש רמ"א סוס"י צ"ב וצ"ג גבי שתי קדרות היינו בליכא לחלוחית:

דע דבחכמת אדם כלל מ"ו אות ה' פוסק להדיא כרמ"א דבמקום הפסד אף הקדרה מותרת דטפה אחת כח חמימותה פוסק וגרע מעירוי שנפסק הקילוח וציין שם בש"ך סק"ו ונראה מדבריו שהש"ך לא כתב כן רק דרך קושיא ולא להלכה אבל החוו"ד כתב והש"ך אוסר כשהכיסוי לח ע"ש, ולפענ"ד נראה עוד דגם הש"ך לא החמיר רק לאסור הקדרה אבל לא הכיסוי משום דלא חמיר מעירוי שנפסק הקילוח דאף דאוסר כדי קליפה לדעת הש"ך סי' ק"ה סק"ה מ"מ אינו מפליט ומבליע כאחד כמ"ש ש"ך שם וה"נ אף שהכיסוי עם הלחלוחית חם נגע בקדרה ומבליע בה אבל אין בו כח להבליע ולהפליט כאחד שהקדרה תחזור ותאסור הכיסוי, ועוד אפי' לדעת הש"ך אינו אוסר רק כדי קליפה עיין פמג"ד שם:

אמנם השתא הכא כל זה בנדון הש"ך ורמ"א שהקדרה צוננות אבל בנידון דידן שגם הטעללער הי' רותח ועומד אצל האש פשיטא שגם רמ"א מודה שהכיסוי וגם הטעללער אסורים אם יש לחלוחית בכיסוי דלא דמי לשתי קדרות נוגעות זה בזה דהיינו ביבש אבל הכא הלחלוחית וזיעה שעל הכיסוי הוי כמו רוטב ול"ש לומר דטפה אחת כח חמימותה פוסק דאדרבה מתחמם בטעללער שהוא כלי ראשון אצל האש וגם פשוט דאוסר כולו ולא רק כדי קליפה דל"ש דמיקר ליה דעילאי ותתאי חם ולומר כיון דהלחלוחית מעט הוי כמו סיכה דאמרינן בפסחים ע"ו שאני סיכה דמשהו עבדי ליה קשה בעיני דא"כ נתת תורת כל אחד בידו אם הלחלוחית מעט או הרבה ואם הכלי גדול או קטן ועיין בר"ן חולין צ"ח הביאו ש"ך סי' צ"ח סק"ט:

ולפ"ז ליתא למ"ש להתיר הקדרה של בשר משום דאיכא ס"ס שמא לא נתנה הכיסוי כלל עלי' ואת"ל נתנה שמא הלכה כרמ"א וכה"ג מצינו ס"ס סס"י נ"ז דכאן גם הרמ"א מודה לאיסור וכמ"ש ובלאה"נ העלה ש"ך שם דלא אמרינן ס"ס כה"ג רק גבי דרוסה משום דיש הרבה צדדים להתיר:

אלא דיש להתיר מטעם אחר דהרי כתב רמ"א סי' צ"ה סס"ג ואם נמצא קערה חולבות בין כלי בשר לא חיישינן שמא הודחו ביחד בדרך שנאסרים וכתב טו"ז סקי"ד באו"ה כתב אפי' אם רגילין באותו בית להדיח בכלי ראשון מותרים מכח ס"ס וכו' ופמג"ד אות י"ד במש"ז כתב ויש טעם אחר דאחזוקי איסורא לא מחזקינן א"כ אפי' בחד ספק שרי ע"ש וה"נ לא מחזקינן איסור שחזרה ונתנה הכיסוי על קדרה של בשר מס' ועיין בש"ך סיפ"ג סקי"א דזה עדיף מן רובא:

ומ"ש דלענין קדרה חולבת שבשלו בה הירקות דינו כמו טפה הנופלת על כיסוי קדרה בסי' צ"ב סוף ס"ז הוא פשוט דמ"ל כיסוי מ"ל טעללער אך כתבת דיש ספק אם כבר התחיל להרתיח דאם עדיין לא התחיל להרתיח אינו נאסר מה שבקדרה אף אם אין בו ששים כמ"ש ש"ך שם סקל"ז וצדדת לומר כיון שיש גם ספק אם יש ששים במה שבקדרה נגד לחלוחית כיסוי של בשר א"כ יש להתיר משום ס"ס, פשוט דלא הוי ס"ס דספק שמא יש בו ששים כיון שהוא לפנינו וא"י לשער אם יש בו ששים הוי ספק חסרון ידיעה דלא חשיב ספק כמבואר בסי' צ"ח ס"ב וע"ש בש"ך וטו"ז, ובלא"ה לדעת הטו"ז סי' צ"ב סקכ"ח יש להחמיר בזה יותר דשמא בשעה שנתן הכיסוי לא עלתה הרתיחה על הטעללער ונעשה הבלוע נבלה ואח"כ עלתה הרתיחה ולא הי' במה שבקדרה ששים נגד כל הבלוע בטעללער ונאסר כל מה שבקדרה אלא דאם הכיסוי הוא מקדרה של בשר עוף דבשר עוף בחלב הוי דרבנן א"כ הוי סד"ר ולקולא וכמ"ש טו"ז שם ועיין בש"ך סי' צ"ח סק"ז, לכן לפענ"ד אם הי' רק בשר עוף יש להתיר גם המאכל שבקדרה חולבת אבל אם הי' בשר בהמה גם המאכל שב שבקדרה חולבת אסורה אבל הקדרה של בשר מותר דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ויש לפלפל הרבה אבל איני מכניס עצמי בזה כדי להשיב לך מיד כחפצך אביך הנאמן דוש"ת באהבה ובחיבה:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה