בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה קז
עוד להרב הנ"ל
הבאת תשו' חת"ס יו"ד סי' ע' שהביא קושי' שג"א על רמב"ם ה' מלכים דב"נ מוזהר על אמה"ח וגם על בשר מהחי מה נפ"מ לב"נ באי' אמה"ח הא בעי' משהו בשר גידי' ועצמות וכיון דאיכא משהו בשר חייב משום בשר מן החי דהא לא נאמרו שיעורי' לב"נ ונ"ל ואקדים דתוס' שבועות כ"ג ע"ב ד"ה דמוקי כתבו ועוד דמצי לאוקמא שלכדה"נ דאינו אסור אלא מדרבנן כמו ח"ש לר"ל וכתב מהרש"ל ור"ש דפוטר משום דמחייב בכל אי' בכ"ש א"כ ה"ה דמחייב שלכדה"נ וכו' והק' מהרש"א הא חזינן לר"י דשלכדה"נ קיל מח"ש דשלכדה"נ מותר מה"ת וח"ש אסור מה"ת וא"כ מה ראי' מכ"ש לשלכדה"נ ע"ש ולפענד"נ לפמ"ש כ"מ פ"א מחמץ ה"ז עמ"ש הרמב"ם והאוכל פחות מכזית וכו' קשי' לי' ל"ל פחות מכזית הא אאוכל כ"ש קיימי' ונ"ל לפי שבראש הבבא כתב אוכל מן החמץ כ"ש אסור מה"ת ומשמע אפי' אוכל כ"ש מעט מן המעט שאין בו הנאה כלל אתי הכא לאשמועי' דנהי דאי' איכא אבל מכות מרדות ליכא עד שיהא דבר הראוי ליהנות ממנו גרונו קצת דהיינו דבר הראוי להקרא פחות מכזית ע"ש, ולפ"ז א"ש דר"ש ס"ל כ"ש למכות אפי' מעט דמעט שאין בו הנאה כלל שפיר ס"ל דגם שלכדה"נ חייב כמ"ש מהרש"ל אבל ר"י דס"ל ח"ש אסור מה"ת היינו בפחות מכזית דאיכא הנאת גרונו שפיר י"ל דשלכדה"נ מותר מה"ת וא"ש:
ובזה י"ל דעת ר' יקר שבתוס' ע"ז ס"ח דהא דס"ל לר"ש כ"ש למכות היינו דוקא כשהאי' בעיני' אבל לא ע"י תערובות והקשו משבועות כ"ג דפריך ואס"ד בעלמא כר"ש ס"ל ל"ל לצרף הא התם ע"י תערובות מודה ר"ש, ולפמ"ש י' ל הא דמודה ע"י תערובות היינו משום דכבר הקשו אחרוני' דכל אי' ע"י תערובות יהי' מותר משום דהוי דשא"מ ואי דהוי פ"ר הא הוי פ"ר דלא ניחא לי' דנפשו של אדם חותה באכילת אי' אך זה שיבוש דמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה ואסור דשא"מ והתינח בשיעור שנהנה גרונו אבל בכ"ש לר"ש דליכא הנאה כלל שפיר מותר בתערובות משום דשא"מ ופ"ר דלא ניחא לי' ואי משום דנהנה הא ליכא הנאה אבל התם בנזיר ששרה פתו ביין דקמכווין שפיר אפי' כ"ש בתערובות לוקין ופריך שפיר ל"ל לצרף:
ולפ"ז אמינא נהי דלא נאמרו שיעורין לב"נ ואסור בפחות מכזית מ"מ היינו דוקא באוכל שיעור שנהנה גרונו קצת אבל בכ"ש מעט מן המעט דליכא הנאה כלל פטור משום בשר מן החי אבל משום אמה"ח חייב במשהו בשר גידין ועצמות ושפיר נ"מ באי' אבמה"ח, ויותר נכון דאע"ג דחייב בפחות מכזית משום בשר מה"ח אבל שלכדה"נ מותר גם בב"נ אף לדעת מהרש"ל הנ"ל וכמ"ש וא"כ נהי דאסור בבמה"ח הו"א דמותר באבמה"ח כיון דאית בי' גידין ועצמות הוי שלכדה"נ ועיין ברש"י חולין ק"ג ופמ"ג יו"ד סי' ס"ב ולהכי צריך לומר דישנו גם באי' אמה"ח וא"ש, ובזה הנני חותם בברכת בונה ירושלים, ונחמה בכפלים כנפש חמיך דוש"ת:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל