אור ברסלב

בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום

תשובה עה

תשובה עד

שיל"ת ב' איפאלא עש"ק לס' ויצא תרנ"ז לפ"ק:

שוכ"ט לידידי הרבני המופלג ירא ד' מו"ה פנחס אלימלך נ"י צימערמאנן ביישוב סטראזק:

מכתבו מיום ב' שבוע זו הגיע עדי בזמנו ונפשו בשאלתו ריאה שהי' בה כמה סרכות שלא כסדרן ואחר מיעוך ומשמוש ראה על מקום הסרכא כעין בועה קטנה מלאה רוח והי' בשיפוני אונא ובדק במים פושרין ולא בצבץ ונראה לו בבירור שלא הי' שם בועה קודם המיעוך רק מחמת שהסרכא היתה חזקה קצת קלטה קצת מקרום עליון למעלה ונראה כבועה מלא רוח, והביא דברי לבו"ש סי' ט"ל סל"ח בפנים בסרכא שקלטה אלי' קרומי הריאה טרפה אלא שכתב דאפשר זה דוקא אם קלטה אלי' ונשאר עכ"פ קרום עליון נקוב אבל כאן שלא בצבץ אלא שקלטה במקום חבורה ונשאר שם כשר וראי' ממ"ש שם בסקנ"א:

הנה שם בסקנ"א כתב שני טעמים חדא דהא אמיעוך לחוד לא סמכינן אלא בצירוף הבדיקה ובהא א"א למיבדק ואפי' למ"ש דנאבדה בלי בדיקה כשר היינו משום דתלי' שאם הי' בודק לא הי' מבצבץ משא"כ בהא דודאי תבצבץ וטעם זה ל"ש אלא בקלטה שני קרומים ולא בקלטה רק קרום עליון וזה פשוט, טעם שני והוא העיקר כיון דהא דסמכינן על מיעוך ומשמוש היינו משום דאמרינן דאינו אלא ריר בעלמא והפשטת ליחה ואם קלטה קרומי הריאה חזינן דלא מיעך בנחת כדינו שהרי נקרעו קרומי הריאה ולטעם זה אפי' לא קלטה עמה רק קרום העליון נמי טרפה דאלו הי' רק ריר והפשטת ליחה בעלמא אין לו קישור וחיבור כלל עם קרומי ריאה אפי' עם קרום העליון אלא נקלף מעל הקרום א"ו אינו ריר אלא סרכא ומה שעברה במיעוך הוא משום שלא מיעך בנחת ע"ש:

והנה מאחר שכתב שטעם שני עיקר וכן הסכים בתורת זבח ובית יצחק א"כ בנידון דידן נמי אלו הי' רק ריר והפשטת ליחה לא הי' בו כח לקלוט קרום העליון להיות כמו בועה שהרי אין לו קישור כלל עם הקרום א"ו הוא סרכא גמורה ולא עברה רק משום שלא מיעך בנחת וטרפה וכש"כ למ"ש ב"א בספרו פרי תבואה סי' ט"ל ס"ק קנ"ג הביאו חת"ס יו"ד סי' ט"ל שכתב בהיתר לקלוף הסרכא מעל הריאה כיון שהעור נקלף מן הריאה והיא נשארה שלם בלי בצבוץ ש"מ קרום הי' כאן על קרומי הריאה וממנה נסרכה הסרכא על קרום אחר וא"כ אדרבה מנהגינו להחמיר אם הסרכא בגוף קרומי הריאה ואין אנו מתירין אפי' ע"י מיעוך שדברו ממנו ראשונים וא"כ כאן שקלטה גוף הקרום הריאה ונעשה בועה אין להכשיר כלל:

וזכר לדבר שהרי בקולא ראשונה שכתב שמ"ח סיט"ל סעיף ל"ה דאם נפסקה הסרכא מחמת הגבהה כל שהוא תלינן שהוא ריר בעלמא ואם הוגבה קצת מהריאה בהגבהת הסרכא לא מהני להכשיר ע"ש וה"נ לקולא שניי' במיעוך אם קלטה קרום הריאה לא מהני להכשיר:

ומה שמסופק לפי שסרכא הצריכה מיעוך צריך שלא להיות עליה שום ריעותא משום דמיעוך ומשמוש הוא קולא גדולה כמ"ש שמ"ח סי' ל"ז ס"ב וכאן שנראה כבועה מלאה רוח דעת לבו"ש סי' ל"ז ס"ב סק"ז בסופו דדינו כטנרי וסרכא דבוקה מטנרי לא מהני מיעוך או נאמר כקושית משב"ז שהביא שם סק"ח ל"ל האי טעמא הא בטנרי א"א בנפיחה שהטנרי סותם אבל בבועה מלאה רוח אפשר לבדוק, הנה אין כאן מקום ספק חדא שהרי לא היתה כאן בועה קודם המיעוך וא"כ אין להטריף משום תרתי לריעותא, וגם להיפך להכשיר אלו הי' הבועה קודם המיעוך אין כאן ספק מכח קושי' משב"ז דהא לא הק' רק שא"צ לה"ט אבל עכ"פ מודה לטעם זה ג"כ דטרפה משום דמיעוך ומשמוש קולא גדולה ולכן בהצטרף עוד ריעותא אפי' כ"ד טרפה וטעם זה כתב גם טו"ז סי' ל"ז סק"ב בבועה וטנרי:

ומ"ש עוד ואי משום בועה בשיפולי הרי כתב לבו"ש סי' ל"ז סכ"ב בהג"ה דבועה מלאה רוח בשיפולי נ"ל להקל ואף שציין לסק"ז ושם כתב דבועה מלאה רוח לא עדיף מטנרי והוי ריעותא כל דהוא ואם יש סרכא דבוקה לא מהני מיעוך מ"מ אפשר דזה דוקא אם הי' בועה קודם מיעוך דהוי תרתי לריעותא אבל בנ"ד לא הי' בועה קודם המיעוך רק ע"י מיעוך קלטה את הקרום ומה שנעשה אחר שחיטה לא מקרי ריעותא ודאי כן הוא דאין להטריף מה"ט דתרתי לריעותא אבל מ"מ יש להטריף מטעם הנ"ל כיון שקלטה הסרכא עמה קרום הריאה עד שנראה כבועה מלאה רוח נראה שיש קישור לסרכא עם הקרומים וא"כ לא הו' ריר בעלמא וטרפה כן נלפענ"ד, אך כל דברי נאמרים באופן שלא יבא מזה ח"ו מחלוקה עם הרב שמעלתו עומד תחת דגלו והי' שלום דברי החותם בברכה שלימה אוהבו מאז:

עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל

תוכן העניינים

בית שערים יורה דעה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה