בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קלט
שיל"ת ב' איפאלא ב' מטות ומסעי תרס"ו לפ"ק. מכתבך קבלתי ונפשך בשאלתך, כי ביום ד' בלק לקחה אשה חלב מנכרי' באופן המותר ואז נמצא דם בחלב ולכן לא לקחה מאותה נכרית עד יום א' פנחס לעת ערב כי שאלה להנכרית אם נמצא עוד דם בחלב והשיבה שמיד ביום שלאחריו ביום ה' הי' החלב נקי משום אדמומית והאמינה לה ולקחה חלב ממנה ועמד החלב כל הלילה בכלי אחד ובבוקר עירתה החלב לשאר כלים ולא נמצא שום רושם דם ואדמומית וביום ב' לעת ערב לקחה שוב חלב ועמד בכלי אחד עד הבוקר שעירתה החלב לשאר כלים ולא נמצא שום רושם אדמומית בשום מקום רק אחרי איזה רגעים בדקה המסננת שסיננה בו החלב מכלי לכלי ומצאה בו משהו כמו דם קרוש והחלב שלקחה ביום ב' לא הי' בה רק חלק שמינית מאותה פרה שנמצא דם בחלבה מה משפט החלב והכלים וציינת פתחי תשובה סי' פ"א וגם הבאת מתשו' השיב משה סי' ל"ח ואבני צדק סי' כ"ז ותשו' מהר"מ שיק יו"ד סי' צ"ה וצ"ו:
הנה זה כמו ל"ו שנים אשר ערכתי בזה תשובה ארוכה להגאון המנוח מו"ה דוד ליב זילבערשטיין זצ"ל ורוב פלפולי תשובות הנ"ל נכללים בתשובתי שם ושם דחיתי דברי חינוך ב"י המובא בפ"ת שם שאם נמצא דם בחלב כל החלב אסורה משום דם לפי שעדיין לא נשתנה הדם לחלב לגמרי רק האי' משום דם המעורב בחלב ואם יש ששים בחלב לבטל הדם מותר וא"כ כאן החלב וגם הכלים מותרים משום ס"ס שמא לא הי' דם בחלב כלל ואת"ל הי' בה דם שמא יש בחלב ששים נגד הדם ונתבטל ול"ש כאן יכול להתהפך דמתחלה צריך להתחיל שמא אין כאן דם כלל כמ"ש ש"ך בדיני ס"ס, ומכש"כ דכאן שני הספיקות להיתר הוויין ספיקות הרגילין דכיון שעמד החלב בכלי מערב ועד בוקר ולא נמצא שום אדמומית בשולי הכלי ודאי אין מעורב דם בחלב דהרי אמרינן בחולין קי"א ע"ב דמא דבישרא שכן ופירש"י יורד לשולי הכלי וספק השני שמא יש ששים בחלב לבטלו נמי רגיל כיון שהחלב הי' לבן כשאר חלב ומכ"ש שלא הי' חלב מפרה זו רק חלב שמינית קרוב הדבר שיש בחלב ששים לבטל הדם ועיין בתשו' השיב משה הנ"ל ותשו' אב"צ סי' כ"ו שהתיר תערובת השני מה"ט דמסתמא יש ששים כעין שכתב טו"ז סי' צ"ב סקכ"ד:
אלא שבתשובות הנ"ל פקפוקו על הביטול ומשום דהמבטל עיקר ביאתו לעולם עי"ת וגם אני מני פלפלתי הרבה בזה בתשו' הנ"ל, אמנם כעת נתתי אל לבי דמשבשתא הוא דודאי ביבמה שרקקה דם שפיר כתב המרדכי דאין הדם בטיל ברוב רוק כיון שהמבטל עיקר ביאתו לעולם עי"ת כיון דבעינן שתרוק רוק דוקא ורוק שבא בפה אף שהלחות וענין שרוק בא ממנו הי' בעולם גם בלא תערובת מ"מ כיון דאנן רוק בעינן ורוק הי' עיקר ביאתו לעולם עי"ת דם לכן אינו יכול לבטל וכן לענין אם הבטל עיקר ביאתו לעולם עי"ת דבטל אפי' בדשיל"מ באו"ח סי' ש"ך ס"ב עיין מג"א שם סק"ה בשם סמ"ק אף דדבר הנסחט בשבת הי' בעולם גם קודם התערובת מ"מ מעיקרא אוכל ואין בו איסור נולד וגם אין עליו שם יין והי' בטל ביין אפי' בדשיל"מ דמבשא"מ ל"ש דשיל"מ אבל כאן נהי דכל זמן שהחלב בדדי הבהמה אין שם חלב עליו כדאמרי' מרי' חולין ק"ט ע"ב וזה אינו כנוס במעיו מ"מ הלא אין צריך דוקא חלב לבטל דם וגם ציר ומים ובשר מבטלין דם וגם היתר הוא בדדי הבהמה דאפי' בישל כחל בחלבו מותר ללישנא קמא דרב שם ק"ט א"כ הרי החלב המבטל הי' בעולם קודם שנחלב ונתערב עם הדם והי' היתר קודם שנתערב שפיר יכול לבטל הדם בס' ולפענ"ד הוא סברא ישרה ואמת נכון:
ועוד נ"ל דהרי מבואר באו"ח סי' תס"ז סי"א דדוקא מזמן לזמן מחזקי' איסור אבל לא ממקום למקום דאמרינן כאן נמצא וכאן הי' וא"כ אחזוקי איסורא ממה שנמצא במסננת לא מחזקי' ממקום למקום שהי' דם בחלב בשאר כלים ואמרי' כאן נמצא כאן הי' במסננת ואף שכתב מג"א שם דה דהכל לפי הענין דאם יש במה לתלות חולין דלעולם תלי' במצוי בין להקל בין להחמיר ולא מקרי ספק אלא כשיש לתלות בזה כמו בזה מ"מ כאן שהי' רק משהו ולא הי' דם בבירור רק כמו דם קרוש שפיר י"ל ולתלות שהי' במסננת ועיין בחולין נ"ו ע"ב דאחזוקי ריעותא לא מחזקי' אפי' בנפלה לאור ע"ש:
ועוד נ"ל סברא ישרה דאפי' אם הי' הדין דמחזקי' איסור ממקום למקום או אפי' מזמן לזמן דמחזקי' איסור היינו רק דמחזקי' האיסור שהוא עכשיו הי' גם בזמן קודם או דהאיסור שהוא במקום זה הי' הוא עצמו גם במקום אחר אבל לומר הואיל ונמצא כמין דם יבש במסננת הי' גם דם לח מעורב בחלב בשאר כלים או אפי' במסננת עצמו בזמן קודם זה לא עלה על דעת אדם מעולם ועיין כעין סברא זו בס' ש"ש לקצוה"ח שמעתא ג' פ"ד ליישב דעת ב"י בבדה"ב סי' קי"ט:
ולפי השערתי נקרע קצת עור הדד של הפרה ומשם נטף דם לחלב ביום ד' ושוב קרם עור וגלד על הקרע לכן לא הי' דם אח"כ כלל ומשהו שנמצא במסננת כמין דם יבש הוא פירור ממה שנפרק הגלד דרוש נא אם לא הי' כן והודיעני, ועכ"פ מכח טעמים הנ"ל לפענ"ד גם החלב גם הכלים שנתבשלה בהם מותרים ומכ"ש הכלים אחר מעל"ע ובזה הנני חותם בברכת התורה ונזכה לבנין בית הבחירה בימינו במהרה כנפש רבך דשו"ט: