בית שערים יורה דעה חלק א· רבי עמרם בלום
תשובה עד
שיל"ת ב' איפאלא ב' בשלח תרנ"ה לפ"ק:
שוכ"ט להרבני המופלג, מלא פלג. כמו"ה יעקב יצחק מעללער נ"י בבאניא וואלדי:
נפשו בשאלתו בא בזמנו ולא הי' פנאי להשיב עד היום וימחול אם לא שתי עדיו עליו כראוי כי אינני מכירו לשעבר וזה השאלה ריאה שהי' בה פיצול מקמא וארוכה מהגומא והי' לה תואר ורד קצת רק שהי' נגד חרוץ הורדא והטריפה וטעמו כמ"ש פרמ"ג בשפ"ד סי' ל"ה סקל"ד דהוי תרתי לריעותא דכיון דארוך מהגומא אינו פצול רק יתרת מקמא והוי ריעותא וגם חסרון מבחוץ טרפה להר"מ בחסרון כ"ש:
יפה כתב להטריף וכן הסכים לבו"ש סי' ל"ה סקכ"ח אות י' אבל אין לומר כיון שהיתרת מקמא ממלא הגומא א"כ אין כאן חסרון מבחוץ כמו דאמרי' ביתרת נגד חריץ הורדא דלא מקרי יתרת ודינו כמו פיצול בגומא בסי' ל"ה ס"ה בהג"ה לפי שהיתרת נכנס בחריץ ה"נ כיון שהיתרת ממלא החסרון אין זה מקרי חסרון, חדא דשם גופא כתב דאין לסמוך רק בשעת הדחק ומשום דפיצול עם הגומא יש להם שייכות זה לזה אבל היתרת עם חריץ הורדא אין להם שייכות זה לזה כלל ועיין בש"ך סקל"ט, ועוד דשם ביתרת ס"ל דה"ט דטרפה משום דמתחכך וסופו להתפרק ולכן אם יש לו מקום לכנוס בחריץ הורדא אינו מתחכך ואין סופו להתפרק אבל כאן החסרון הוא טרפה בעצמותו וכיון דהיתרת אין לו שייכות עם החסרון אינו סותם החסרון וכמו דאמרי' סי' מ"ו ס"א דחלב טהור אינו סותם אלא אותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו אבל מאבר אחר אינו סותם ע"ש:
ובלבו"ש שם המציא עוד סניף לאיסור דשמא אע"פ שהוא ארוך מגומא מ"מ פיצול הוא ומה שארוך מגומא היינו לפי שהריאה נתגדלה והתחיל החסרון שבה להתמלאות ולהתרפאות כמבואר בסי' ל"ו גבי דין קמט, ומצאתי סמוכין לדבריו מדברי יש"ש פא"ט סי' כ"ט שכתב בפיצול ע"ג הריאה וגומא תחתי' ונראה בעיני אפי' בולטת אחר הנפיחה לחוץ שאינו שוה לשאר בשר הריאה אפ"ה כשרה דהא חזינן דכך רביתיהו וכו' אלמא דס"ל אפי' לקולא אמרי' אף שהוא ארוך מגומא דפיצול הוא וכ"ש הכא לחומרא:
ומה שהביא דבראש אפרים ופרי תבואה סעי' ס' וסקמ"ז מכשיר בהפ"מ ספרים אלו אין לי וגם הוא לא הודיעני טעמו ונימוקו אך כתב שבנ"ד הי' הגומא מחזיק שיעור חסרון אגודל ובכה"ג גם הראש אפרים כתב בהדי' שהוא טרפה, ואולי טעמו משום דהיכא דמצרפי' ריעותא דפלוגתא בעינן דוקא שיהי' הריעותא זה על גבי זה והכא היתרת הוי רק סמוך לגומא, אלא שאינני יודע א"כ אמאי אם החסרון מחזיק אגודל מטריף הא לרמב"ם פ"ח מה' שחיטה ה"ז הרי זה טרפה אפי' בחסרון כ"ש ע"ש, ואפשר לומר דגם הרמב"ם אינו מטריף חסרון מבחוץ אלא אם מחזיק אגודל שהרי כתב הרי זו כמי שחסר מנין האונות וכו' ושיעור אונא הוא כטרפא דאסא והיינו כאגודל ומ"ש שם וטרפה ואפי' הי' כ"ש לא קאי רק איבש וצ"ע:
ושוב כתב כיון דהי' לה תואר ורד קצת דטרפה להתב"ש רק אנו מכשירים כשיטת הש"ך בהפ"מ א"כ בנ"ד טרפה ממש הפריז על המדה דמ"מ כיון שאנו מכשירים אינו אלא ריעותא להצטרף עם עוד ריעותא לתרתי לריעותא כיון שהתב"ש מטריף אלא שהי' לו לומר כיון שיש לו קצת צורת ורד רגלים לדבר שהוא יתרת ולא פיצול והוי תר"ל וטרפה אפי' לר"מ במחה"ב דמכשיר פיצול מקמא שהביא הש"ך סיל"ז סקל"ז וכן כתב ביד אפרים סי' ל"ה ד"ה אבל ע"ש, אלא דאין אנו צריכין לזה אלא אם הוא שוה לגומא אבל בנ"ד שהוא ארוך מגומא כ"ש דאם הוא פיצול דטרפה אפי' למח"ב דלא עדיף מקמא מן מגבה וא"כ טרפה ממנ"פ:
ומ"ש זה שכנגדו החלוק עליו להכשיר משום שהוא נגד חריץ הורדא תמה אני עליו הרי יתרת מקמא כתב רמ"א סי' ל"ה ס"ג דהמנהג להכשיר ומשמע אפי' בלי הפ"מ ושעת הדחק ומ"מ מצטרף לתר"ל מכ"ש היתר זה שהוא נגד חריץ הורדא שכתב רמ"א דלדברי האוסרי' יתרת מקמא אין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק והפ"מ ודאי דמצטרף לריעותא דחסרון מבחוץ דמקרי תר"ל, ואם יאמר כיון דאנן מכשירי' יתרת מקמא ויש מכשירים יתרת מקמא כנגד הורדא אפי' לשיטת המטריפין יתרת מקמא לא מקרי ריעותא מנלי' הא:
ועוד נלפענ"ד כיון דלומדי' דין זה מדין פיצול בגומא א"כ בעינן עכ"פ שיוכל לכנס בחריץ הורדא שיגן עליו כמו בפיצול ואם לאו כ"ע מודים דטרפה לכן לפענ"ד יפה הורה שהטריף הבהמה וגם החכם שכנגדו שצידד להקל אין עליו אשם אלא שהי' לו להזהר ברוחו שלא יבא מכשול על ידו:
ומ"ש שלקחו בשר מבהמה זו ובשלו ודעתו להצריך הגעלה לכלים שנשתמשו בהם בכלי ראשון וע"י עירוי וכ"ח אסורים ומה שנשתמשו בכלי שני להתיר אחר מעל"ע בכ"ח יפה כתב כיון דבלא"ה יש צדדים להקל, ובזה יבא שלום ישכון באהליכם כנפשכם ונפש ידידכם:
עמרם הק' בלוהם בק"ק הנ"ל