בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קנה
עוד להרב הנ"ל
שיל"ת ב' אויפאלא יום א' לסדר לכל בנ"י הי' אור במשבותם:
נועם מכתבך וכו' ומ"ש לתרץ קושיתי על תוס' חולין קי"ג ע"ב ד"ה ושאני דבב"ח שהותר מכללו כמו חלב מהי תיתי שיחול על חלב, וכתבת שנעלמו ממני לפי שעה דברי תוס' חולין קט"ו ע"ב ד"ה כה"כ דדוקא חלב דכתיב כל חלב דמשמע אפילו דחיה והדר שרא דחיה מקרי הותר מכללו אבל בב"ח דלא כתיב כל לא מקרי הותר מכללו תאמין לי כי בעת כותבי זכרתי בדברי תוס' אלו אך בחפזי לא מצאתי מקומם ובמחשבתי פרשתי דלא דמי דודאי לענין דחשיב פירכא הואיל והותר מכללו שפיר כתבו התוס' דבב"ח לא מקרי הותר מכללו דנימא שהותר בהנאה מכלל שאר דברים שנעבדה בהם עבירה הואיל דבחי' ועוף לא הי' מעולם בכלל אי' משא"כ בחלב שפיר קאמר פסחים כ"ג דהותר מכללו ולכן הותר ג"כ בהנאה בכלל נבלה מכלל לא תאכלו דמשמע איה"נ אבל גיד לא הותר נמי בהנאה מכלל לא תאכל עיי"ש אבל בחולין ק"ג דאמר דנבלה חל על חלב משום דחלב הותר מכללו אבל על אמה"ח דלא הותר מכללו לא חל הי' נראה לי הטעם למה שהשריש הרמב"ם בשורש ט' שלא ילקה האדם שתי מלקיות אלא על שתי שמות ולא על שם אחד אפילו נכפלו בו הלאווין ובמל"ת קע"ט כתב הזהירנו מאכול איזה שרץ וכו' עד לאו זה בפ"ע ולוקין עליו והוא דומה לאי' כולל וכו' עיי"ש ועיין במרגניתא טבא דף צ"ד דפוס פפד"מ מה שפירש בו והיינו דקאמר אחלב הוא דחייל דהותר מכללו אצל חי' ונבלה נוהג גם בחי' והוי נבלה נגד חלב כמו איסור כולל אבל אמה"ח לא הותר מכללו ולא הוי נבלה נגדו כמו אי' כולל ולא חייל ולכן כתבתי דבב"ח נמי הותר מכללו בחי' ועוף כמו חלב ואינו כולל נגד חלב לכן לא חייל ומאי נפ"מ בזה אם הותר מכללו או לא נאסר מעולם סוף סוף אינו כולל יותר:
ומה שפקפקת על מ"ש ליישב קושית הרעק"א דגם אי אמרינן בחֵלב ע"כ דאחע"א וזה חידוש, לא כוונת יפה דהרי כתבו תוס' סנהדרין פ"ג ע"ב ד"ה פרט דומתו בו כי יחללוהו ילפינן בעלמא דאין אחע"א ומאן דס"ל אחע"א סובר דשאני התם דגלי קרא עיי"ש אלמא דמסברא אחע"א וצריך קרא דאינו חל וא"כ מה חידוש יש אי אחע"א ויש לי' עוד דברים ועת לקצר חמיך דוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל