אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה פב

תשובה פא

שיל"ת ב' איפאלא ג' לס' ושמעתי כי חנון אני תרנ"א לפ"ק:

יהי שלום בחיליך אהובי אחי הרבני החו"ב חו"ש בתורה וביראה כמו"ה משה נ"י בלוהם בק"ק ה' מאדע יע"א:

מכתבך קבלתי בזמנו וכו' ומה שתמהת על הגהת רמ"א יו"ד סי' מ"ג ס"ה שכ' ויש מחמירין אם נמצא כמין טחול בצד העב וכ' הש"ך סק"ט דס"ל דכל יתר כנטול דמי היינו כאלו היתר לחוד ניטל ממקומו הדבוק והוי כניטל הטחול בסומכיה וכו' ופלא בעיניך דודאי א"א לומר דאנו רואין כל מקום החיבור שהוא מהיתרת ומעיקר הטחול אינו כלום דזה נגד השכל רק שאנו חושבים חצי עובי החיבור וא"כ אפילו הוי כניקב אמאי אסור הא ניקב בסומכיה ונשאר כעובי דינר זהב כשר והמחבר בס"ד כתב דעובי דינר זהב הוא פחות מחצי עוביו, ונדחקת בכונתו:

ולפענ"ד נראה ואקדים דברי ראב"ן סי' רס"ד שהביא הא"ז סי' תל"ג וב"י סי' נ"ה וצ"צ סי' צ"ח והגהות ש"ר סי' פ"ו שכ' כל יתר כנטול דמי ובכ"א י"ל הוא היתר והוי כניטל והרי הוא חסר רגל, ונ"ל דאי איכא לאותו היתר היכרא כגון שהאחד עומד במקומו והשני שלא במקומו דאע"ג דכניטל דמי אותו היתרת כשרה דלאו חסר הוא. ופי' בו לבו"ש סי' ל"ה אות כ"א כיון דשניהם שוים א"כ חיות אותו אבר נחלק לשנים ושוב לא יוכל הבע"ח להתנהג ע"י, אבל אם אחד מהם נשתנה לגריעותא וניכר שהוא היתר אז רוב החיות באבר העיקרי וכשר ועיין באשר"י חולין מ"ז, או אפשר דאם רוב החיות באבר העקרי ניטל גם ינוקת מיעוט של היתרת ממנו והוי כל החיות באבר העקרי ועיין בהגהות מהר"ץ שהביא באות ב' זה תוכן כונתו בתוס' ביאור קצת, ועיין בשמ"ח סי' ל"ה אות י"א דכתב יתרת טרפה משום דסופו להתפרק ותהי' נקובה ולבו"ש סי' הנ"ל אות ד' השיג עליו דאין הטעם משום סופו להתפרק ע"ש, ובזה יש להסביר ג' שיטות שיש בענין כל יתר כנטול דמי, עיין ב"י סי' מ"א דלשיטת רש"י הוי כאלו ניטלו שניהם לגמרי כיון שהחיות נחלק לשנים אין שום א' יכול לפעול פעולתו ולהרמב"ן רק במקום חיבורו הוי כאלו ניטלו מקום זה משניהם כיון שבמקום ההוא הם לאחדים ול"ש לומר שהאחד עיקר והשני יתרת וא"כ החיות שצריך להיות בא' דהיינו חציו של מקום החיבור נחלק לשנים א"י לפעול פעולתו במקום הזה אבל לא כאלו ניטלו שני האברים לגמרי דשלא במקום חיבורן הוי א' עיקר האבר ובו עיקר החיות ויכול לפעול פעולתו והשני הוא יתרת ויש בו רק מעט חיות ונהי דאנן לא ידעינן איזה העיקר ואיזה היתרת מ"מ קמי שמיא גלי' וז"ש דכניטל ממקומו המחובר לו ומקומו עמו:

אבל הרשב"א בתוה"ב ס"ל דהוי רק כניטל א' מהם משום דס"ל טעמא משום סופי להתפרק ואין סוף להתפרק רק אחד שהוא יתר וכמו"ש תבו"ש ועכ"פ הוא מבואר דלהרמב"ן מקום חיבורן כאלו ניטל משניהם ושפיר כתב הש"ך דיש מחמירין ס"ל כסברת הרמב"ן דכל יתר כנטול אינו כאלו ניטלו שניהם לגמר דא"כ הי' כשר דניטל הטחול כשר רק היינו כאלו היתר לחוד ניטל ממקומו הדבוק, פי' שרק מקום חיבורן הוי כניטל משניהם והוי כניקב הטחול בסומכיה מאבר לאבר וטרפה וא"ש, [ע"ל סי' ע"א] ויען אני טרוד מאוד אסתגר בזה, ובענין הידוע הד' יעזור לי להוציא לחרות עולם כה אמר אחיך הנאמן דוש"ת:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה