אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה פא

תשובה פ

שיל"ת ב' איפאלא יום ה' לס' אמור תרמ"ט לפ"ק

שוכ"ט לאהובי מחותני הרב המאוה"ג וכו' כמו"ה יוסף ליב סופר נ"י רב בק"ק דערעטשקע

מכתבו בא אלי בזמנו והייתי מוטרד מאוד ולא יכולתי להשיב עד היום ונפשו בשאלתו בבהמה שחלתה ואומן בקי עשה לה רפואה הידוע לנקוב במחט בדושן הבהמה נגד הטחול ונקב עור החיצון ונתרפא מה משפט הבהמה והחלב ושוב במכתב השני כ' כי הרופא מומחה אמר כי במקום אשר תחבו המרצע אין חשש על הטחול רק בעומק מונח הריאה אבל המרצע הי' קצר ואין שום אפשרות שהגיע לריאה

הנה לפי דבריו האחרונים אין מקום לפלפל כלל בדברי פ"ת סינ"א אות וי"ו דיש ס"ס שמא לא ניקב בסומכי' ואת"ל ניקב בסומכי' שמא נשתייר כעובי דינר זהב דהרי לא נגד הטחול נקב רק נגד הריאה ובכ"מ שניקב טרפה, ומה שמתמה עליו אם יש ס"ס למה צריך בדיקה זה הק' פ"ת שם על תפארת צבי וגם מה שהגיד לו שאין אוכלין החלב ג"י אין לזה טעם וריח אולי יצא להם ממה שנוהגין שאם רוצים לשחוט בהמה אין אוכלין החלב ג"י קודם שמא תמצא טרפה ויהי' החלב אסורה ג"י למפרע כמבואר בסי' פ"א ושוב ציין תשו' מהרי"א יו"ד סי' ס' ואין לו ענין לכאן דשם קאי בדקרה בתוך הכרס עיין בינת אדם שער או"ה סי' י"ז אות כ"ו ופ"ת סי' מ"ח אות א' ובתשו' שו"מ ח"ב סיפ"ב:

ובתשו' דברי חיים סיל"ג העלה לדינא שאם בודאי אין מכווני' לנקוב א' מאברים שנקובתן במשהו רק העור והבשר עד החלב וליכא למיחש רק משום מחט הנמצא בחלל הגוף יש לסמוך על סברת המקילין כמו גבי סירוס בעופות משום דהוא אומן בקי בכך עיין פמ"ג סי' מ"ב בשפ"ד אות ט' ומה שפקפק ע"ז בס' שע"צ כיון שהיא רק מקרה ומעשה גוי הדיוט ל"ש שהוא בקי ע"ש ביו"ד סי' ס"ח ודאי כן הוא באינו אומן אבל אנן באומן קיימי' וגדולה מזו הביא פ"ת סי' כ"ג אות י"ב בהקזה שעושין לבהמות מצוארם ויש לחוש שמא הגיע בסימנים וניקב הושט דהכל מותר מטעם שהוא אומן בקי ועיין בשו"מ ח"ג סי' פ"א וא"כ קו"ח ומה התם דלדעת הפלתי וכמה אחרונים נקובת הושט הוי ס' בשחיטה וא"כ איכא חזקת איסור גמור סמכינן על אומן אלא דחוו"ד וח"ס חולקין דג"ז לא מקרי חזקת איסור [ע"ל סי' ס"ד] מכ"ש כאן דליכא חזקת אי' רק דנולד ונודע הספק מחיים ועיין יו"ד סי' נ' ברמ"א וש"ך ודאי סמכי' על אומן ועיין בחת"ס יו"ד סי' כ"א:

ובענין נאמנות הרופאים כבר העלה חת"ס בה' נדה דאינן נאמנים על גוף ידוע רק בפ"נ אבל נאמנים בכלל הטבע שיש מציאות זה בטבע עיין תשו' קנ"ג ביו"ד ושם קנ"ח ק"ס וקע"ג אמנם כ"ז במה שהוציא מדעתם וחכמתם וסברתם אבל במה שרואים בעיניהם נראה שדינם כשאר ע"א דעלמא ומבואר בסי' קכ"ז דחשוד לאותו דבר אינו נאמן ועיין בש"ך שם ובמומר לחלל שבת למ"ש חת"ס ח"ו סי' פ"ג דמ"מ אינו חשוד הי' נאמן אבל האחרונים קיהו בדבר וגם אני הארכתי בזה במק"א ע"ל סי' ט"ז] לכן אין לסמוך ע"ז, אמנם נראה דמ"מ נאמן דרך כלל לומר שהרפואה אינו דוקא לנקוב הכרס או הטחול או הריאה רק לנקוב העור והבשר שיצא הרוח כיון דאז לאו אמלתא דממונא ולאו אמלתא דאסורא קא מסהיד רק גילוי מלתא בעלמא וכמ"ש הרי"ף ביבמות ט"ל גבי ואישתמודעינהו ע"ש ואף שכתבו תוס' גיטין פ' דהתם טעמא משום דקל הדבר להתברר ועביד לגילוי' טובא [ועיין ברא"ש ב"ב פ' ג"פ סי' י"ז] משא"כ כאן מ"מ דגם כאן עכ"פ אפשר למיקם עלי' דמלתא ושייך נמי דאומן לא מרע אומנתו נאמן מה"ט ועיין בש"ך סי' צ"ח סק"ג [וסי' ש"ב סק"ד ועיין חכ"ץ סוס"י ל"ט]:

ועוד כיון דחזי' דרוב בהמות שנעשה להם רפואה זו ע"י אומנים בקיאים חיים יב"ח א"כ מוכח שהם בקיאים בזה ואינם עושים באופן שיהי' טרפות וא"כ אפילו לדעת אחרונים דסוברים דבס' פלוגתא לא מהני יב"ח להכריע הספק מ"מ כאן יש ראי' שהם בקיאים ואין הרפואה באופן שיהי' טרפות וסברא זו כתובה גם בחת"ס והנה שאלתי את הרבני הנגיד המופלג מו"ה משה ליעבשטיין נ"י מפה אודות הדבר הזה והגיד לי כי האינשטרומענט עשוי מחט קטנה בתוך שפופרת ומעכב שלא יכנס בעומק בחלל הגוף רק שינקוב העור והבשר עד תוך החלל ואצ"ל עובדי אדמה הגדולים שיש להם בהמות הרבה גם הממונה שנקרא במדינתנו אישפאן בקי לעשות רפואה זו אבל השו"ב מפה אמר כי הרופא בקארצאג הגיד לו שרפואה לנקוב הכרס דוקא ונראין דברי ר' משה הנ"ל מדבריו:

ולכן נ"ל לדינא שאם הדיוט עושה רפואה זו בסכין ודאי הבהמה והחלב אסורים ולא מהני בדיקה שמא ניקב א' מאברים שנקובתן במשהו אבל אם רופא אומן או שאר בקי באומנתו עושה מעשה זו דוקא באינשטרומענט אז יחקור היטב אצל הרופאים והגועסבעזיטצער המכוסי' בזה אם הדבר כמו שהגיד ר"מ הנ"ל ואז הבהמה ום החלב שרי' והי. זה שלום מנאי ידידו הדוש"ת:

עמרם הק' בלוהם

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה