אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה קלז

תשובה קלו

עוד להגאון הנ"ל נר"ו

יקרת מכתבו הגיעני וכו' ומה שהקשה רופ"מ בחולין ס"ג דקאמר תסיל פסול משום תורים וכשר משום בני יונה למאי דאמרינן שם אח"כ גבי אזוב דכל שיש לו שם לווי ונשתנה שמו קודם מ"ת והקפידה תורה עליו פסול א"כ איך תסיל כשר משום בני יונה הא שם אחר הוא לגמרי ולא גרע משם לווי וא"ל דתסיל הוא רק תרגום של יונה כמ"ש רש"י שם דאושכפי' תרגום של תורים דא"כ מה פריך הגמ' ליתני חוץ מיונה ותסיל הא הכל חד ואטו תנא כי רוכלא ליחשב וליזל בכל ע' לשון וכן קשה למה דאציפי כשר משום תורין הא שם אחר הוא ומי עדיף משם לווי וא"ל דהוא תרגום של תורין דרש"י כתב שם דכופשני תורין בלשון ארמי, ולענ"ד נראה ליישב דהנה ודאי ברור דאף כל הדברים שהם מין אחד מ"מ אינם שוין בכל הדברים במראיהם ובטבעם ור"א ס"ל בחולין ס"ב דזרזיר מין עורב אף דזרזיר יש לו זפק כדאמרינן שם ועורב אין לו זפק וע"ש ברש"י ובחולין ס"ה וב"ק צ"ב ובב"ר פרשה ס"ה ועיין עוד ב"ק נ"ה גבי אוז ואוז הבר וכן כאן דאמרינן דתסיל מין בני יונה אף דיונה אינו מקיא ותסיל מקיא ומהו זה שנקרא מין אחד אם אינם שוין בכל הדברים ואולי קבלה היתה בידם מהו מין אחד, ומצאתי בהרע"ב ריש כלאים שכתב לפי שכשהשחיתו דור המבול את דרכם היתה גם הארץ מזנה את פירותיה והיו זורעים חטים ומוציאה זונין הלכך לא הוי כלאים עם החטים ע"ש ואע"ג דזונין אינו ראוי כלל למאכל אדם כמ"ש שם הרע"ב מ"מ הוי מין אחד עם חטים אף שאין טבעם שוה מטעם הנ"ל ואולי גם בבעלי חי נקראו מין אחד מה שדרך הבע"ח להוליד כמוהו ואף שמצינו בבכורות וי"ו פרה שילדה מין גמל מ"מ אפשר שזה רק מקרה לזמן רחוק או אולי מקרי מין אחד אלו שמזדקקים זה לזה ומה שאינו מזדקק נקרא אינו מינו ועיין תוס' חולין שם ד"ה תרנגולא דאגמא ובתוס' נדה נו"ן ד"ה תרנגולא או אפשר דב' מינים הוי אלו שאם מרביעין זה על זה אין הולד היוצא מהם מוליד כשאחכז"ל בפרדס הבא מסוס וחמור ועיין קידושין דף י"ז ועיין ברמב"ן בחומש פ' קדושים בפסוק בהמתך לא תרביע כלאים, ועכ"פ זה ברור דאף זה חשיב מין אחד אם לא יהי' שוה לגמרי, ועיין בר"ן נדרים נ"ג שהקשה למה בנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים הא אמרינן בנודר מן החלב אסור בקומא דחלבה לכ"ע במקום דקרי לקום קומא דחלבא ותי' דהתם לא נקרא קומא אלא זה וע"כ אין קורין לו קומא דחלבא להפריש בין זה לאחר אלא משום דעדיין תורת חלב עליו להכי אסור אבל גבי דבש תמרים אין קורין לו כן משום דעדיין תורת תמרים עליו אלא כדי להפריש בין דבש תמרים לדבש אחר שג"כ נקרא דבש ע"ש ולפ"ז ק"ל מה ראי' יש ממה שיש לו שם לווי שהוא מין אחר כגון גבי אזוב ואזובין דלמא לעולם חד מינא הוא רק דאינם שוין בטבעם הוא ומ"מ הוא מין אחד וכמ"ש ולהכי קורין לו בשם לווי כדי להפריש אזוב שיש לו טבע אחרת מחבירו אבל התורה לא כתבה רק אזוב סתם כיון דהכל מין אחד של אזוב:

לכן נ"ל דאדרבה הי' פשוט להם לחכז"ל דאזוב ואזוב יון או אזוב כוחלי' וכו' הם שני מינים אלו דאם לא הי' לו שם לווי רק אזוב סתם א"כ ע"כ כשכתבה תורה אזוב סתם ולא פירשה מה יהי' טבעו ע"כ כל מיני אזוב כונה אבל כיון שנשתנה שמו קודם מ"ת והקפידה תורה לכתוב אזוב סתם בכל מקום ע"כ לא כיונה תורה רק על מין זה ולא על מין אחר שיש לו שם לווי, והשתא א"ש דקים להו לחז"ל דתורין ובני יונה ותסיל הכל מין אחד ותורין חלוקין מבני יונה בטבעם דיונה מוצץ ואינו מקיא ותורין הם כשאר עופות אינו מוצץ ומקיא ותסיל ודאי שהוא מין בני יונה ותורין רק יש ספק אם כשר בגדולים כתורין או בקטנים כבני יונה ובא רחבה וחידש כיון שיש לו דמיון בדבר אחד לבני יונה שמוצץ דינו כבני יונה וקטנים כשרים ולא כתורין וגדולים פסולין ואף דבמה שמקיא הוא שוה לתורין מ"מ אין טבע זה מיוחד לתורין דוקא אלא לכל העופות חוץ מיונה משא"כ טבע דמוצץ מיוחד ליונה דוקא ולהכי הכריע כיון דגם תסיל מיוחד בטבע זו דינה כיונה ולפ"ז ל"ק קושית כמ"ה וכי גרע תסיל משם לווי דז"א דכיון דמין אחד הוא עם בני יונה הוא בכלל בני יונה שכתבה התורה והא דיש לו שם בפ"ע תסיל היינו רק להפריש בין בני יונה שמקיא לבני יונה שאינו מקיא וכנ"ל:

ובהכי ניחא מה דהוי קשיא לכאורה דפריך ליתני חוץ מיונה ותסיל וקשיא הא בלא האי דרחבה אי נמי הו"א דתסיל פסול להקרבה משום בני יונה נמי קשיא כיון דתסיל אינו מוצץ ואינו מקיא לס"ד ליתני חוץ מיונה ותסיל וע"כ צריך לומר דס"ל למקשה דבלא רחבה אמרינן דאינו מוצץ ומקיא אבל כיון שהוא אמר שכשר משום בני יונה ע"כ שוה לו דבלא"ה לא היה כשר א"כ קשה שפיר ליתני חוץ מיונה ותסיל וא"כ תקשי מה משני זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא הא כיון דמקיא שוב אינו שוה ליונה וכיון דאינו שוה אמאי כשר משום בני יונה ואי דדי אם שוה במקצת א"כ מעיקרא מאי קשיא דלמא שוה בשאר דברים במקצת ליונה ובמוצץ ואינו מקיא כלל לא אלא תסיל אינו מוצץ ומקיא, ולפי האמור א"ש דהמקשן ס"ד דכיון דמוציאו מתורין ומשווי' לי' ליונה ע"כ דומה ליונה בב' הדברים שמחולקין יונים מתורין דאי מקיא הרי שווה באחד ליונה ובאחד לתורין ומנ"ל שהוא יונה דלמא הוא תורין וע"ז משני דתסיל מוצץ ושוה בדבר אחד ליונה מה שהוא מיוחד ליונה לבדה ומקיא ואינו שוה בזה ליונה אבל א"ל דשוה לתורין בזה דהא מקיא אינו מיוחד לתורין דוקא אלא לכל העופות וממין שאר עופות ודאי מפקי' תסיל כנ"ל ובזה יבא שלום ינוח על ראשו כנפשו היפה ונפש ידידו הנאמן הדש"ת באהבה:

עמרם הק' בלוהם:

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה